ביאור:הלואה בריבית = שיעבוד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תגובה ל: לא להלוות בריבית לישראל שנכתבה ב14:55:54 27.12.2004

אחד העקרונות החשובים בתורה הוא (ויקרא כה מב-נה) " כי עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים; לא יימכרו ממכרת עבד... כי לי בני ישראל עבדים - עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים ": בני ישראל הם עבדים של ה' בלבד, ולא של בני-אדם. לכן התורה לא מאפשרת לאדם למכור את עצמו לצמיתות: הוא רשאי להיות עבד לכל היותר שש שנים; אם הוא מאד רוצה להישאר לאחר מכן - הוא צריך לרצוע את אוזנו (לאות השפלה, כדי להדגיש שזה לא המצב הרצוי; שמות כא ה-ו), וגם אז הוא נשאר עד שנת היובל ולא יותר.

אבל אדם יכול להיות עבד גם בלי למכור את עצמו לעבדות: כשאדם לוקח הלוואה הוא משועבד למלוה, הוא צריך לעבוד קשה כדי להחזיר את ההלוואה. ההקבלה בין הלוואה לבין עבדות נרמזת בכמה מקומות:

בכך ששני הנושאים נזכרים זה ליד זה בשני הפרקים שעוסקים בנושא - ויקרא כה לה-מג ודברים טו.
בפסוקים שמדברים על הלוואה בריבית לגויים:

(דברים טו ו): " 'והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט, ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו ", (דברים כח יב-יג): " ... והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה. ונתנך ה' לראשׁ ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה... ".

בספר משלי : " עבד לווה לאיש מלווה

".

אם ההלוואה היא בלי ריבית, השעבוד הוא מוגבל וסביר; גם המלווה עבד כדי להשיג את הכסף הזה, וזה הוגן לדרוש מהלווה שיעבוד כדי להשיג את אותו הכסף בחזרה.

אבל אם ההלוואה היא בריבית, העבדות עלולה להימשך לנצח - ההלוואה תתפח עוד ועוד, כמו נשיכה של נחש (לכן היא נקראת " נשך "), והלווה ישתעבד למלווה לצמיתות.

רעיון זה יכול להסביר גם את ההבדל בין הלוואה בריבית לבין השכרה .

היחס לגויים

מותר להלוות בריבית לגויים, כשם שמותר להחזיק עבדי-עולם מן הגויים. לפי כמה דעות, מצוה להלוות בריבית לגויים , וגם מצוה להחזיק עבדי-עולם מן הגויים . והטעם הוא אותו טעם: בני-ישראל הם עבדים של ה', ואסור להם להיות עבדים של בשר ודם; הגויים לא קיבלו על-עצמם להיות עבדי ה', ולכן מותר להם להיות עבדים של בשר ודם (ע"ע העבדת גויים בפרך ). כמובן שאין כאן גזענות, כי הכל תלוי בבחירתו של האדם - כל אדם יכול לבחור להיות עבד של ה' (=להתגייר), ואז גם לו יהיה אסור להלוות בריבית.

הלואה בריבית לגויים היא למעשה שיעבוד של הגויים לישראל - הגויים עובדים ואנחנו נהנים מהריבית מבלי לעבוד. זו אחת הברכות שמובטחת לעם ישראל אם ישמור את התורה (דברים כח יב-יג): "...והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה. ונתנך ה' לראשׁ ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, כי-תשׁמע אל-מצות ה' אלהיך אשׁר אנכי מצוך היום לשׁמר ולעשׂות", (דברים טו ו): "כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך, והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט, ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו". השכר של מי שבוחר לעבוד את ה' הוא, שעמים אחרים יעבדו אותו.

ע"ע כסף לא צומח על העצים .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-01-09.

תגובות

מאת: פנחס

הפירושים האלו הם על דעת המפרשים בלבד ולא כדרכי התורה:

כל רב מפרש לו כמו שבא לו ובזה מסיטים את עצמם מהתורה.

פירוש זה הינו גזעני ביותר ומגעיל.

אין הבדל בין יהודי ללא יהודי - כולם שווים בעיני אלוהים!

מאת: אראל

אין הבדל שתלוי בגזעים, אך יש הבדל שתלוי במעשים.

יש הבדל גדול בין מי שבוחר לעבוד את ה' בכך שהוא מקיים את תורתו, לבין מי שבוחר להיות "חופשי" ולהתנהג כרצונו ללא תורה. לא כולם שווים לפני אלהים.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tryg/ribit0/avdut