מפרשי רש"י על ויקרא כו לד


| מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ו • פסוק ל"ד |
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כג • כה • כו • לב • לד • לו • לז • לח • מא • מב • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ו, ל"ד:

אָז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י הׇשַּׁמָּ֔הֿ וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹיְבֵיכֶ֑ם אָ֚ז תִּשְׁבַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְהִרְצָ֖ת אֶת־שַׁבְּתֹתֶֽיהָ׃


רש"י

"אז תרצה" - תפייס את כעס המקום שכעס על שמטותיה

"והרצת" - למלך את שבתותיה

"כל ימי השמה" - ל' העשות ומ"ם דגש במקום כפל שממה


רש"י מנוקד ומעוצב

אָז תִּרְצֶה – תְּפַיֵּס אֶת כַּעַס הַמָּקוֹם, שֶׁכָּעַס עַל שְׁמִטּוֹתֶיהָ.
וְהִרְצָת – לַמֶּלֶךְ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ.

מפרשי רש"י

[מא] תפיסו את כעס המקום. פירוש, כי לשון "תרצה" הוא לשון פיוס, ומי תפייס, שאין לפרש שתפייס השמיטות, כי לא תפייס השמיטות, רק פירושו 'תפייס כעס המקום' שכעס על שבתותיה. אבל "והרצת" שהוא לשון הפעיל, שלא כתב 'ותרצה שבתותיה', פירושו 'והרצת למלך שבתותיה', שהוא פועל יוצא לשלישי, שהארץ תפייס את השמיטות למלך, וזה פעל יוצא לשלישי, שיהיו השמיטות מרוצות למלך, פעל יוצא לשלשי, כאשר יאמר שתפייס הארץ השמיטות למלך. אבל "תרצה" אינו פועל יוצא לשלישי, ורוצה לומר תפייס כעס המקום, ואין זה פעל יוצא לשלישי, רק פעל יוצא לשני, שתרצה כעס המקום. והרא"ם פירש כי 'תפייס כעס המקום' פעל יוצא לשלישי. ולא ידעתי באיזה ענין הוא פעל יוצא לשלישי: