ביאור:ת = תפילה לעתיד טוב יותר

(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/thlim/th-119t)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




תגובה ל: ביאור:תהלים קיט שנכתבה ב05:03:15  15.05.2005

תהלים קיט, בית ת (פסוקים 169-176): "169 תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ, ה';    כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי!

170 תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ;    כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי!

171 תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה:    כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ!

172 תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ:    כִּי כָל-מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק!

173 תְּהִי-יָדְךָ לְעָזְרֵנִי:    כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי!

174 תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ, ה';    וְתוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי.

175 תְּחִי-נַפְשִׁי, וּתְהַלְלֶךָּ;    וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻנִי!

176 תָּעִיתִי - כְּשֶׂה אֹבֵד, בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ; כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי!"

בבית ת, הבית האחרון במזמור קיט, מופיעה 7 פעמים האות ת שמציינת פועל בעתיד; בכולן הפועל מציין תפילה ובקשה שהמשורר מבקש מה' בקשר לעתיד:

  • "תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ, ה';    כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי!"
  • "תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ;    כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי!"
  • "תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה:    כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ!"
  • "תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ:    כִּי כָל-מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק!"
  • "תְּהִי -יָדְךָ לְעָזְרֵנִי:    כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי!"
  • "תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ, ה';    וְתוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי."
  • "תְּחִי -נַפְשִׁי, וּתְהַלְלֶךָּ ;    וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻנִי!"

בפסוק האחרון, לא מופיעה ת שמציינת פועל בעתיד, אך גם בפסוק זה יש בקשה ותפילה לעתיד: "תָּעִיתִי - כְּשֶׂה אֹבֵד, בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ; כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי!".

עם זאת, בקריאה ראשונה נראה שהפסוק הזה ( כמו פסוקים נוספים בתנ"ך ) אינו ראוי לסיים את המזמור; אחרי כל-כך הרבה בקשות - הדבר האחרון שיש לו לומר זה "תָּעִיתִי"?!

ייתכן שהמשורר רוצה לומר, שההתלבטויות שליוו אותו בבתים הקודמים (במיוחד בבית ש ) לא נפתרו, וכנראה ימשיכו ללוות אותו גם בעתיד; התלבטויות ותהיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים בעולם התורה, וגם לאחר 22 בתים מלאים תורה - המשורר עדיין מרגיש "כְּשֶׂה אֹבֵד", וזקוק להדרכה ועזרה מה' - "בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ; כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי!" ( פירוט ).

כשזוכרים אדם שנפטר, קוראים את פרק תהלים קיט, אבל לא לפי הסדר, אלא לפי האותיות של שם הנפטר. לאחר שלמדנו את הפרק, אנחנו יכולים אולי להבין את הסיבה לכך: פרק קיט מתאר מסלול מסויים של נער מסויים בעולם התורה, מ-א ועד ת. אולם, לכל אדם יש מסלול אחר בעולם; כל אדם עובר את החיים בדרך אחרת. הפסוקים שמתחילים באותיות של שם הנפטר, מסמלים את המסלול המיוחד שאותו אדם עבר בחייו.

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119t