הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שיוה = א. עשה שיהיה שווה, ב. שם

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: שיוה

הפועל שיוה (שִוָּה) הוא צורת פיעל של השורש "שוה", ומשמעותו הפשוטה היא "עשה שיהיה שוה", כמו בפסוקים:

(שמואל ב כב לד): "משוה רגליו כאילות, ועל במותי יעמדני"= עשה שרגליי יהיו שוות לרגלי האיילות במהירות ריצתן וביציבות עמידתן;
(ישעיהו כח כה): "הלוא אם שוה פניה, והפיץ קצח, וכמן יזרק, ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו"= עשה שפני האדמה יהיו חלקים, בגובה שווה .
(תהלים קלא ב): "אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי"= עשיתי שנפשי תהיה שוה לנפשו של תינוק שזה עתה נגמל, שכל רצונו הוא להישאר עם אמו (מצודת דוד);
(ישעיהו לח יג): "שויתי עד בקר כארי, כן ישבר כל עצמותי, מיום עד לילה תשלימני"= עשיתי את עצמי שוה לארי (כלומר התמודדתי בגבורה עם המחלה), אבל ככל שהתגברתי, כך גם הכאב התגבר (רש"י).

אבל יש פסוקים שקשה לפרש באופן זה:

(תהלים כא ו): "גדול כבודו בישועתך, הוד והדר תשוה עליו"- אפשר לפרש "תתן לו הוד והדר באופן שוה למעשיו הטובים" (מלבי"ם), אבל המשמעות הפשוטה יותר היא " תשים עליו הוד והדר" (רש"י, מצודות).

(תהלים פט כ): "אז דברת בחזון לחסידיך, ותאמר 'שויתי עזר על גבור, הרימותי בחור מעם'"- אפשר לפרש "נתתי לו עזרה באופן שוה לגבורתו" (מלבי"ם), אבל המשמעות הפשוטה יותר היא " שמתי עליו עזרה" (רש"י, מצודות).

ויש פסוקים שאפשר לפרש על-פי שתי המשמעויות:

"התנהגתי כאילו ה' נמצא מולי תמיד", כלומר שמרתי על מצוותיו גם כשאף אדם לא ראה אותי, באופן שוה להתנהגות של אדם שה' רואה אותו תמיד; או
" שמתי את שם ה' מול עיני תמיד ".

בחרתי דרך שבה ההתנהגות שלי תהיה שוה למשפטיך וחוקיך ( פירוט ), או: השויתי את המאמץ בעולם הזה עם השכר בעולם הבא וראיתי שהם שוים (מלבי"ם); או:

(הושע י א): "גפן בוקק ישראל, פרי ישוה לו; כרב לפריו הרבה למזבחות, כטוב לארצו היטיבו מצבות"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-25.

מאת:

לפי דעתי לאחר שקראתי את ההשוואות . אני חושבת שהמילה תשווה היא בפירוש מקביל למילה תדמה. "אל מי תשווני ואל מי תדמיינוני"..

מאת: אביתר כהן

לדעתי שויתי זה גם מלשון שוע (מלבד שויון / דמיון , שם / נתן)

שוע זה גם תאנה , שנקראת גם קיץ = קצה / קו / תקוה

תאנה (שוע) נקראת גם שוח (בנות שוע/שוח) וגם שוח משמעותו תפילה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jiwa