אבן עזרא על בראשית ל לה

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק ל' • פסוק ל"ה | >>
א • ב • ג • ו • ח • יא • יג • יד • טו • כ • כא • כג • כו • כז • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל', ל"ה:

וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כׇּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכׇל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃


ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים — שפירושו הנקודים וברודים.

הנקודות והטלואות — פירוש, העקודות והברודות, וזה טעם כל אשר לבן בו.

וכל שה חום — כבש שחור. והוא שם תואר, כמו פעול, ומשקלו "סוג לב" (משלי יד, יד).

ומלת הסר משם, על דעת מדקדק גדול, שם הפועל, "להסיר משם", ואלה שכרי. ופירוש ויתן ביד בניו, של יעקב. רק וישם דרך שלשת ימים, על לבן הוא. וזה הפירוש איננו נכון, כי אין ליעקב בן גדול מראובן, ועוד אין לו ז' שנים. וכן פירוש הפרשה: הסר משם, כמשמעו, לשון ציווי. והטעם והיה שכרי, כאלה אחר שתסירם. ויסר ביום ההוא, לבן הסיר: