תשובות ריב"ש/ריח

תשובה ריחעריכה

עוד שאלת ראובן הכניס יינו בקנקנו של גוי עד שלא הכשירו והוציא היין מהקנקן בנודות כשרים - הנודות האלו אם די להם בהדחה ובשכשוך היטב או אם צריכין הכשר גדול מילוי וערוי.

תשובה:    היין הכנוס בקנקנו של גוי אסור בשתיה ומותר בהנאה כדתנן במסכת ע"ז (פרק אין מעמידין) נודות הגוים וקנקניהם ויין ישראל כנוס בהן אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה. וקיימא לן כחכמים. ואם כן כשנתן היין בנודות נאסרו גם כן הנודות באיסור היין. ואם יכניס בהם יין יאסר גם כן בשתיה כדאיתא בירושלמי יין שהוא אסור בשתייה ומותר בהנאה נתנו בקנקנים נעשו הקנקנים כיין, פנהו ונתן יין אחר בקנקנים נעשה יין כקנקנים, ע"כ.

ונודות של עור וקנקנים דין אחד יש להן בהכשרן כדקתני להו כחדא במתניתין "נודות הגוים וקנקניהם", ופירש רש"י ז"ל נודות של עור. ומאחר שהנודות האלו נאסרו מחמת היין האסור שנתן בהם -- צריכין הם הכשר גדול דהיינו מילוי ועירוי, משום דהוו כלים המכניס לקיום ואפסיקא הלכתא התם דצריכין מילוי ועירוי גבי ההוא עובדא דבר עדי טייעא (עבודה זרה לג, א) דאנס הנהו זיקי מרב יצחק בר יוסף רמא בהו חמרא ואהדרינהו ניהליה אתא שאיל בי מדרשא ואמר ליה רבי ירמיה כך הורה רבי אמי הלכה למעשה ממלאן מים שלשה ימים ומערן אמר רבא וצריך לערן מעת לעת סבור מינה הני מילי דידן (כלומר כגון הנך זיקי דאנס בר עדי טייעא שהיה תחלת תשמישן ביד ישראל דסגי להו במילוי ועירוי) אבל דידהו (כלומר שתחלת תשמישן ביד גוי) -- לא תסגי להו במילוי ועירוי. כי אתא רבין אמר אחד שלנו ואחד שלהם. ואמרינן נמי התם סבור מינה הני מילי נודות (דהיינו של עור) סגי להו בהכי אבל הקנקנים לא ומסק' דאחד נודות ואחד קנקנים. הנה כאן מפורש דנודות של עור צריכין מילוי ועירוי כל שמכניסן לקיום.

ואמר נמי בפרקא בתרא דכלי שמכניסו לקיום אפילו לא הכניסו בו יין אסור אלא לפי שעה גזרו ביה רבנן, והנודות הללו מבואר הוא שהם כלים שמכניסן לקיום.

ועוד דלא גרע מאבטא דטייעי דאמרינן התם דהוי ככלי שמכניסו לקיום, ופירש רש"י ז"ל חמת מעור עב והולכי דרכים נושאים אותו מלא יין למרחוק והוי כמכניסו לקיום. וכתבו המפרשים ז"ל דמיהא שמעינן דכל כלי שמשתמשין בו יין תדי' אף על פי שהוא קטן -- חשוב מכניסו לקיום, בין שהוא מכניסו לקיום מחמת גדלו בין שמשתמשין בו תדיר -- מכניסו לקיום מיקרי.