אבן עזרא על בראשית לד כב
<< | אבן עזרא על בראשית • פרק ל"ד • פסוק כ"ב | >>
• א • ב • ג • ה • יג • יד • יז • יט • כא • כב • כג • כה • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַךְ־בְּ֠זֹ֠את יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֙נוּ֙ כׇּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃
יאותו — מגזרת "כי לך יאתה" (ירמיהו י, ז); והנוח הנעלם אחר האות המשרת, תחת פ"א הפועל.
בהמול — מפורש: