מפרשי רש"י על ויקרא כו לז


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ו • פסוק ל"ז | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כג • כה • כו • לב • לד • לו • לז • לח • מא • מב • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ו, ל"ז:

וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ־בְּאָחִ֛יו כְּמִפְּנֵי־חֶ֖רֶב וְרֹדֵ֣ף אָ֑יִן וְלֹא־תִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ תְּקוּמָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם׃


רש"י

"וכשלו איש באחיו" - כשירוצו לנוס יכשלו זה בזה כי יבהלו לרוץ

"כמפני חרב" - כאילו בורחים מלפני הורגים שיהא בלבבם פחד וכל שעה סבורים שאדם רודפם (ת"כ) ומדרשו וכשלו איש באחיו זה נכשל בעונו של זה שכל ישראל ערבין זה לזה


רש"י מנוקד ומעוצב

וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו – כְּשֶׁיָּרוּצוּ לָנוּס, יִכָּשְׁלוּ זֶה בָּזֶה, כִּי יִבָּהֲלוּ לָרוּץ.
כְּמִפְּנֵי חֶרֶב – כְּאִלּוּ בּוֹרְחִים מִלִּפְנֵי הוֹרְגִים, שֶׁיְּהֵא בִּלְבָבָם פַּחַד, וְכָל שָׁעָה סְבוּרִים שֶׁאָדָם רוֹדְפָם. וּמִדְרָשׁוֹ: וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו, זֶה נִכְשָׁל בַּעֲוֹנוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה לָזֶה.

מפרשי רש"י

[מד] ומדרשו וכשלו איש באחיו זה נכשל בעונו של זה שכל ישראל ערבים וכו'. והא דכתיב "וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין", פירושו כמשמעו "וכשלו איש באחיו" שיפול האחד בשני, אלא שרמז לך הכתוב דבשביל כך יהיה נכשל האחד בשני, לפי שהאחד נכשל בחטא האחר, מפני שכלם ערבים זה בזה, לכך גם כן בענין הנפילה נכשל האחד בשביל השני. ודרשו (תו"כ כאן) כך, מדכתיב "וכשלו איש באחיו", ולא כתב 'וכשלו איש באיש', דלענין נפילה שהוא נופל באחר מתוך מהירותו לברוח לא שייך לומר "באחיו", רק 'איש באיש', או 'איש באחר'. אבל לענין החטא שייך שפיר "אחיו", דבשביל זה נכשל אחד באחד בשביל שכל ישראל אחים הם, וזה נכון למדקדק. גם יש לפרש דמה בא לומר בזה "וכשלו איש באחיו", שכל בורחים בעולם האחד נכשל באחר, ולא הוצרך למכתב בענין זה: