תרומת הדשן/א/רו

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רועריכה

אחד שולח גבינות חתומים בשק ממקום למקום ע"י נכרי והלך גם הוא למקום ההוא וכשהביא הנכרי השק עם הגבינות ראה היהודי שהיה החותם נשבר ומקולקל לגמרי והיה ניכר בוודאי שהיה נפתח השק ושאלו לנכרי מדוע עשה ככה והשיב שעבדיו שהוליכו העגלה עשו כך אבל לא לקחו כלום ואומר שימנו אותם וימצאו מספרם שלם וכן עשו ומצאו מספרם וגם היהודי הכיר מקצתם הטובים והשמנין שבהן בטביעת עין שהן שלו אבל מקצתם לא יוכל להכיר כי לא נתן בהם בתחילה טביעת העין כ"כ. יש לחוש באותם שלא הכיר שמא החליף בגבינות של נכרים או לאו:

תשובה יראה דאי לאו דהוי מכיר מקצתם שהן היו הטובים והשמנים בהן פשיטא דהיינו חוששין באותם שאינו מכיר שהרי כתבו המחברים בשם ר"י שהתיר גבינות שהיו חתומים בדפוס של עץ והניחום ביד נכרי ושכחו הדפוס ביד נכרי שהיה לחוש פן עשה הנכרי ג"כ גבינות אחרות וחתם אותם עם הדפוס והחליפם בשל ישראל והתירם ר"י משום דנכרי ירא להחליף ולזייף עם הדפוס פן לא יכוין ממש בחותמו כמו שרגיל הישראל לחתום ובסמ"ג כתב טעם אחר משום דהגבינות שנעשו מקרוב היו לחין יותר משמע דווקא מהני טעמי שרי הא לאו הכי ודאי חיישינן לאחלופי אפי' בדיעבד וכ"ש בנ"ד דאיכא שור שחוט לפנינו שהרי הנכרים שלחו יד בהן ששברו החותם ופתחו השק אבל כיון דניכרין יפה בטביעת עין שהשמנים והטובים שבהן לא החליפו יש להתיר כולן דסברא פשוטה היא לומר אם היו מחליפים הטובים והמשובחים היו מחליפים ואין לחוש שמא לא נמצא להן גבינות אחרות כדוגמות המשובחות והיה ירא פן יכיר הישראל בחילוף אבל דוגמת הגרועות נמצא להן מגבינות אחרות דכולי האי לא דייקינן ולא חיישינן בכה"ג וראיה מהא דאיתא במרדכי פ' ר"י דנכנסו גנבים במרתף של ישראל של יין והיו חביות וגם כוכים פתוחים מליאות יין והתיר היין שבחבית משום דלא חיישינן שמא משכו מהן לפי שהכוכיות היו מזומנים לפניהם והשתא אמאי לא חיישינן דילמא משכו מן החביות לפי שרצו לטעום אם ימצא טוב יותר מן היין שבכוכיות אלא ודאי לא תלינן אלא בדבר הפשוט וההווה וכי היכי דהתם המזומן לפניהם הוא ההווה ה"נ בנדון דידן המובחר ההווה להחליף ואע"ג דכתב אשירי פ' גיד הנשה וז"ל וכן ראיתי רבותי שהיו מתירים בשר יבש שנשתלח מעיר לעיר ונתקלקל החותם וכל חתיכות שהיה ניכר בהן חתיכת יד ישראל כגון נטילת חוט דיד ונטילת חוט דחזה התירם ע"כ משמע דווקא אותם חתיכות ולא אחרות התירם ואע"ג דהחזה הוא החתיכה המובחרת לא אמרינן אם איתא דאחליפי המובחרת היו מחליפים דשתי תשובות בדבר חדא דהתם איסור נבילה דאורייתא והכא איסור גבינה אינה אלא מדרבנן וקיל לפי אפי' יותר מסתם יינם דבעי חותם בתוך חותם וגבינה שרי בחותם אחד ועוד דשאני התם דחזה ניכרת בנטילת החוט והיה ירא להחליף פן יכיר הישראל ולכך החליף האחרות אע"ג דהוו גריעי אבל בנ"ד דלא הוי שום היכר בהמשובחות טפי מבאחריני לעולם אמרינן מדלא הוחלפו אינהו לא הוחלפו נמי אחריני: