ביאור:תהלים כד ד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה
עריכהתהלים כד ג-ד: "מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קדשו? נקי כפיים ובר לבב, אשר לא נשא לשווא [נפשי/נפשו] ולא נשבע למרמה"
לפסוק יש שתי גרסאות - כתיב וקרי; כתוב "נפשו" וקוראים "נפשי" ; לפי כל אחת מהגירסאות, ייתכן שהכינוי מתייחס לה' ( "נפשו" - של ה' שנזכר בתחילת הפסוק; "נפשי" - ה' מדבר בגוף ראשון) או שהוא מתייחס לצדיק שראוי לעלות ( "נפשו" - הנפש של עצמו; "נפשי" - הנפש הא-להית, שה' נתן בתוכו). אפשר לפרש את הפסוק לפי כל אחת מהאפשרויות:
1. אם הכוונה לנפש של ה' - זהו משל לשם שה' נשבע בו, כמו שנאמר (ירמיהו נא יד): "נשבע ה' צבאות בנפשו , כי אם מלאתיך אדם כילק, וענו עליך הידד", (עמוס ו ח): "נשבע ד' ה' בנפשו, נאם ה' אלהי צבאות; מתאב אנכי את גאון יעקב, וארמנתיו שנאתי, והסגרתי עיר ומלאה". לפי זה, "לא נשא לשווא נפשי/נפשו" הכוונה שהצדיק אינו נשבע על דברי שווא והבל, שאין בהם צורך, אלא מקיים את המצוה "לא תשא את שם ה' אלהיך לשווא" . ההמשך - "ולא נשבע למרמה" "" - אומר שהצדיק לא נשבע על דברי שקר, גם אם יש בהם צורך (וכך פירשו רש"י ומצודת-דוד).
2. אם הכוונה לנפש של הצדיק - אז הביטוי נשא נפשו מבטא שאיפה גדולה מאד, השאיפה של החיים, כמו שנאמר בפרק הבא: (תהלים כה א): "אליך ה' נפשי אשא" . המשמעות היא, שהצדיק אינו שואף לדברי הבל; השאיפה הגדולה ביותר שלו היא להתקרב אל ה', ולא להשיג קניינים מדומים או הנאות חולפות (וכך פירש מלבי"ם בביאור העניין).
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-07-11.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-24-04