אבן עזרא על משלי יג ט
(משלי יג ט): "אור... ישמח" - דרך משל, כי כשזורח ידמה כאילו הוא שמח, כמו (תהלים יט ו): "ישיש כגבור".
ו"אור צדיקים" כאור העולם הבא, או אור תשועה, כענין (ישעיהו ט א): "אור נגה עליהם" ו(אסתר ח טז): "היתה אורה".
פירוש אחר:
יתכן להיות האור והנר רמז לנשמתם האצולה מאור השם, ודימה:
- נפש הצדיק ל"אור" השמש הזורח,
- ונפש הרשע ל"נר" שאין לו העמדה ויכלה;
ואמר:
- "ישמח" - כענין (ישעיהו סא י): "תגל נפשי";
- "ונר רשעים ידעך" - שתמות נפשם בלא עתם.
והוא נכון, כענין (משלי כ כז): "נר אלהים נשמת אדם":