פתיחת התפריט הראשי

תשובה חעריכה

והראן לרבי עמרם בן מרואס י"א

שאלת מי שנקטעה רגלו ועשה לו דפוס כמין רגל של עץ ומכניס בו ראש שוקו וסומך עליו מעט אמנם אין עיקר סמיכתו עליו רק על משענת קנה או מקל שבידו -- אם מותר לצאת בו בשבת לרשות הרבים אם לאו.


תשובה:    שנינו במסכת שבת פרק במה אשה "הקטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר. רבי יוסי אוסר". ופירש"י ז"ל הקטע שנקטעה רגלו עושה כמין דפוס רגל וחוקק בו מעט לשים ראש שוקו בתוכו ואינו נסמך עליו. וכן פירש טעם מחלוקתם דר' מאיר סבר דמנעל הוא אף על פי שהוא מעץ כיון דמגין ולפיכך שרי. ורבי יוסי סבר דלא מקרי 'מנעל' אלא מעור והילכך משוי הוי ואסיר. והכי נמי משמע בפרק מצות חליצה דטעמייהו בהכי דלרבי מאיר אשה חולצת בסנדל של עץ דנעל הוא ולר' יוסי אין אשה חולצת בו.

אבל בתוספות פירשו טעם מחלוקתם משום דלמא משתליף ואתי לאיתויי ארבע אמות ברשות הרבים דרבי מאיר לא חייש להכי ורבי יוסי חייש אף על פי שהוא נעל לכולי עלמא. והכי אסיק רבא בפרק בתרא דיומא. ומכל מקום לדברי כולם הלכה כרבי יוסי דאסר; דרבי מאיר ור' יוסי הלכה כרבי יוסי. וגם בפרק מצות חליצה משמע דרבנן פליגי עליה דרבי מאיר והכי רבי מאיר יחידאה.

ומיהו אם הקב הזה מחופה עור כעין שעושין לאותן שנקראים בלשון לעז פטי"נש -- אפילו ר' יוסי מודה דמותר לצאת בו וגם אשה חולצת בו דנעל הוא כדאיתא בפרק מצות חליצה. וגם ליכא למיחש דלשתליף כיון דמחופה עור מהדק שפיר.

אמנם המקל שהוא נשען עליו אין ספק שהוא מותר לצאת בו דכיון שכל משענתו עליו ואינו יכול לילך בלתו -- ליכא למיחש דילמא משתליף ואתי לאתויהה ארבע אמות ברשות הרבים שהרי אינו יכול לילך אלא בהשענו עליו. וכן העיד ר"י שראה לרבינו תם ז"ל שהתיר כן הלכה למעשה. וגם נראה כן ממה שפירש רש"י ז"ל בהא דתנן בסופא דמתניתין "כסא סמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת", ופירש רש"י ז"ל:

"יש קטע שיבשו וכוצו גידי שוקיו ואף על ארכובותיו אינו יכול לילך ועושה כמין כסא נמוך ויושב עליו וכשהוא מהלך נסמך על ידיו בספסלים קטנים ועוקר גופו מן הארץ ונדחף לפניו וחוזר ונח על אחוריו והכסא קשור באחוריו ועושה לו סמוכות של עץ או של עור לראשי שוקיו או לראשי רגליו התלוין וכשהוא נשען על ידיו ועוקר עצמו נשען גם על רגליו קצת ואין יוצאין בהן בשבת דאיידי דתלו ולא מניחי אארעא זמנין דמשתלפי". עד כאן.

אלמא אין האסור אלא משום הסמוכות אבל הספסלים שאוחז בידו מותר לצאת בהן כיון שאין יכול לילך בלתם. וכן הסכימו כל האחרונים ז"ל להתיר לקטע לצאת במקלות שהוא נשען בהם כדברי רבינו תם ז"ל.