תרומת הדשן/א/שנא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה שנאעריכה

ראובן ושמעון הוציאו דייתיקי על לוי איך שאביו צוה במתנת ש"מ לתת לכל א' מנה מנכסיו ולוי מערער נגדם ומכחיש להם כמה דברים בענין הצוואה שאם היו אותן דברים אמת לא היתה בצוואה ממשות כלל והמה מכחישין לו באותן הדברים ואומרים שהוא משקר כדי לפסול הצוואה אח"כ נתפשר לוי עם ראובן ופייסו בדמים כפי חלקו או קרוב לחלקו ושמעון פושט את הרגל ועומד בטענותיו הראשונים. ושמעון משיבו אם כדבריך למה נתת חלק לראובן השיבו לוי מה לך עלי אם הייתי נותן לראובן כל אשר לי בחנם. הדין עם מי:

תשובה יראה דיפה משיב לוי בזה דלא מצי שמעון להוכיח להו דמשקר בטענותיו לפסול הצוואה מדנתן לראובן חלקו כמו שאבאר. ולא מבעיא אי ראובן פקח בטענותיו דמצי למימר טריחא לי מלתא לפלוג בהדיה אלא אפי' אי ראובן נוח יותר משמעון מ"מ מצי למימר מקרבא נפשאי טפי לגבי ראובן לוותר כנגדו ולא רציתי לחלוק עמו אע"פ שידעתי שהדין עמי ודמיא להא דתנן בפ' מציאת האשה הפוסק מעות לחתנו ומת אמרו חכמים שיכול לומר אל היבם לאחיך הייתי רוצה ליתן אבל לך אין רצוני ליתן ותנא עלה בגמרא ואפי' הראשון ע"ה והשני ת"ח וכתב שם אשירי בשם גאון דדוקא פסק לחתנו אבל פסק לבתו שתנשא בו לזה צריך לתת לאחיו שהרי לבתו פסק ועדיין היא קיימת. אלמא כל היכא דמצי למטען ולומר מה שנדרתי או עשיתי בשביל פלוני זה מאהבתי אותו נדרתי לו או עשיתי ואי אפשי לעשות כן לאחיו או לחבריה טענתיה טענה ואי ק"ל דאמרינן פ' הכונס דן רב כר"מ שאם כתב לראשון ולא חתמו לו לשני וחתמו לו איבדה כתובתה ובפ' מי שהיה נשוי מסיק רב אשי נמי הכי דבב' לקוחות אבדה כתובתה מטעם דאם איתא דנ"ר עשתה לבעלה הו"ל למעבד בראשון ואמאי לא טענה מקרבא נפשי' לגבי ב' וחתמתי לו בשביל אהבתו כדי לקיים לו המקח לפי שעה אבל לא' שנאתי ובטלתי לו המקח ולא חשתי על נ"ר של בעלי לק"מ דהתם בלא"ה דברים שבלב הם שהרי חתמה לב' אלא דקים להו לרבנן דרגילין נשים למעבד נ"ר לבעליהן. ומש"ה כי טענה הכי טענתה טענה והיכא דאית לן גילוי מלתא דהך איתתא לאו רגילה למעבד נ"ר לבעלה לא שבקינן לה למטען אע"ג דלית לן הוכחה גמורה. ותו דל"ד נ"ד להתם דהתם מתוך אהבה ושנאה תבטל נ"ר של בעלה והא לא אמרינן ועוד דהיינו צריכין לומר דמתוך אהבתו של שני חתמה לו לקיים המקח לפי שעה ולא לעולם וזה דוחק וכל זה ליתא בנ"ד. ואין להקשות אנ"ד מהא דאמרינן פח"ה ואי דל"ל צנא דפירי לאלתר הוי חזקה ופירש שם ר"ח דאי לאו דקרקע דלוקח הוי לא היה המערער מקבל ממנו דורון מאותו קרקע ופסק מיניה מהר"ם במרדכי שם דאם אחד מבקש חבירו להתיר לו הישוב שנה אחת הורה והוכח בזה שאין לו חלק בישוב דאל"כ לא היה מבקש ממנו להתיר לו שנה ויחזיק בזה טענותיו של כנגדו על הישוב לעולם ע"כ ולפי סברא זו בנ"ד נמי נימא אי לאו דידע שיש ממש באותו דייתיקי לא היה מתפשר עם ראובן ויחזיק בזה טענותיו של שמעון דהא קמן התם אמרינן האי סברא אע"ג דלצורך עצמו היה מבקש התרת היישוב יש לחלק דודאי לגבי מערער גופיה לא קעביד מלתא שיחזיקו בו טענותיו אבל לגבי אחריני אפי' לגבי אחיו דמצי לתרוצי שפיר דמשום דמקרבה נפשיה לגביה קעביד הכי ואינו חושש כי סבור שלא יתחזקו טענותיו שלכנגדו בזה: