תשובות הרשב"א/חלק ז/תקלו
מענין המילה כתב בעל התרומה ז"ל שנים מוהלין בשבת אחד מל ואחד פורע אין שום איסור בראשון על החבורה כיון שהשני גומר המצוה כדאמר רב פפא אנא עבדית פלגא דמצוה ואתון עבדי אידך פלגא אחרינא. ומה שנהגו למול בבית הכנסת משום דכתיב ויכרתו ברית לפני ה' ואין ברית אלא מילה ואם חל להיות יום המילה באחד מהארבעה צומות כתב הרי"ף כל תענית שאין היולדת שותה בו אין מברכין על היין לפי שצריך לטעום ואם אינו טועם מוציא שם שמים לבטלה ובתשובה כתב כשתבוא המילה ביום הכפורים לא יברך המוהל על הכוס מפני שמוצא שם שמים לבטלה הלא תראה כשיבוא תשעה באב במוצאי שבת שאין מבדילין על הכוס ומי שיעשה זולת זה חוטא עכ"ל. וכן נמי כתב רבינו חנוך הספרדי גאון ז"ל בתשובה שאין מברכין על הכוס ביום הכפורים ושאלו לו משאר תעניות והשיב כך ראינו כל תענית שאין היולדת שותה בו אין מברכין על הכוס בורא פרי הגפן מפני דצריך לטעום ואם אינו טועם נמצא שמוציא שם שמי' לבטלה עכ"ל. וכן נמי כתב הרמב"ן ז"ל בתשובת שאלה וזה לשון התשובה אין הברכה טעונה כוס ומי שבירך בורא פרי הגפן בימים אלו בירך לבטלה מפני שלא שתה הוא ולא זולתו ממי שיבין הברכה. ולפיכך אין מביאין כוס כלל באלו השני ימים רוצה לומר יום הכפורים ותשעה באב לא בזולתם מימי התעניות וכתבו הגאונים שמברכין על הכוס ומניחין אותו עד מוצאי היום ושותה אותו אם התינוק אמנם הרב בעל העטור ז"ל חלק על זה מכמה טעמים האחד שאם יניחהו שמא ישפך וברך לבטלה ועוד שאין להפסיק כל כך בין הברכה והטעימה וכשיטעום צריך ברכה אחרת ונמצא שהברכה הראשונה היתה ברכה שאינה צריכה ועבר על לא תשא לפיכך בתשעה באב ויום הכפורים שהם תעניות חמורים אין מברכין על הכוס כלל אלא מברכין אשר קדש בלתי כוס וכן נמי כתב בעל האשכול בשם הרי"ף ז"ל ובשאר תעניות שאינם חמורין כל כך מברך על הכוס ושותה אותו אם התינוק ואם היא בתענית אעפ"י שאינה צריכה דעוברות ומניקו' אין מתענות אלא ברצונם ומטעימין לתינוק שלא הגיע לחינוך ולא גזרינן דילמא אתו למסרך אלא ביום הכפורים ותשעה באב בלבד. ומשאמר הכתוב בן שמונת ימים ימול לא פחות ולא יותר לפי שברית שבת קדמה לברית מילה ואין שמונה ימים בלא שבת בנתים ונאמר בשבת ברית ובמילה ברית וכן תמצא במילה חצי השם יה וכן מ"ה עולה למנין השם שלם וכן יהיה מ"ה אד"ם וכן תמצא במילה אלדים עם שם אחד דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה וכולי וזאת הברית היא חותמו של הקדוש ברוך הוא שבו חתם השמים והארץ כמו שכתוב בספר יצירה שחתם רום בי"ה ותחתונים בו"ה. וזהו שאמר הכתוב ישמחו השמים ותגל הארץ והמשכיל יבין. ועוד אמרו שבזכות המילה גזר הקדוש ברוך הוא ים סוף לישראל דכתיב לגוזר ים סוף לגזרים אל תקרי לגזרים אלא לגזורים: