תרומת הדשן/א/קמ

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קמעריכה

חולה שאינו יכול לבא לבהכ"נ בר"ה וחבירו תוקע לו לאחר שכבר יצא עם ש"צ בבהכ"נ מי יברך לשמוע קול שופר החולה או התוקע בעצמו:

תשובה יראה דמן הדין יש לברך החולה בעצמו דכיון דעיקר המצו' בשמיעה כדמוכח מהתוקע לתוך הבור ומש"ה תקנו לברך לשמוע קול שופר ולא על תקיעת שופר כדאיתא באשירי פ"ב דר"ה וא"כ כיון דאיהו נמי שומע כמו התוקע ואיהו דמחוייב לשמוע ולא חבירו התוקע שהרי כבר יצא אמאי לא יברך בעצמו ולא דמי לשומעים מש"צ דלא מברכין אלא מניחים לש"צ לברך עליהם דהתם ש"צ גופיה מחויב לשמוע וכיון דאיהו דתקע שפיר טפי דאיהו מברך ונפקי כולהו בברכתו דאין להרבות בברכות דלא צריכין וכן כתב אשירי פ' בתרא שגם על השמיעה היו חייבים בני הקהל לברך אלא דנפקי בברכת התוקע המברך בשליחותן וכ"כ בהגהה בהלכות מילה אבל בנ"ד דשליח לאו בר חיובא הוא רק החולה ומצות השמיעה היא בגוף החולה כמו בגוף התוקע א"כ למה לא יברך אותו שהוא מחוייב בדבר ואע"פ שזה מכשיר לו השמיעה מ"מ הרי הוא כמו שקושר תפילין לחבירו בראשו בזרועו דמסתמא לא יברך רק המניח כך נראה מן הדין אלא שאין נוהגים כך: