אבן עזרא על תהלים סו

פסוק אעריכה

למנצח, הריעו לאלהים - לא הזכיר שם המחבר ובעבור היותו לשון רבים ולא ימצא ככה ברוב המזמורים שהם לדוד, על כן יתכן שגם זה המזמור לאחד המשוררים.


פסוק בעריכה

זמרו - טעם שימו - כי תהלתו כבוד הוא לכם. והטעם: בתהלתו תכובדו.


פסוק געריכה

אמרו, מה נורא - כל אחד ממעשיך, כמו: בנות צעדה עלי שור.

וטעם יכחשו – שיעידו כי שקר וכחש הוא בידם.


פסוק דעריכה

כל - הזכיר אויביך הקרובים ואמר: כל הארץ ואין הפרש בין יזמרו לך או ויזמרו לך והטעם כפול.


פסוק העריכה

לכו - יאמר זה לזה: לכו בואו, כמו לכו נא ונוכחה. והטעם: לכו אלינו.

נורא - דבק עם עלילה - נורא המעשה. והאומר כי הה"א נוסף והוא כמו עליון, תועה הוא כי הה"א סימן לשון נקבה, כי לא ימצא בשמות הה"א נוסף רק אם היתה המלה מלעיל ושורק ושורקה כמו: צדק וצדקה.


פסוק ועריכה

הפך - יספר מעשה השם הקדמונים.

וטעם בנהר – הוא הירדן שעברו ישראל בשמחה והארון עומד.


פסוק זעריכה

מושל - אין עולם בכל זמן בכל המקרא רק זמן ונצח. והטעם: שהשם מושל לעולם כמו מושל נצח ברוב גבורתו וממשלתו בגוים שהוא רואם, כי אין נכון להיות בי"ת בגבורתו כמו: משל בנו, כי אין לו טעם, הנה הזכיר כי ממשלתו בים וביבשה על כן לא ירומו הסוררים המורדים בו.


פסוק חעריכה

ברכו - העם העמים כמו היבוסים שהיו תחת יד ישראל, או יאמר לכל כולנו חייבין לברך השם.

ויש אומרים: כי טעם עמים – ישראל, כמו: אחריך בנימן בעממיך והוא הנכון.


פסוק יעריכה

כי - דרך משל בעבור צרה שבאה אליהם והשם נסה לדעת אשר בלבבם, גם זה דרך משל, כי הכל לפניו גלוי טרם בראותו לב המחשב.


פסוק יאעריכה

הבאתנו - כמו במצודה ורעה.

מועקה - כמו: עקת רשע צרה וככה תרגום ומועקה שם, או הוא פעול ותחסר מלת התואר. והטעם: שהוא דבר מציר מתניהם.


פסוק יבעריכה

הרכבת - הטעם שהוא רוכב על במותימו היה כמו הבאים באש או במים, כמו מכה אביו ואמו וטעם לרויה לאויר, כי באש יבש ובמים ישטף.


פסוק יגעריכה

אבוא - דברי המשורר, או ידבר על לשון הפקיד על המלחמה.


פסוק ידעריכה

אשר פצו - הוא הנדר, כמו: ואנכי פציתי פי.


פסוק טועריכה

עולות מחים - על משקל מתים והשם חסר, וככה עולות כבשים שמנים בעלי מוח.

אילים - הם הגדולים.

וסלה - באמת.


פסוק טזעריכה

לכו - אשר עשה אלהים לנפשי.


פסוק יזעריכה

אליו פי - יחסר בי"ת כמו: כי ששת ימים בפי קראתי.

ורומם - ויותר מרומם היה תחת לשוני רמז ללב. ויש אומרים: כי הטעם כפול ורומם כמו ומורק ושוטף.


פסוק יחעריכה

און - כאשר הייתי קורא בפי, אילו היה און בלבי לא היה השם שומע מה שאני קורא, והאומר שלא היה און בלבי.


פסוק יטעריכה

אכן - כמו: אכן נודע הדבר.


פסוק כעריכה

ברוך - שעזרני להתפלל ולא הסיר וחסדו היה שאתפלל אליו.