אבן עזרא על קהלת ב כא
<< | אבן עזרא על קהלת • פרק ב' • פסוק כ"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּי־יֵ֣שׁ אָדָ֗ם שֶׁעֲמָל֛וֹ בְּחׇכְמָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכִשְׁר֑וֹן וּלְאָדָ֞ם שֶׁלֹּ֤א עָֽמַל־בּוֹ֙ יִתְּנֶ֣נּוּ חֶלְק֔וֹ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרָעָ֥ה רַבָּֽה׃
(כא) כי יש - שעמל בדברי העולם ברוב חכמתו והשיג אל תאוות לבו שרדף אחריה, ואדם אחר שלא עמל בו יתננו לו חלקו, וזה הענין הוא שלמעלה שאמר שאני עמלתי וחכמתי תחת השמש. ודע שמלת חכמתי מהפעלים העומדים ופירוש שעמלתי בחכמה, והיורש אותו יקח הכל בלא עמל. ויתכן היות מלת יתננו כמו יתן לו כי הוא פועל יוצא לשנים פעולים וכמוהו: "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט). וענין חלקו החלק שיצא בגורלו מן השמים כמו שאמרו קדמונינו ז"ל בני חיי ומזוני: