תרומת הדשן/א/קמח

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קמחעריכה

אשה שילדה בשביעי בתשרי שרי להאכילה ביום הכיפורים אפילו לא אמרה צריכה אני או לאו:

תשובה יראה דאין להאכילה בכה"ג אם לא אמרה צריכה אני דגרסינן בפ' מפנין חיה שלשה שבעה ושלשים תוך שלשה בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני מחללין משלשה עד שבעה אמרה לא צריכה אני אין מחללין הא סתמא מחללין כו' התם קאי על חילול שבת ונראה דה"ה בשיעורין הללו לענין ביטול עינוי יוה"כ יש לחלק ג"כ בין תוך ג' לאחר ג' ונראה דתוך שלשה לא חשיב להו מעת לעת כענין שאילתינו ילדה שבעה בתשרי בערב שיאכלה ביוה"כ בחצות היום דעדיין תוך שלשה הוא מעל"ע אלא הנך שלשה חשבינן לפי סדר הימים ומיד כשנכנס יום רביעי ללידתה מיקרי לאחר שלשה. ואע"ג דאשירי פ' מרובה כתב לפי פירוש דה"ג סבירא להו שרי אמירה לנכרי אפי' במלאכה דאורייתא לצורך מילה ומותבינן עלה מההוא עובדא דפ' הדר דההוא ינוקא דאשתפך חמימי ותירץ אשירי ההוא קושיא דבעי מעל"ע בתוס' פ"ק דגיטין לא רצו לתרץ הכי וכתבו דדוחק הוא לומר דבעינן מעל"ע. וא"ת ונימא דכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא בספק נפשות להקל והכי פסיק תלמודא בפ' מפנין בפלוגתא דמר זוטרא ורב אשי וכן פסק אשירי במס' יומא בפלוגתא דרבוותא כיון דאשירי לא כתב דבעיא מעל"ע אלא כדי ליישב הלכות גדולות דלעיל ואהא פליגי רב אלפס ור"י כדאיתא באשירי פ' ר"א דמילה וכתב מהר"ם במרדכי פ' נערה דנוהגין לפסוק כרב אלפס בדבר שלא נחלקו עליו התוס' וב"ש היכא שהתוס' שוין לו והתם הוא נמי לאפוקי ממונא מן המוחזק ואע"ג דקי"ל ספק ממונא לקולא למוחזק וכיון דליתא לה"ג נתרועע היסוד של פסק האשירי דבעינן מעל"ע. ואף כי אשירי גופיה תירץ ההיא דה"ג בענין אחר פ' המילה ואע"ג דפ' הערל מסיק דיום הבראתו של תינוק בעינן מעל"ע אלמא מידי דהבראת הגוף חשבינן מעל"ע. י"ל דיש חילוק בין חולי הגוף מחמת הלידה ובין חולי הגוף דעלמא: