תרומת הדשן/א/רלה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רלהעריכה

אחד נקרא ראובן רייזהפ"ו או שמעון פעוי"ך שהכינוי על ידי צורת גופו או אם הכינוי מצורת גופו אבל סתם בני אדם לא קורין לו כלל בכינוי לבד אלא לעולם מזכירין שם המובהק עם הכינוי צריך למכתב כינויים הללו בגיטין או לאו:

תשובה יראה דצריך להתיישב בדבר ובתחלה אבאר מה שנמצא לי בתלמוד מעיר חלוקים הללו פרק אילו טריפות גרסינן הני כובשייני וצוצייני כשרים לגבי מזבח והן הן תורי של רחבה פירוש כובשני בלשון ארמי תורים ופריך תלמודא עלה מיתבי אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלת אזוב ולא כל אזוב שיש לו שם לווי ופרש"י שם דהמקשן סבר דצוציינ"י שם לווי ולא שם מקומו ופריק אביי שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליו כו' רבא אומר כובשני באתרייהו כובשני סתמא קרי להו ובפ"ק דסוכה גריס נמי האי מרירתא דאגמא אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ופריך נמי התם עליה מאזוב ולא אזוב יון כו' ופריק אביי כדלעיל רבא אמר הא מרירתא דאגמא משום דשכיחי באגמא ובפ"ק דבכורות תניא אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ וזהו דבש דבורים יכול שאני מרבה אף דבש גיזין וצירעים אמרת לא ומה ראית מרבה אני דבש דבורים שאין להם שם לווי ומוצא אני דבש גיזין וצירעי שיש להם שם לווי ובפ"ק דנידה איתא תנא שלש בתולות הן בתולות אדם בתולות קרקע בתולות שקמה ופריך ולחשב נמי בתולות דמים ופריק רב נחמן כי קתני מידי דלית ליה שם לווי מידי דאית ליה שם לווי לא קתני ופרש"י שם בתולות דמים לאו סתמא בתולה איקרי דסתם בתולת אדם היינו בתולת בתולים וכן בתולת קרקע ובתולת שקמה לא בעי שם לווי. מכל הלין נראה לדקדק דשם לווי מקרי אע"פ שאין מזכירין אותו לבד רק עם שם המובהק והרי דאזוב כוחלית ואזוב רומי לא היו קורין כוחלי' ורומי לבד וכן דבש גיזין וצירעין לא היו קורים גיזין וצרעין לבד וכן אינך ותלמודא קרי להו שם לווי וחניכה דבגיטין נמי היינו פירש שם לוי דפ' המגרש פרש"י חניכתו היינו שם לווי של כל המשפחה אמנם נראה דיש לדחות ראייה מכל הני דהא דאיזוב רומי ודבש גיזין וצירעין ואינך מיפסלו משום שם לווי זהו משום דסתם אזוב קורין לו בסתם בלי שם לווי וכן דבש דבורים אין קורין לו דבש דבורים וכן לפי ס"ד דמקשן מכובשני סתם חורין היו קורין לו כובשני בלי שם לווי וכן סתם מרור לכך הנהו שאין קורין להו בסתם חשיבי שמות דלווי דע"כ טפילים הן לגבי אינך שהרי להנהו קורין בסתם ולדידהו בלווי ולכך י"ל כל מה שהזכירה תורה אזוב ומרור ותורים ודבש ר"ל במה שנקרא כך סתם בלי לווי דזהו עיקר המין. ובנ"ד לא תלי' בהכי מידי ולא שייך לומר כאן טפל לגבי עיקר דאין ראובן זה וראובן אחר מין אחר דהן הן ונוכל לומר לעולם דהואיל ומזכירין תדיר שם המובהק עם הכינוי לא חניכה מיקרי לענין גיטין דטעמא מאי כותבין החניכה בגט כדי להכיר שזהו פלוני המגרש שלא יסברו שזה ראובן שכתוב בגט אין זה המגרש כי רבים שקורים לו בחניכה אינם יודעים ששמו ראובן וא"כ כל היכא שקורין תדירא שם המובהק עם הכינוי ליכא למיחש להכי. אפס בהא מספקא לי דהרבה פעמים מצוי בחניכה כה"ג דהיהודים מזכירין שם המובהק עם החניכה אבל רוב הנכרים מזכירין לקרותו בחניכה לבדו ובאשירי פ' השולח משמע בהדיא דתליא מילתא נמי בקריאת הנכרים דכתב וז"ל והעולם נהגו כה"ג לפי שנהגו הנכרים באשכנ"ז שקוראין ליהודים בחניכה הקרובים ללשון עברי ואין ראוי לכתוב על אותה חניכה דמיתקרי לכך נהגו לכתוב וכל שום וחניכה דאית ליה שמלת זאת כוללת הכל עכ"ל לכך נראה דבכל כה"ג או חניכת המשפחה כגון שטוי"ם גאנ"ז אפי' במקומות שלא נהגו לכתוב וכל שום וחניכה בכה"ג יכתבו וכל שום וחניכה כדכתב אשירי לעיל שמלת זאת כוללת הכל וכ"כ בסמ"ק על גט המשומד שטוב הדבר לכתוב וכל שום וחניכה כדי לכלול שם דגיות עם שם דיהדות ואע"ג דמסיק התם דבגט של ישראל כשר אין לכתוב וכל שום וחניכה כפר"ח ה"ה נ"ד ומכ"ש דבגט משומד כתבו כל החבורים בפשיטות דחלילה להזכיר שם דגיות כדת משה וישראל ואפ"ה טוב הדבר לכוללו וכ"ש נ"ד: