פתיחת התפריט הראשי

סימן סחעריכה

עוד בפרק הבא על יבמתו (ד' נ"ט ע"ב) נבעלה לבהמה כשרה לכהונה. פרש"י ז"ל דבעולה ממש לא הויא דכמוכת עץ דמיא ושריא לכ"ג (לכהן גדול). דמאן דשרי במוכת עץ שרי בה. ודבר פלא פי' דמנא ליה דאיכא שום תנא דשרי במוכת עץ? דנהי דתנן במתני' דלא ישא מוכת עץ בתר מילתא דר"ש קתני לה. ודילמא לר"מ כ"ש דמיפסלא מידי דהוה אבוגרת דמחמיר בה ר"מ טפי מר"ש ע"כ.

תשובה אפשר היה לומר דלא שריא לינשא לכ"ג לכתחילה קאמר אלא דאם נשא נשוי. וכדרב ור' יוחנן דאמרי תרווייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ואם נשא נשוי. ואילו היה (היתה) בעולה אפי' נשא יוציא. ואלא מיהו אפי' בגמרין משמע דאיכא מאן דשרי לה לכ"ג. מדאמרי' בפ"ק דנדה (דף ח' ע"ב) אמר רב כהנא תנא ג' בתולות הן בתולת אדם בתולת קרקע ובתולת שקמה. בתולת אדם כל זמן שלא נבעלה נ"מ לכ"ג. (נפקא מינה לכהן גדול) אלמא כל שלא נבעלה לאדם קרי לה האי תנא בתולה לכ"ג ואף על פי שהוכתה בעץ. ובירושלמי נמי הויא פלוגתא בפרקי' דהבא על יבמתו. דגרסי' התם לא ישא את הבוגרת ר' אלעזר ור"ש ור"ש מכשירין בבוגרת ושוין שלא ישא מוכת עץ. ואית דמחלפין לא ישא את מוכת עץ ר' אלעזר ור"ש מכשירין במוכת עץ. ואתיא ההיא דנדה כהדין דמחלפין ומכשירין.