אבן עזרא על בראשית א כד

| אבן עזרא על בראשיתפרק א' • פסוק כ"ד |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יד • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כד • כו • כט • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית א', כ"ד:

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃


ויאמר. נפש חיה — כלל לאשר הוליד האש והמים והארץ, גם האדם.

בהמה — שהם עם בני אדם לצרכם, לרכוב ולאכול.

ורמש — הם הקטנים ההולכים על הארץ.

וחיתו ארץ — שהם בשדה, שאין שם ישוב. והוי"ו האחרון נוסף במלת וחיתו, כמו "למעינו מים" (תהלים קיד ח); "בנו בעור" (במדבר כד ג).