תרומת הדשן/א/קצד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קצדעריכה

יש היתר לכתחילה לזרוע ירקות בגנות שהרבה גפנים נטועין בהן או לאו:

תשובה יראה דנהגו העולם שלא ליזהר וכן כתב באשירי דעמא דבר הכי ואע"ג דנמצאו לנו דעות רבות דסבירא להו דהא דקי"ל כרבי יאשיה דאינו חייב עד שיזרע חיטים ושעורים וחרצנים במפולת יד היינו דווקא לענין מלקות אבל איסורא איכא ואית דסבירא להו דמ"מ הירק אסור באכילה, נראה דסמכו העולם על האשירי בהלכות כלאים דמייתי דברי כולם ומייתי בהוכחה גמורה דבחו"ל שרי לכתחילה לזרוע בין הגפנים וגם מותרין באכילה, דפי' דברי הרמב"ם דכתב דהירק אסור באכילה רוצה לומר אם רואה ירק זרוע בכרם וספק אם נזרע עם חרצן במפולת יד אסור לאוכלו אם רואהו לוקט משם משמע אבל אי ידעינן שלא נזרע במפולת יד מודה דשרי ונראה דהאידנא בארצותינו לעולם שרי דלא שכיח כל עיקר לזרוע חרצנים. ובסמ"ק כתב וכן בהגה"ה באשירי פ' לא יחפור דאסור לזרוע סמוך לגפנים מטעם הרכבה משום דשרשי הזרע נכנסים בגפן שהיא רכה תחת העפר והוי הרכבה דאפילו רבי יאשיה מודה דלענין הרכבה אפילו חד מינא אסור ולא בעינן נמי במפולת יד ובאשירי מסיק והוכיח בהדיא מתלמוד דאע"ג דכלאי הכרם לא אסרי בחו"ל אלא מדרבנן לכ"ע הרכבת האילן אסור מדאורייתא אפילו בחו"ל וא"כ אע"ג דכתב אשירי בהוכחה דאין לחוש להרכבה בענין זה היינו דווקא אם אין הזרע נכנס רק בשרשי הגפן אבל בזמורה שהבריכה בקרקע אסור וכרמים שלנו רובם מוברכים כן ואף הואיל ואיסור דאורייתא הוא אית לן למיחש וצריך ליזהר שיהא העפר יותר מג' טפחים בין הזרעים ובין שרשי הגפנים אבל באיסור כלאים דבחו"ל מד"ס הוא הולכים אחר המיקל: