ביאור:תוכחה ללועגים על מות הצדיקים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ישעיהו נז: "1 הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל-לֵב; וְאַנְשֵׁי-חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי-מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק.
2 יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ, נְכֹחוֹ. {ס}
3 וְאַתֶּם קִרְבוּ-הֵנָּה, בְּנֵי עֹנְנָה; זֶרַע מְנָאֵף, וַתִּזְנֶה.
4 עַל-מִי, תִּתְעַנָּגוּ--עַל-מִי תַּרְחִיבוּ פֶה, תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן; הֲלוֹא-אַתֶּם יִלְדֵי-פֶשַׁע, זֶרַע שָׁקֶר.
5 הַנֵּחָמִים, בָּאֵלִים, תַּחַת, כָּל-עֵץ רַעֲנָן; שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים, תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים. "
ו החיבור, בתחילת פסוק ג, מחברת את שני הקטעים הללו לנבואה אחת. פסוקים 6 והלאה שייכים כבר לנבואה אחרת - הפניה שם היא לנקבה-יחידה "בחלקי נחל חלקך, הם הם גורלך..."
נראה שהנבואה מכוונת לאנשים שלועגים לצדיקים שמתים; הם טוענים שאין טעם להיות צדיקים - עובדה שהצדיקים אבדו.
הנביא עונה להם כמה תשובות:
- " "הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל-לֵב; וְאַנְשֵׁי-חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי-מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק" ' - אתם לא מבינים שהצדיק נאסף מפני הרוע שהשתלט על המדינה. כשרוב העם מתנהג כשורה, ה' מתערב ועוזר לעם לעשות צדק בכך שהוא מעניש את הרשעים ועוזר לצדיקים; אבל כשרוב העם לא מתנהג כשורה, ה' לא מתערב, ונותן להם להשחית את עצמם עד שיאבדו (רעיון דומה נאמר גם בקטע דומה בספר ירמיהו ; וע"פ מלבי"ם, משפט זה הוא חלק מדברי הלעג - ע' בדבריו).
-
- "יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ נְכֹחוֹ" - הצדיק, ההולך ביושר, לא סובל מהמוות, להיפך: הוא נח בשלום על משכבו, ואינו צריך יותר לסבול מהרעה המושלת בארץ, ולא יצטרך לסבול מהצרה שתבוא על הארץ בעתיד.
- "וְאַתֶּם קִרְבוּ-הֵנָּה, בְּנֵי עֹנְנָה; זֶרַע מְנָאֵף, וַתִּזְנֶה. עַל-מִי, תִּתְעַנָּגוּ--עַל-מִי תַּרְחִיבוּ פֶה, תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן; הֲלוֹא-אַתֶּם יִלְדֵי-פֶשַׁע, זֶרַע שָׁקֶר" - אתם, המרחיבים את פיכם ולועגים לצדיקים, שייכים לחברה שבה אין כל שלום: ההורים שלכם נואפים וזונים, ואתם עצמכם ילדים לא-רצויים - אתם נולדתם כתוצאה מפשע ומשקר - עוד מהרגע שנולדתם, לא היה לכם שלום.
- "הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים, תַּחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן; שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים, תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים" - אצלכם, אנשים ונשים מתייחמים מתחת לעצים, וכשהנשים נכנסות להריונות לא רצויים, הם שוחטים את הילדים שלהם בנחל, מתחת לסלע. אצלכם רוצחים תינוקות שלא חטאו, ואין להם כל שלום; בניגוד לחברה של הצדיקים, שבה אמנם יש מוות, אבל אנשים מתים בשלוה, ולא נרצחים באכזריות.
מטרת הנבואה היא לענות לדברי הלעג של אותם " מתענגים "" ", ולהראות להם שהצדיקים זוכים לשלוה רבה יותר מהם, גם בחייהם וגם במותם. רעיון זה מופיע גם בנבואה הבאה : "ברוב דרכך יגעת"; וגם בהמשך (נז21): "אין שלום אמר אלהי לרשעים".
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-28.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-57-0105