תרומת הדשן/א/קצג

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קצגעריכה

רגילות באשכנז בעובדי כרמים שמבריכים הגפנים בכל שנה וא"כ אמאי אין חוששין משום ערלה:

תשובה יראה דיש לחלק בין הברכה להברכה כדאשכחן בפסקי הגאונים בסמ"ג ואשירי כתב דר"י גמגם ג"כ בדרך זה ותירץ ר"י דבכרמים של נכרים יש להתיר אע"ג דקי"ל דערלה נוהגת בשל נכרים מ"מ קי"ל דספק ערלה בא"י אסור בסוריא מותר א"כ שרי לשתות היין הבא מכרמי הנכרים דבכולהו איכא לספוקי שמא אינה משל הברכה. אמנם כתב עוד סמ"ג בשם ריצב"א שחקר בעובדי אדמה ואמרו שרוב הכרמים מוברכין הן וכמו עשר ידות מן הברכה נגד חלק אחד שאינו מוברך וכה"ג לאו ספיקא היא אבל הגידו לי ג"כ שאינן מבריכין בענין זה שנועצין ראש במקום אחד ולאחר שהשרישם חותכין הגפן באמצע לשנים ונעשו שתי גפנים. וכה"ג היינו צריכין למנות שני ערלה משעה שנפסקה אלא כך דרכה להבריך דרך הגפן להיות לו ד' או ה' ענפים נוטלין הגפן וכופפין אותו ומניחין אותו בחריץ בקרקע ושופכין עפר על פני כל החריץ ואין מניחין מגולה רק ראשי ענפים והם נעשית כל ענף גפן בפני עצמו וכה"ג לא מיקרי הברכה כיון שכל הגפנים הילדות מחוברים בגפן הזקנים ומשום דכיסה בעפר לא גרע כלל וכן הוא הדרך עדיין בכל גבולינו שמבריכין רק בדרך זה ולכך אין חוששין לאיסור ערלה אפי' בכרם של ישראל ואע"ג דכמה פעמים תוך שנה או שתי שנים קצת הגפן שעל ידה מחוברים גפנים היולדות אל הזקנים נרקבות ונפסקות הזקנים. וכן לפעמים מפסיקין אותן העודרים בכרם בעבודתם במרא וחצינא מ"מ אין זה אלא ספיקא. וכבר ביארנו דספיקת ערלה בחו"ל שרי ואשירי כתב עוד טעם להתיר משום דראב"י סבר במס' סוטה פ' משוח מלחמה דדווקא נוטע חוזר ממערכי המלחמה אבל לא מבריך ומרכיב משום דאינו בכלל נוטע וא"כ ה"ה לענין ערלה דאינו בכלל איסור של נטיעה ואע"ג דלא קי"ל כראבי"ה מ"מ בחו"ל עבדינן כוותיה כדפסק ר"י לענין כרם רבעי דכל המקיל בארץ הלכה כמותו בחו"ל ע"כ. ובמרדכי פ' קמא דראש השנה משמע נמי דסבר דהלכה כמותו לענין ערלה ולכך נראה דכל היכא דאיכא רק ספיקא בהברכה יש להתיר ולסמוך אדברי אשירי ומרדכי דלעיל. הנראה לע"ד כתבתי: