אבן עזרא על תהלים עב
<< · אבן עזרא על תהלים · עב · >>
פסוק א
עריכה
לשלמה, למלך תן - נבואת דוד, או אחד מהמשוררים על שלמה או על משיח והוא אות למ"ד, כמו בעבור, כמו וללוי אמר כי תומיך ואוריך, לנכח השם.
והחל אלהים - בעבור משפטיך. והטעם שהשם נתן לו רשות לעשות משפטי אלהים.
וככה וצדקתך – ושיהיה שופט צדק.
פסוק ב
עריכה
וככה פירוש, ידין וטעם וענייך – שהשרים, גם העשירים יתגברו עליהם.
פסוק ג
עריכה
ישאו - הטעם כי בהיות המלך שופט צדק ירבה שלום בארץ.
וטעם הרים – שאין שם יישוב.
וטעם בצדקה – בעבור הצדקה ישאו הרים וגבעות שלום כדרך בבעל פעור. ויש אומרים: כי בצדקה, כמו: שלום.
פסוק ד
עריכה
ישפוט - כדרך שפטני אלהים, יעשה להם משפט.
ועושק – הוא הלוקח הון חבירו במרמה ופיתוי ובסתר, ושלמה ברוב חכמתו יכיר העושק.
פסוק ה
עריכה
יראוך - וכאשר ידכא העושק יראוך כל העושקים.
וטעם עם שמש – כל הימים שתעמוד השמש וככה ולפני ירח, כדרך: ידכאום לפני עש.
פסוק ו
עריכה
ירד - מארמונו אל בית המשפט, או ירד משפט שהזכיר ישפוט עניי, כדרך יערוף כמטר.
ומלת גז – מפעלי הכפל מגזרת לגזוז גזי המלך.
זרזיף - מלה מארבע אותיות אין ריע לה. וטעמה: רווי או שובע.
פסוק ז
עריכה
יפרח - המטר יפריח, על כן הזכיר יפרח.
והטעם: שירבו הצדיקים ויפרח רוב שלום, או רוב שלום יהיה בימיו, עד שלא יהי ירח.
והטעם: תמיד.
פסוק ח
עריכה
וירד - אם על שלמה מים – סוף.
עד ים – פלשתים.
ומנהר - זה פרת.
ואפסי ארץ - זה מדבר, והנה הזכיר אורך ארץ ישראל ורחבה.
ואם על המשיח, מים - הדרומי הנקרא הים האדום אל ים צפון, שהוא ים אוקיינוס.
ומנהר - נהר יוצא מעדן שהוא בתחלת מזרח ועד אפסי ארץ, שהוא בסוף מערב.
פסוק ט
עריכה
לפניו, ציים - השוכנים בארץ ציה.
והנכון בעיני: בעלי הספינות כאשר כתוב אחריו תרשיש ואיים שהוא כמו איי הים.
ורבי משה אמר: כי איים השוכנים עם איה במדבר.
ואיננו נכון, ומלת ישיבו שיתנו זה תמיד, כמו: והשיב למלך ישראל.
ויש אומרים: בתשובת כל שנה יתנו מס.
פסוק י
עריכה
אשכר - כמו מנחה.
פסוק יא
עריכה
וישתחוו - פרט להזכיר מלכי תרשיש ושבא ואחר כן כלל וישתחוו לו כל מלכים, כל גוים שהם תחת ידיהם.
פסוק יב
עריכה
כי - הטעם כי הוא ידין המלכים גם העמים, והמלך העני, כנגד אחר יצילנו.
פסוק יג
עריכה
יחוס - על הדל ואביון מהעמים.
פסוק יד
עריכה
מתוך - הוא העושק בסתר.
וחמס - בגלוי, מגזרת נחמסו עקביך, ואע"פ שהם אביונים.
וייקר דמם - כדרך: דמים לו. והטעם יקרים הם בעיניו לא ירצה שיהרגו על כן אחריו.
פסוק טו
עריכה
ויחי - כל אחד מהם ולא די שיחייהו עד יעשירהו, וזה טעם ויתן לו מזהב שבא ויתפלל בעדו כל עני.
פסוק טז
עריכה
יהי - העני כפיסת בר כמו פס ידא כף זורעת בר בארץ, או בראש הרים וירעש זה הפרי שהוא הבר.
והטעם: שיהיה גדול שירעש כעצי לבנון.
ויציצו מעיר - כמו בעיר, הפך והנותר בבשר ובלחם. ויש אומרים: כי בר, כמו: כבור ידי ואין טעם לו.
פסוק יז
עריכה
יהי שמו - שם שלמה או המשיח.
ינון - בניין נפעל, כמו יכון מגזרת נין ינוב וירבה.
פסוק יח
עריכה
ברוך - אז יאמרו כל הגוים: ברוך השם אלהי ישראל.
וטעם עושה נפלאות לבדו, שעשה תמיד בעבור ישראל.
פסוק יט
עריכה
וברוך - טעם שם כבודו הוא השם הנכבד שהוא שם העצם, כי אין לשם שם בכל הלשונות שהוא שם העצם רק תואר, כמו ה', גם אלהים ושדי ועל כן כתוב: זה שמי לעלם, כי הוא שם אחד לבדו, וככה ושמו אחד.
וטעם וימלא כבודו – תהלתו.
אמן - מגזרת אמונה.
פסוק כ
עריכה
כלו - יש אומרים: אז ימלאו תפלות בן ישי.
ויש אומרים: כי כלו - כמו כללו יפייך ואיננו נכון.
ור' יהודה הלוי אמר: בעבור שהוא סוף ספר, כתב כן הסופר הראשון כאשר נכתוב אנחנו, ברוך נותן ליעף כח.