אדרת אליהו (הגר"א)/שמות כב

אדרת אליהו

אין לו דמים ר"ל חיים כלל ואמר כאן בלשון הזה לומר שרשות ביד כל אדם להמיתו וא"צ ב"ד:

אם זרחה וכו' כפשטיה שביום אין דין מחתרת:

בידו וכו' חיים. שלא טבחו ולא מכרו:

ומצאה קצים. לא בעד הקוצים ישלם אלא רבותא הוא שאעפ"י שאינה ראוי' האש בלתי הקוצים להדליק מ"מ חייב.

ואמר גדיש וכו' כדרך לא זא"ז כי גדיש טרח בקצירתו ועמורו ואף קמה בזריעתו וניכושו ואף שדה שלא נזרע כלל כמ"ש ירקות שדה ובכמה מקומות וכמ"ש בפ' בראשית:

אם לא שלח וכו' ליקח ולגנוב לעצמו:

דבר פשע. ר"ל כל דבר שנפשע מרשות הבעלים ואין בידו עכשיו בין בשמירה בין באבדה.

אשר יאמר כי הוא זה ר"ל יאמר האומר שימצא בידו ויראו אותו לב"ד.

אשר ירשיען אלהים. אשר כמו אם:

ולקח בעליו ר"ל המתה או הנשבר היפך נזקי שור ובור שמשלם והמת וכו':

יבאהו עד הטרפה. ר"ל קצת מאיברי הנטרפת יביאהו לעד. כי בשבורה ומתה י"ל כי הוא בפשיעתו שהכה אותה או הפילה אבל בעריפת חיה נתברר שהוא באונס. ונק' עד כ"ד שמתברר ע"י כמשרז"ל משמשת בשני עדים עד הבדוק וכיוצא:

אם בעליו וכו' שה"ל לשמור בהמתו בעצמו.

ואמר אם שכיר הוא וכו' שהוא שכיר לשואל וס"ד שאין לו רשות לשמור בהמתו ואמר הכתוב בא בשכרו ששמירת הבהמה בא ג"כ בשכרו וה"ל לשמור:

טו-טז

עריכה

מהר ימהרנה. שיתן לה מהר וישאנה כי שאר ב"א לא יתנו מהר שנפגמה ולכן אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת כדרך שנותנין לשאר הבתולות בנדונייתן ובאה ההלכה ע"ז שהוא חמשים כסף:

מכשפה לא תחיה. בל"ת כדברי הרמב"ן:

זבח לאלקים פי' למלאכים וכמ"ש בלמ"ד ידועה וז"ש בלתי לה' לבדו אע"פ שהן משרתי עליון ושמו בקרבם:

כי גרים הייתם וכו' וידעתם צער הגר וכמ"ש ואתם ידעתם את נפש וכו'

וכן הזהירה התורה על אלמנה ויתום כי צרתם מרובה וכמשרז"ל ולא תחת יתום ואלמנה. (שבת י"א ע"א):

לא תהיה לו כנשה כמ"ש ועבד לוה וכו'. (משלי כ"ב ז'):

כה-כו

עריכה

עד בא השמש. פשטא דקרא גם בכאן בכסות לילה ולהחזיר לו קודם הזמן שיצטרך שלא יצטער וכמ"ש במה ישכב וכו':

אלקים וכו' כמ"ש גם במדעך וכו' (קהלת י' כ'):

מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי עיין רשב"ם וכן פירשו כל המפרשים:

ואנשי קדש תהיון לי. מיוחדין לי לפיכך ובשר בשדה וכו' לא תאכלו: