ביאור:שעשע
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שעשוע = פניה, התעסקות, משחק עריכה
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בלשון ימינו, שעשוע הוא עיסוק קליל ומהנה לשעות הפנאי.
משמעות זו נמצאת, כנראה, גם בלשון המקרא:
אולם, ישנם פסוקים שבהם משמעות זו אינה מתאימה:
- (ישעיהו כט ט): "הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ, הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ , שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן, נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר"
לפי המפרשים שם, השורש שעשע הוא הכפלה של שורש כלשהו עם האותיות ש'ע':
- ע"פ (ישעיהו ו י): "וְעֵינָיו הָשַׁע , פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו..."- "השתעשעו = הֱיוּ עִוְּרִים מֵרְאוֹת" (רש"י) .
- ע"פ (שמואל ב כב ז): "וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו"- "השתעשעו = התעסקו בצעקה, וזעקו מרה על קלקולכם" (מצודות) .
- ע"פ (בראשית ד ד): "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ"- "ישתעשעו = יפנו שנית, ושעו - ופנו פעם אחר פעם, כאיש הבלתי מאמין לזרות אשר יראו עיניו" (מלבי"ם) . מלבי"ם גם מסביר את הקשר למשמעות המקובלת של שעשוע : "על ששועה פניו תמיד אל דבר המרוצה לו": כשאדם משחק או עוסק בתחביב, הוא שועה , פונה אליו שוב ושוב.
- ולענ"ד ניתן גם לפרש את הפסוק ע"פ המשמעות המקובלת בימינו: הרי הנביא אומר להם שיהיו "שיכורים ולא מיין", אז באותו אופן הוא אומר להם ש ישתעשעו , ימשיכו לשחק משחקים, תוך שהם עוצמים את עיניהם ומתעלמים מהמציאות.
ישנם פסוקים המתאימים יותר למשמעות "משחק", בפרט פסוקים העוסקים בילדים:
- (ישעיהו יא ח): "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה"- תינוק יוכל לשחק ולהשתעשע עם נחש;
- (ישעיהו סו יב): "כִּי כֹה אָמַר ה': הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם, וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ"- ישחקו אתכם כמו עם ילדים;
- (ירמיהו לא יט): "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם? אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים ? כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם ארחמנו נְאֻם ה'"- ילד שאביו משחק איתו;
את הפסוקים העוסקים בתורה ניתן לפרש במשמעות "משחק" - כמו בספר משלי, שהרי התורה "משחקת בתבל ארצו"; וניתן גם לפרש במשמעות "פניה חוזרת ונשנית":
- (תהלים צד יט): "בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי"
- (תהלים קיט טז): "בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע , לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ": "אשתעשע - אתעסק, כמו" (ישעיהו יז ז): "ביום ההוא ישעה האדם על עשהו", (שמות ה ט): "ואל ישעו בדברי שקר"(רש"י) ; "אשתעשע - ענינו ההתעסקות בדבר מה לשמוח" (מצודת דוד) .
- (תהלים קיט כד): "גם עדתיך שעשעי , אנשי עצתי"
- (תהלים קיט מז): "ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי"
- (תהלים קיט ע): "טפש כחלב לבם, אני תורתך שעשעתי"
- (תהלים קיט עז): "יבאוני רחמיך ואחיה, כי תורתך שעשעי"
- (תהלים קיט צב): "לולי תורתך שעשעי , אז אבדתי בעניי"( לולי תורתך שעשועיי, אז אבדתי בעוניי )
- (תהלים קיט קמג): "צר ומצוק מצאוני, מצותיך שעשעי"
- (תהלים קיט קעד): "תאבתי לישועתך ה', ותורתך שעשעי"
ראו גם: המשמעות של הכפלת אותיות השורש .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שעשוע - פניה, התעסקות, משחק
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-08-26.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jaja