תרומת הדשן/א/קנב

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קנבעריכה

נשים המכבסים צעיפים לארמאיות שרי להו לכבסם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה או לאו:

תשובה יראה דמתוך הסברא נראה להתיר שהרי אין איסור כיבוס בשבת זו משם דאסור מלאכה אלא שאסרו חכמים לספר ולכבס כדי למעט בשמחה ולהראות האבילות והא לא שייך בכיבוס בגדי הארמאיות. ונראה ג"כ להביא ראייה מהא דפסק מהר"ם בהלכות שמחות שלו דאסר לכבס בגדי קטנים בשבת. והביא ראייה מדבטלי קצרי דבי רב משמע לגמרי. ועוד הא אמרינן תינוקות דבית רבן בטלים בתשעה באב משום פקודי ה' ישרים משמחי לב ע"כ משמע דווקא בגדי קטנים דשייך בהו נמי אבילות אי משום חינוך או משום עגמת נפש כדאמרינן קורעין לקטן משום עגמת נפש. ותו דיהיב מהר"ם נמי טעמא מדאמרינן תינוקות דבית רבן בטלים וכל הני סברות לא שייכי בארמאיות וק"ל. ומהא דבטלי קצרי דבי רב אין להביא ראייה לאסור מדבטלי לגמרי ולא כבסו אפילו לארמאיות כדמייתי מיניה ראייה אבגדי קטנים וי"ל דבטלו ודאי לגמרי דלא הוו שכיחי ארמאיות ביניהם שהיו ישראל עושים להם מלאכה כמו שמחלקים רבוותא בענין למכור בהמה גסה לנכרי האידנא ובמרדכי פ' תולין מייתי מכמה דוכתין בתלמוד דלא הוו שכיחי נכרים ביניהם אמנם סובר אני להחמיר משום דלאו מוכח וניכר הוא דבגדי ארמאיות הן ואיכא למיחש למראית העין וכעין זה אמרינן פ' איזהו נשך במרדכי מן התוס' דנכרי שאמר לישראל הילך שכרך והלוה מעותי בריבית מותר אבל אסור משום מראית העין ולא שרי התם אא"כ מינהו סנטר או אפוטורופוס דאז מפורסם הדבר דהממון של נכרי הוא. משמע דאם היה בסתם בעל חנות לרבים אסור משום מראית העין וא"כ בנ"ד נמי אם היתה כובסת לרבים למולים וערלים לא מהני ולא דמי לבגדי קטנים דלא אסרי להו משום מראית העין דהתם ניכר הוא לכל דבגדי קטנים הם. אמנם נראה דאותה מלאכה שעושין הנשים לצעיפים קודם הכביסה שמוללין הקצוות אין לאסור בשבת זו כל עיקר בצעיפים ארמאיות דאפילו בצעיפים ישראלית אינה אלא חומרא יתירא דלא דמי כלל לתיקון השתי לבגדים חדשים. וגם הנשים הטוות חוטין כדי לתפור בהן בגדים ומחייתם ממלאכה זו נראה דשרי לטוות בשבת זו דהך נמי לא דמי לתיקון השתי שהוא בתחילת אריגת הבגדים ואיכא שמחה בדבר משא"כ בחוטי התפירה: