תרומת הדשן/א/קפג

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קפגעריכה

תחב כף של חלב בקדירה של בשר שתי פעמים קודם ששאל לחכם צריך שתי פעמים ששים כנגד הכף או לאו:

תשובה יראה דלכאורה שאלה זו לא צריכא רבה דבהדיא איתא בסמ"ק ובהגה"ה דצריך שתי פעמים ששים וכ"כ ביורה דיעה בשם רבינו פרץ והיינו ההיא דסמ"ק ומ"מ כי דייקינן שפיר צריכא רבה וניחזי אנן פ' כל הבשר גרסינן כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב אמר רב בשר אסור וחלב מותר ואמר עלה ואי אמרת אפשר לסוחטו אסור חלב נבילה הוא כו' ואיתא שם בתוספות דכתב ר"י דאפילו מאי דמשני גדי אסרה תורה ולא חלב מ"מ היה לנו לאסור החלב שנבלע בחתיכה משום שקבלה טעם מן הבשר שנאסר וא"כ החלב נעשה חתיכת נבילה כמו שאר היתר שקבל טעם מן האיסור ובעינן ששים לבטל כנגד כל אותו החלב ע"כ מהכא רצה אחד מן הגדולים לאיתויי ראיה לדברי סמ"ק דלעיל להצריך שתי פעמים ששים אפי' בכף של שאר איסורים משום דחיישינן שמא לא פלט הכף מתחילה כל הבלוע בתוכו מן האיסור ונשאר בתוכו חלקים ונכנס בתוכו מן ההיתר שבקדירה נ"ט חלקים ונאסרו בתוך הכף ונעשו הכל נבילה כדכתב ר"י לעיל מה שבולע בתוך התחיבה וצריך עוד ששים כנגד זה שנתחדשה בכף מתחיבה ראשונה שפולט תוך הקדירה בתחיבה שנייה וכ"ש אם הכף של החלב נתחב בקדירה של בשר שתי פעמים דיש לחוש טפי דהוי ממש איסור חדש בכף ובתחילה לא פלט רק טעם חלב ועכשיו בתחיבה שנייה פולט טעם בב"ח שכנוס בו ע"י בליעתו מן הקדירה בראשונה וכדפרישית לעיל. אמנם לא חזינא לרבנן קשישא דהוי דייקי לדרוש בשואלי הוראה אם נתחב הכף פעם אחת או שתים אלא היו משערין בסתם בששים ומתוך כך קרוב בעיני שאפי' הוו ידעי בודאי שנתחב שתי פעמים לא היו מצריכינן יותר מששים ומפני שדומה לי שלא נהגו להקפיד ולהחמיר דקדקתי למצוא ראיות להיתר כדי ליישב הקדמונים ונראה דסמכינן אהא דכתב במרדכי סוף פ' גיד הנשה בשם ראב"ן בההוא עובדא דאירע במגנצ"א בקדירה שהיתה שפותה אצל האש וניתז עליה חלב וכתב ראב"ן דאין לומר דהחלב הנבלע נותן טעם ברוטב הנבלע בקדירה ונאסר אותו רוטב וחוזר אותו הרוטב ונותן טעם בקדירה ואוסר הכל מטעם מין במינו הא לא אמרינן אלא ברוטב שבקדירה בחוץ והרוטב הנבלע הכל אחד הן לבטל החלב והביא ראיה לזו דלא מחלקינן להו מעירוי שלשה ימים דכלי יין נסך ומקדירה שבשל בשר לא יבשל בה חלב כו' ובשערי דורא כתב נמי הנהו דברי ראב"ן אההוא עובדא דאירע במגנצ"א ומסיק שם בוודאי בראיות וטעם אחר דאיסור הבולע אינו אוסר היתר הבלוע כמו טומאה בלועה שאינה מטמאה טהורה בלועה והשתא בנ"ד נמי יש להתיר מהני תרי טעמי דאם נאמר שהתיר מבחוץ אינו מצטרף עם מה שהכף בולע מן הקדירה א"כ לא יאסר כלל מה שהכף בולע דאין בחלב או בשאר איסור הבלוע כבר בכף לאסור את מה שבקדירה שהרי יש כאן ששים כנגד כל הכף. וא"ת שאני נ"ד מההיא דהראב"ן דהתם ודאי מה שבקדירה ושבדופני הקדירה חשיב הכל אחד דנגעי ומחברי אהדדי אבל כאן יש לחוש שלאחר שהוציא הכף מן הקדירה בעודו חם פלטי ובלעי מהדדי מה שבתוכו ולהא לא מצטרף מה שבקדירה לבטל. י"ל דלאחר שהוציאו הכף מן הרותחים כל הבלוע בתוכו חשיב כמו בכלי שני ולא פלט ולא בלע וכ"ש לטעמא דבלוע אין אוסר בלוע דלא נאסר כל עיקר ומן התוספות דלעיל אין להוכיח דלית לן הני טעמי דיש לחלק שפיר בין חלב לרוטב הנבלע בכלי ובין הנבלע בחתיכת בשר דלא חשיב בלוע ה"כ כשנבלע בחתיכת בשר משים דתרווייהו מיני אוכלין נינהו ובתרווייהו אית ביה טעמא ולא מיקרי בלוע אלא מעורב ולאידך טעמא נמי אין מה שבחוץ ומה שבחתיכה הכל אחד דאדרבה הוא וחתיכה הכל אחד הואיל ומין אוכלין הן תרווייהו לא שרינן לה למה שבחוץ משא"כ הנבלע בכלי. וע"כ צריכין לחלק הכי דאי לאו הכי תקשה לראב"ן הא דלעיל דמקשה תלמודא ואי אמרת אפשר לסוחטו אסור חלב נבילה הוא פי' מה שנבלע בבשר הכזית והא לראב"ן אין מצטרפין החלב שביורה לחלב נבילה ולא נעשה נבילה דאין הכזית בשר לאסור כל החלב אע"כ צריך לחלק בין הנבלע באוכל ובין מה שנבלע בכלי וההיא דסמ"ק ורבינו תם דלעיל ע"כ טעמא משום דקאי אכף של חלב שנתחב בקדירה של בשר פעמים ולא נודע בנתיים וחשיב ליה כתרי איסורי שבתחילה פולט הכף רק החלב ואח"כ בתחיבה שנייה פולט בשר בחלב כדפרשינן לעיל והוי איסור חדש ובתרי איסורי רוצה לומר שני כזית אסור שנפלו שתי פעמים זה אחר זה לקדירה ולא נודע בנתיים בעינן שני פעמים ששים כדאיתא במרדכי פ' הגוזל קמא דאי תימא סבר רבינו תם דאפילו מחמת כזית אחד בעי שני פעמים ששים הואיל ונתחב שני פעמים קודם שנודע הוי מילתא בלא טעמא ואין שום ראייה לזה ממס' תרומה דמייתי מיניה ראייה ברורה פ' הגוזל לעיל וביורה דיעה נמי גופיה כתב וכן במרדכי פ' גיד הנשה דהיכא דידוע לנו האיסור שבכף לא משערינן אלא כנגד אותו איסור שידוע לנו ולא כנגד כל הכף וא"כ מאיזה טעם נצרר שני פעמים ששים אלא משום שנתחדש בו איסור אחר על ידי בליעתו ואהא כתבינן לעיל מה שדקדקתי. והנראה לעניות דעתי כתבתי: