תשובות הרשב"א/חלק ד/רסט
סימן רסט עריכה
עוד אמרת, שהמדינה מוקפת חומה, אלא שיש קצת ממנה שאין החומה מקיפתה, אלא בתים בנויין סביב לה, שוין עם קיר החומה. ואותן בתים היו בנויין קודם החומה, וקורות יוצאות מהם. ויש מי שטוען, שאע"פ שהיו בנוים מקודם, מ"מ היה להם לקצוץ. ואף על פי שאין בתים אלו מן החומה, כיון שהם בשוה עם החומה, והם לעיר במקום חומה, מכלל החומה הם נחשבים, והרי הם בכלל התקנה והקנס. ועוד, שמ"מ הרי הן יוצאות לחוץ לחומה. ואחרים יש שפוטרין, מפני שאין קורות הבתים חומה. ועוד, כי הם כבר היו בנויין קודם לחומה, ולא היתה התקנה אלא על הקורות הקבועות בחומה, שלא יצאו חוץ לחומה. ועוד אמרת, שהם חולקים בלשון התקנה. יש פוטר את כולן, מחמת לשון התקנה, ויש מחייבי (מחייב). ואמרת: שאכתוב לך דעתי, בכל זה.
דע שדעתי נוטה בזה, לדעת המזכין. לפי שאין קרוי החומה, אלא מה שהקיף את המדינה לשמירה, לא כותלי הבתים שנעשו קירות הבית להקיף למדינה. ושנינו בערכין, פרק המוכר שדהו בשעת היובל (ל"ב ע"א): בית הבנוי בחומה. ר"י אומר: אינו כבתי ערי חומה. רש"א: כותל החיצון, חומתו. ואמרינן עלה בגמרא: ושניהם מקרא אחד דרשו. ותורידם בחבל, בעד החלון, כי ביתה בקיר החומה, ובחומה היא יושבת. ר"ש סבר כפשטיה דקרא: כי ביתה בקיר החומה; ואפ"ה ובחומה היא יושבת. ור"י סבר בחומה היא יושבת, ולא בעיר החומה. וקי"ל כר' יהודה. ולא עוד, אלא שאפי' ר"ש לא נחלק, אלא בעיר שיש לה חומה. וקסבר שאע"פ שהבית בנוי בגג החומה, וכותל החיצון של בית בנוי על קיר החומה, הרי הוא מכלל החומה, וכאלו הגביה החומה מן הצד החיצון. אבל אם היו גגות המדינה חומה לעיר, מודה הוא שאין לו חומה. ובית כזה, אינו כבתי חומה. דתנן התם ((ערכין) ל"ב ע"א): עיר שגגותיה חומתה, אינה כבתי ערי חומה. וזה דברי הכל היא שלא נחלק בה ר"ש. ותניא בבריי'. חומה; חומה, ולא שור איגר. סביב, פרט לטבריא, שימה חומתה. ואם יטענו המחייבין, שהכוונה היתה לשמירת העיר. וכל שהקורות יוצאות מקירות הבית סביב חוצה, והעיר חלושה מאותה צד, כ"ש שישנן בכלל התקנה והקנס. אם כן, אף הם, מדבריהם הם יושבין. כי למה יחייבו מוציאי הקורות ובונים עליהם ומכסין, כי אין בזה נזק למדינה. אדרבה! הרי זה מבצר לעיר, כמו שטענו הפוטרין. וא"א להם לתפוס את החבל בשני ראשין. וכך נראה בעיני, שאין קונסין את אלו, אלא בראיה ברורה. ובכל מקום, המוציא עליו הראיה. ומה שטענו המחייבין, כי מ"מ הרי הקורות יוצאות מחוץ לחומה; מדעתי אינה טענה. שלא היתה התקנה, אלא על הקורות התקועות בחומה, ומאריכות עד חוץ לחומה. שאם אין אתה אומר כן, אף מי שבנה חוץ לחומה ממש, והוציא באותו בנין ראשי קורות, יהא בקנס. שהרי מ"מ קורות אלו יוצאות חוץ לחומה, ואף על פי שאינן אחוזות בקיר החומה. ואינו! שלא אמרו, אלא על קורות בנויות בחומה, ונמשכות עד חוץ לחומה. ומה שאמרת: שנחלקו בלשון התקנה, לא הגדת לי במה נחלקו, ואינו (שמא צ"ל: ואיני) יכול לדון ולדרוש בנעלם. והנה דקדקתי כפי ידיעתי בלשון התקנה, ואיני מוצא לשון שיפטור את העובר באחד מן הדברים שנתפרשו בה.