תרומת הדשן/א/רפז

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רפזעריכה

מת לו מת בערב שבת ואותו שבת ערב הרגל מותר לרחוץ בחמין בע"ש או לאו דא"ז כתב דרבים שבימיהם התירו כה"ג ואיהו כתב דאין לסמוך על הוראה זו מה אנו נוהגים בהוראה זו:

תשובה יראה דנוהגין אנו להתיר דמהר"ם כתב בהלכות שמחות שלו דנהגו שאפילו לא נהג אפילו שעה אחת לפני הרגל מותר ברחיצה בחמין סמוך לערב ולא כרבוותא דפסקו דדוקא בנהג שלשה ימים לפני הרגל ויש שפסקו דדוקא צונן שרי לרחוץ סמוך לערב ולא בחמין קבלתי דלא נהיגינן הכי וא"כ בנ"ד יש ללמוד היתר מהא דאמרינן בגמרא מודים חכמים לאבא שאול שאם חל שמיני שלו בשבת ערב הרגל שמותר לגלח ערב שבת ואע"ג דאי הוה שביעי שלו ערב הרגל סברי חכמים שאסור לגלח בו כה"ג ששמיני שלו ערב הרגל וסוף סוף אתי רגל ומבטל גזירת שלשים וכשחל בשבת אנוס הוא לגלח לכך שרי בערב שבת וכ"ש בנ"ד דאי הוי האי ערב שבת ערב הרגל הוי שרי לרחוץ כדכתיבנן לעיל דהכי נהגינן וא"כ כשהוא אנוס בערב הרגל מפני השבת נמי שרי וכן ראיתי אחר כך בא"ז גדול דהקשה לנפשיה מההוא דמודים חכמים לאבא שאול כמו שכתבה לעיל ותירץ לו דהתם כשחל שמיני שלו ערב הרגל והוא חול מותר לגמרי לגלח ולכך כשהוא אנוס בשמיני מגלח בשביעי הואיל וסוף סוף יבטל גזירת שלשים אבל כשחל ערב הרגל בתוך שביעי דלא שרי ברחיצה בחמין כלל ערב הרגל רק בצונן הכי סבר א"ז בהדיא ולכך לא שרי לרחוץ כלל בערב שבת ושבת הוא ערב הרגל. וא"כ אנן דלא נהגינן הכי וקי"ל דמותר ברחיצה לגמרי ערב הרגל שרי בערב שבת. כההיא דמודים חכמים לאבא שאול וק"ל. הנלעד"כ: