תרומת הדשן/א/קנא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קנאעריכה

בסעודה המפסקת צריך לחלוץ מנעליו או לא:

תשובה יראה דא"צ ואע"ג דאחד מן הגדולים כתב דצריך וכן נהג הוא בעצמו ונתן טעם לדבר דכיון דבעי ישיבת קרקע לא אשכחן ישיבת קרקע בלא חליצת סנדל מ"מ שאר גדולים לא נהגו הכי ונראין דבריהם משום דלפי הענין נראה דהא דבעי סעודה זו ישיבת קרקע לא מטעם אבילות דהא אכתי לא עייל תשעה באב אלא דבעי סעודה ענייה ושפלה ומש"ה אסרינן שני תבשילין ובשר ויין ולכך בעי נמי ישיבת קרקע. דבהא נימא נמי שאין חשובה כדאמר בכמה דוכתין לחשיבת הסעודה מיסב ואוכל ולדידן דלא נהגינן לעולם בהסיבה אין שפלות הסעודה ניכר אלא ביישוב ע"ג קרקע אבל חליצת מנעל לא שייכי מידי לסעודה לאחשובי או לגרועי. ועוד נראה דהאי סעודה דמיא לסעודת אנינות דמקמיה אבילות היא והכי משמע לשון הספר כרבי יודא בר אילעאי דקאמר והיה יושב בין תנור לכירים ודומה לו כאלו מתו מוטל לפניו והיינו אנינות וגבי אנינות תנינא אינו מיסב ואוכל ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין והיינו ממש כמו סעודה המפסקת לדידן ובלאו הכי לא רגילינן בהסיבה כדלעיל אבל חליצת מנעל אינה צריך באונן כדאיתא בהדיא בתוס' פ"ק דכתובות ומוכח התם משום דמקילינן באנינות טפי מבאבילות להכי לא צריך חליצת סנדל. ותו דהמדקדק בדברי רבותינו שכתבו סדר היום דתשעה באב משמע דלא הוזכרה כלום חליצת מנעלים עד תפילת ערבית: