פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

אבות דרבי נתן יח

תוכן עניינים

פרק שמונה עשרעריכה

אעריכה

וכנגדן היה רבי יהודה הנשיא מונה שבחן של חכמים: של רבי טרפון, של רבי עקיבא, ושל רבי אלעזר בן עזריה, ושל רבי יוחנן בן נורי, ושל רבי יוסי הגלילי.

לרבי טרפון קרא לו גל אבנים. ויש אומרים, גל של אגוזים. כיון שנוטל אדם אחד מהן, כולן מתקשקשין ובאין זה על זה כך. היה רבי טרפון דומה. בשעה שתלמיד חכם נכנס אצלו ואמר לו שנה לי, מביא לו מקרא ומשנה מדרש הלכות ואגדות. כיון שיצא מלפניו, היה יוצא מלא ברכה וטוב.

לר עקיבא קרא לו אוצר בלום. למה רבי עקיבא דומה, לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ. מצא חטים מניח בה, מצא שעורים מניח בה, כוסמין מניח בה, פולין מניח בה, עדשים מניח בה. כיון שנכנס לביתו מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, כוסמין בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן. כך עשה רבי עקיבא ועשה כל התורה טבעות טבעות.

לרבי אלעזר בן עזריה קרא לו קופה של רוכלים ולמה היה רבי אליעזר דומה, לרוכל שנטל קופתו ונכנס למדינה, ובאו בני המדינה ואמרו לו, שמן טוב יש עמך, פלייטון יש עמך, אפרסמון יש עמך, ומוצאין הכל עמו. כך היה רבי אלעזר בן עזריה: בזמן שתלמיד חכם נכנס אצלו, שאלו במקרא אומר לו, במשנה אומר לו, במדרש אומר לו, בהלכות אומר לו, בהגדות אומר לו. כיון שיצא מלפניו הוא מלא טוב וברכה:

בעריכה

לעת זקנתו של רבי יהושע נכנסו תלמידיו לבקרו. אמר להם, בני מה חידוש לכם בבית המדרש, אמרו לו, תלמידיך אנו ומימך אנו שותים. אמר להם, חס ושלום שאין דור יתום של חכמים. שבת של מי היתה, אמרו לו, שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה. אמר להם, ובמה היתה ההגדה היום, אמרו: בפרשת "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" (דברים לא) אמר להם, ומה דרש בה, אמרו לו, כך דרש בה, אנשים באים ללמוד ונשים לשמוע. טף למה הם באים, כדי לתת שכר טוב למביאיהם. אמר להם, מרגליות טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני, אלמלא (לא) באתם אלא לשמוע דבר זה די. אמרו לו, ועוד דרש בה "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות" (קהלת יב) מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה, כך דברי תורה מכוונין את האדם לדרכי חיים. אי מה דרבן זה מטלטל, אף דברי תורה מטלטלין, תלמוד לומר וכמסמרות נטועים. מה נטועים אינן מתעקרין, אף דברי תורה אינן מתעקרין. בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שנכנסין ויושבין אסופות אסופות, אלו אוסרין ואלו מתירין, אלו מטמאין ואלו מטהרין, אלו פוסלין ואלו מכשירין. שמא יאמר לך אדם אשב ולא אשנה, תלמוד לומר נתנו מרועה אחד אל אחד בראם, ופרנס אחד נתנם, רבון כל המעשים אמרם. אף אתה עשה אזנך כאפרכסת: והכנס בהם דברי אוסרין ודברי מתירין, דברי מטמאים ודברי מטהרין, דברי פוסלין ודברי מכשירין.

ולר יוחנן בן נורי קרא לו קופה של הלכות.

ולר יוסי הגלילי מלקט יפה בלא גסות הרוח, שאחז בה מדת חכמים מהר סיני והיה משנן בה כל חכמי ישראל:

געריכה

איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות. לרבי מאיר חכם וסופר. לר יהודה חכם לכשירצה. לרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. לרבי יוסי נמוקו עמו. ולרבי יוחנן בן נורי קופה של הלכות. לרבי יוסי הגלילי מלקט יפה יפה בלא גסות הרוח. לר שמעון בן גמליאל חנות מלא ארגון טב. לרבי שמעון שונה הרבה ומשכח קימעא.

לאחר כך מצאו רבי שמעון לאיסי בן יהודה. אמר לו, מפני מה אתה מפטפט דברי בפני תלמיד חכם, אמר לו, וכי אמרתי עליך אלא שאתה שונה הרבה ומשכח קימעא, ומה שאתה משכח סובין של משנתך: