תרומת הדשן/א/שמו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה שמו
עריכהמנהג הוא בארץ הזאת כשהמושל בא לעיר אחת מעיירותיו שאין דירתו שם צריכין היהודים הדרים שם לתת כ' ליטרא וחצי ווינע"ר למרשל"ק שלו והוא מחלק קצת לעצמו קצת לחדרנים קצת לשומרים הפתח ולנערים נושאי חרבו וגם לפעמים הרבה תובעים להשאיל לו מצעות ושמושי דערסא או ליתנם לו היאך גובין עולים הללו:
תשובה יראה דכל כה"ג עיקר תליא במנהג המדינה ואף בארץ הזאת חלוקים העיירות בזה במקצת מקומות גובין אותם כ' ליטרא וחצי חצי לפי מנין בתים של ישראל שבעיר בתי עשירים ועניים כולם בשוה וחצי השני נוהגים לתת מן הקופה של צדקה כמו שהתיר ר"ת לתת מעות של צדקה לשומרי העיר משום דהציבור רשאין לשנותן לדבר הרשות וכן נוהגים בכל מקום בארץ הזאת לתת מן הקופה של צדקה לשלוחי המושל כשעוברין בדרך העיירות ובמקצת מקומות נהגו לתת עשרים ליטרא וחצי (הללו) הכל מן הקופה שגובין שאר עולין לפי שבח הממון. והמצעות ושימושי דערסא נוהגין ברוב מקומות להשאיל או ליתן לפי הבתים בית ובית בשוה אמנם דוקא בזמן שהמושל תובע המצעות לצורך עבדיו או משרתיו הנלוים אליו אבל לפעמים מצוה שיתנו או שישאלו מצעות לשר א' העובד לו בחצירו או לבעל חצר שלו או לשאר שר יועץ שלו כה"ג לא ידעינן ביה מנהגא. גם נראה דכל המנהגים דלעיל לא ידענא למצוא סעד וסמך יפה להם דנראה לפי דין תורה כל אלו העולין אינו נגבין אלא לפי שבח ממון כדכתב אשירי פ"ק דב"ב אמנם שמעתי מבעלי בתים שבתחילה הוקצבו עולים הללו על יהודים מפני שדרך הוא כשמושל בא לעיר מטיל על כל הבתים שבעיר לתת אכסניא ולהכניס בני חילו והיו היהודים יראים פן יכנסו לבתיהם רקים ופוחזים ויותר מן הראוי ויקלקלו וירשיעו להם קבלו עליהם לפייס המרשל"ק כי הוא המראה ובורר האכסניא לבני חילו שלא יכניס לבתיהם כ"א כראוי וגם תביעות המצעות הוא בשביל זה שיפטרו מלהכניס בני חילו ויצטרכו להציע להם מצעות ושמושי דערסא והחדרנים ושומרי הפתח קבלו עליהם ג"כ לפייסם כדי שיפתחו להם בבואם אל המושל לפקח על עסקיהם והנערים נושאי חרבו כדי שלא יחטפו המטרונות כדרכם. ולפ"ז קצת טעם לגבות אלו כ' ליטרות וחצי מקצתן לפי הבתים כדי שלא יתקלקלו בהכנסם בני חילו לאכסניא ומקצתן לפי שבח ממון מה שנותנים לחדרנים ושומרי הפתח וזהו עיקר צורך לבעלי כיסים ועשירים והטילו על קופת הצדקה כדי שלא יתמהמה ויבא לידי תקלה שהרי רשות בידם לשנותם אפי' למשתי בהו שיכרא כדלעיל והמצעות שגובין לפי הבתים היה ג"כ מתיישב בזה דלא קבלו עליהם קצבא זאת אלא כדי שיפטרו בעלי בתים מלתת אכסניא לבני חילא יותר מהראוי וגם כי אין המושל חפץ רק מצעות ואף אם יתרצו לפייסו בכסף ע"ז לא יקבל מפני שהוא צריך למצעות ולא ימצא לקנות כ"כ מהר ולכך לא היה נראה להה לגבות לפי שבח ממון. אמנם בזה יש לחלק דלפעמים יש בבית א' שנים או שלשה בעלי בתים ובית שני רק אחד למה יתן הא' כאותם שנים או שלשה הא מסקינן בפ"ק דב"ב אכסנאים לפי בני אדם מתחלקות ולא לפי בתים ופרש"י שם אכסנאות שנותנים לבני חיל המלך והיינו מעין נדון דידן. ותו דלפעמים אדם בינוני יש לו בית קטן ולעשיר בית גדול ראוי לקבל הרבה אכסנאי ואיך יתכן שיתנו או שישאלו המצעות ושמושי דערסא בשוה וצריך לומר דהראשונים שהנהיגו כך דלא חלקו אמנם בכל הדברים דלא ידיע לן מנהג בברור אית לן למיזל בתר בצוע ודרך פשרה קרובה ונוטה להדין והסברא והעשירים לא יצמצמו ביותר דלפום דינא הנמצא בספר לכאורה הכל נחשב ונגבה לפי שבח ממון גם הבינונים והעניים אל ידקדקו ביותר דנהי נמי דאמת היא כמו שכתב האשירי דכל כוונת האומות בהטלת משא על היהודים הכל בשביל הממון מ"מ גם זה אמת אשר בזמנינו נתרבה רשעתם עלינו ויקוצו מפנינו ואנחנו כקוצים בעיניהם כמה פעמים מרבים לתבוע תביעות ולהטיל עולים שהן כה"ג שאין מבקשין במזומן בשביל ריבוי הבעלי בתים וגודל דירותיהם אפי' שאינם כולם עשירים בממון. ולכך קשה מאוד היה להעמיד דברים הללו על דין תורה: