תרומת הדשן/ב/רכא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רכא שלומך יסגא לחדא. גברא דלבושיה מדא אהובי עמיתי מה"ר ישראל יצ"ו. מ"ש לי מההוא עובדא מאיתתא חדא דאסהיד לה מיכל שרנ"ץ דמת בעלה דדיינינן עלה מהרי"ו ואני ובאת להוכיח דפסול דאורייתא דעביד תשובה אבל לא תשובה מעלייתא דעדיין פסול הוא מדאורייתא ופסול לעדות אשה מההוא מתני' פ"ק דר"ה דתנן אלו הן הפסולים משחק בקוביא כו' ומוקמת לה דהתנא ר"ל באלו הן הפסולין אפי' אי עבדי תשובה דלאו מעלייתא כדמפרש פ' ז"ב ומתוך כך באת לדקדק הא דדייקינן מההיא מתני' דגזלן דדבריהם כשר לעדות הא דאורייתא פסול איירי נמי בכה"ג דעבד תשובה דלא מעלייתא טובא וטפי אית לן לתמוה עלך שתכתוב דקדוקים אלו למרחקים דמעיילת פילא בקופא דמחטא כדי לסתור הדין היכי דמורה במידי בלשון התנא דאיירי שעשו תשובה כל עיקר הא תנא דמתני' פ' ז"ב נמי לא מפרש מידי באלו הן הפסולין דתנא התם דאיירי בדעבד תשובה כל עיקר אלא תנא דברייתא מפרש להו התם וכדמוקמינן נמי מתני' דר"ה בדלא עבד תשובה כל עיקר אפ"ה אשמעינן חידוש טובא דהנהו לא פסילי אלא משום דחשידי אממונא ואמאי נחשדינהו שיעידו שקר בקידוש החודש ונוכל לומר דלעולם קים ליה לתנא דהיכא דעבד תשבה אע"ג דלא מעלייתא כשר לעדות אשה כמו שרציתי להוכיח מלשון תשובת מור"ם ולכך איירי דוקא בדלא עבד תשובה כלל משום דרוצה להשמיענו זה הכלל כל עדות שהאשה כו' דגזלן דדבריהם כשר לעדות אשה הא דאורייתא פסול דמדאצטריך לאשמעינן. דהני דדבריהם כשרים מכלל דמדאורייתא פסולין ודלא כחד מ"ד פ"ב דיבמות ואי הוו איירי בשעשה תשובה קצת הוי הך דיוקא טעות וק"ל וכמו שסתרת את עצמך נמי דפשוט אפי' לתינוקות הוא. ואע"פ שחזרת להחזיר הוכחתך ממאי דפריך תלמודא פ"ב דיבמות ממתני' דהתם ארב מנשיא ולא מוקי מתני' בשעבד קצת תשובה ורב מנשיא בדלא עבד תשובה כלל לא יכולתי לעמוד על דעתך היאך הבאת הקרסים מיבמות בלולאות דר"ה לחברם להיות אחד דלפי דעתי ביבמות לחודיה תקשה דע"כ צריך אני לומר בלתי הוכחתך מר"ה דר"מ איירי בדלא עבד תשובה כלל כל עיקר דאל"כ גזלן דאורייתא נמי וא"כ מה פריך עליה ממתני' לוקי מתני' בדעבד קצת ותו תקשה לך אמאי לא מוקי מתני' בדעבד תשובה גמורה וכ"ת א"כ מאי למימרא דלאו לדיוקא ממתני' התם דלגופיה איצטריך דלא ישאנה אלא ע"כ משמע ליה לתלמודא מתני' בסתמא דלא עשה תשובה כלל א"נ לגבי רשע במזיד ברציחה כה"ג בעינו תחלתו וסופו בכשרות והאי מעיד מאי דחזא בעת שהיה רשע גמור אין להאריך יותר מזה. גם מאי דאייתית מפ"ק דחולין מההיא דרב ענן לא ידענא מאי קאמרת דאוקימתות די והותר אשכחן בר מדידן כגון מומר לט"ז בשביל יראה או אהבה או לא עט"ז בדבר שחייבין כרת ומיתת ב"ד ומה הבאת ראיה ממומר שהפקיר כיחו דליכא התם אלא אומדנא בעלמא אבל מי שחוזר לדת האמת ע"י טבילה ותעניות ומלקיות וכופר בע"ז בפה מלא ואמרו רבנן כל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה אלא דחיישינן שמא אין לבו שלם בתשובה וכוונתו לאיערומי כדי שיוכל למצואתאותו כמ"ש מור"ם בתשובתו אכה"ג רצית לומר דחששא זו מדרבנן הוא ושכתבת דמ"מ מומר לתיאבון הוא או חשוד על העריות הוא אם פסלת כל הריקים ופוחזים שבמדינה זו ואהא לא דיינינן אך כל מו"מ דידן לא הוי אלא תשובה דלאו מעלייתא פוסל מדאורייתא או מדרבנן. ואשר השגת עלי במאי דכתיבנא דכיון דהוא פסול להתיר משום דעדיין רשע דאורייתא הוא א"כ כ"ש דפסול לאסור וחלקת משום דלהתיר איכא חזקת א"א כנגדו והבאת ראיה מן התוס' פ' האשה שלום לא מיבעיא דלית לך ראיה מהתם אלא אדרבה יש משם ראיה לדידי ואתה חתכת הדבור לשנים ושלחת לי חלק האחרון ואני אכתבנו לך כולו ואפרשנו באמת ויושר וז"ל בת ישראל לכהן תאכל בתרומה מספקא ליה לרבינו יצחק אי דוקא בתרומה דרבנן א"נ בתרומה דאורייתא דמוקמוה אחזקתה דדייקא ומנסבא ועל צרתה אין להאמינה דמוקמוה אחזקת א"א מידי דהוה אשני שבילין כו' ע"כ ברם הכי הוא הפשט אי איירי בתרומה דאורייתא א"כ שבקינן להו למיעבד תרי קולי אדאורייתא דסתרי אהדדי דנישאת לאחר בחזקת שהוא מת ואידך אוכלת בתרומה בחזקת שהוא חי ומתרצינן דלתרווייהו אית להו חזקה הך נישאת משום חזקה דדייקא ומנסבא והך משום חזקת א"א מידי דהוה אשני שבילין דמטהרין לתרווייהו מטעם חזק' דכל חד וחד הא קמן דאיכא חזקה להתיר כמו לאסור ואע"ג דמ"מ יש לחוש לחומרא טפי מקולא בההיא דס"ד דאזלינן בתר רוב דיעות דאייתיתא לראיה מ"מ בנ"ד אי הוה רשע דאורייתא פשיטא דאין שומעין עדותו דהתורה אמרה אל תשת רשע עד ולהתיר איכא מ"ד ומכשר ליה. ומה שחלקת משום דלהתיר חיישי' דלמא שקיל ארבעה זוזין ואסהיד שקרא אבל לאסור מאי איכפת ליה תימא צרתה או חמותה שכרוהו או איהו גופיה סני לה ולקרוביה או כמה אמתלאות שמצינו בדבר ושפיר דייקינן אהא דפליגי ר"מ ור"י ור"ש בצרה אי נאמנת לאסור ולא פליגי בכל הנשים שאינן נאמנות להתיר אי נאמנות לאסור וע"כ דהיינו טעמא דפשיטא שאין נאמנות ודוקא צרה משום שאסרה על נפשה נמי מהימנינן לה טפי. ומה שהשגת דברי מהתם תימה דלא מצי' לדקדק מלשון הגמ' משום דנקט כל היכא דאתא עד כשר מעיקרא דמשמע כשר לגמרי יפה כוונת. ומינה נמי דייקינן הכי להשיג עליו אך מה שסתרת אותו מפ' הדר דקרא ר"ג לצדוקי תועב אע"ג דאינו לגמרי לא דקדקת יפה בדבריו דאיהו לא כתב אלא משום דאי חשיב ב"ת מדאורייתא לא הוי קרא ליה תועב משום אזהרה לא תונו כדאיתא פ' הזהב והך לא שייך גבי צדוקי דלאו ב"ת הוא וקרינן ליה ודאי תועב משום דפוקר בכמה מצות ומ"מ לא היה כל כך ראיה דכיון דלא יצא י"ח בתשובה מדרבנן א"כ אינו מקיים דברי חכמים וכל שאינו מקיים דברי חכמים נקרא רשע כדמוכח פ"ק דנדה גבי עד שלישי דצנועות לא דקדקת בדבריו בהא דכתב מור"ם באותו התועב היה ג"כ מסל"ת ונראה דדחיק טובא מנפשיה בהא דצרתה דכולה תשובה לא משמע הכי ותו הא דקאמרינן התם דיכול הוא לחזור קודם שנחקרה עדותו בב"ד ומייתי ראיה מתוספת דסנהדרין ואי הוי כבר מסל"ת איך שומעין לחזרתו במתכוין לחזור ולהעיד. אך מ"ש דאין לי ראיה ממ"ש מור"ם בתשובה משום דאיכא למימר דמסופק ועביד הכא לחומרא והכא לחומרא יפה כוונת בזה וכך אמרתי לאחד מחבריי כשקריתי עמו תשובת מהרי"ו דבריו האחרונים כששלחם לי מהר"א דפראג היה נראה לנו דדחיק ואוקי לנפשיה אמר לי למה כתבת דלבך מקפך להתיר הלא ראייתך ברורה לפי דעתי אמרתי לו מהאי טעמא דילמא מהר"ם מסופק הוא כדלעיל מינה ספק דאורייתא אית לן ביה אי כשר אי פסול הוא השיב לי א"כ אין לך ראיה כלל אמרתי לו לכך כתב ראייתי מדהוצרך מהר"ם לכפול ולשלש דבריו בתחלה כתב דתרווייהו פסולי עדות נינהו ואזלינן בתר רוב דיעות וכפל ואין דבריו של אחד פסול במקום שנים או שלשה ואפי' לזות שפתים ליכא אי הוה הוא פסול דאורייתא אפי' בספיקא לא הוה צריך להטעים לנו כ"כ דבריו שנאמין לנכרים מסל"ת טפי מיניה ומ"מ אדיוקא דכה"ג לא רציתי לסמוך למעבד עובדא להתירא וגם איסור לא רציתי לומר בה משום דלב כולנו יודע דמת אותו האיש וכאשר בא אלי אחי האשה שהוא בגבולינו והביא מה"ר זימלן עמו להפצירני מאוד לחוש על עיגון אחותו לא היה יכול להוציא מפי לא היתר ולא איסור כלל אז בקשני שאתן לו העתקות מן העדיות והעתקות מכתב מהר"א הראשון ומכתבי ומכתב מהר"א מפרא"ג ובקש מהר"א הנ"ל להוליכם עמו לארץ לועז אולי ימצאו לו שם בעלי הוראה מתירין ונתרציתי לו בזה וכן עשה מהר"א הוליכם עמו והמציא לה מתירין מהר"ר משה דטערוי"ז ומה"ר יעקב דפדואה ומהר"ז הנ"ל ובא אלי אחי האשה והראה לי כתבי המתירין ואני אמרתי כבתחילה לא איסור ולא היתר מפי יצא. נאם הקטן והצעיר שבישראל: ואותה האשה לקחה בעל סמוך למרפור"ק ע"פ המתירין: