אדרת אליהו (הגר"א)/בראשית ה
| אדרת אליהו |
א
עריכהזה ספר. פי' כל הספר בראשית לחשוב תולדת אדם עד בני ישראל שהיו נקראים ע"ש אביהם ישראל.
בדמות וגו' כאן אמר עשה לכך נאמר בדמות ולמעלה אמר ברא לכך נאמר בצלם: ויולד בדמותו כצלמו. אעפ"י שכל מין האדם הם בצלם מ"מ בעצם לא נבראו בצלם רק אדם ושת ולכן יצא בת קול (ב"ב נ"ח ע"א) לרב"ב ואמר אם בדמו' דיוקני וכו' ומאנוש ואילך לא נלדו עוד בדמותו ובצלמו רק כקוף בפני אדם ולכן נק' כל האדם אחריו אנשים ל"ר על שמו וכן כשרוצים לגנות האדם קורין אותו אנוש מה אנוש כי תזכרנו וכו' (תהלים ח' ה'):
ה
עריכהויהיו כל ימי אדם אשר חי וכו' וימת. הודיע התורה לנו אריכות שנותיהם כל זמן שהיתה רוח בקרבם היינו קודם המבול.
וימת להודיע שה' קיים דבורו. שכל אלו כולם מתו לבד חנוך. ועו' הודיע שלא מתו במבול:
ו - כד
עריכהויחי שת וכו' עד פסוק כ"ד ויתהלך חנוך וכו'. הודיע שהולידו קודם רק שלא חשב הדורות כי אם נח:
כי לקח אותו וכו' ביאורו שנעל' מבני אדם ולא ידע ממנו רק ה' וז"ש כי לקח וכו':
כט
עריכהלאמר זה ינחמנו. כשראו שינוי בארץ קראו אותו כן שקריאת שמותם לא היו ביום לידתם רק לשם המעשה בימיהם.
מן האדמה שנתקללה בימי קין:
לא
עריכהויהי כל ימי למך. מחמת שלא האריך ימים כמו אבותיו כתב ויהי ולא ויהיו. מפני שלא חי כל שנותיו וכן בחנוך.
כל ימי למך נתקצר שנותיו שלא ימח במבול ויצער נח או יצטרך לבוא לתיבה ללא צורך ואם ימות תיכף קודם המבול יאמרו שהוא צדיק וע"י נתעכב המבול כמו מתושלח ע"כ מת קודם לכן ה' שנים כפירש"י בפ' ויהי כי זקן יצחק (בראשית כ"ז א') ע"ש:
לב
עריכהויהי נח וכו' ולא אמר ויחי לפי שבכלם תולה פרטות חייהן בבניו ובו תולה במבול: