תרומת הדשן/א/קא
דיני חנוכה ופורים
עריכהשאלה קא
עריכהאכסנאי שהוא נשוי, רשאי הוא להדליק בברכה חוץ לביתו או לאו?
תשובה:
ייראה דצריך לדקדק בדבר. אחד מהגדולים הורה ונהג דרשאי להדליק בברכה, ואמר: אף על גב דאמרינן בגמרא (שבת כג א) דכיון דנסיבנא אמינא השתא ודאי לא צריכנא, היינו דלא מחייב; אבל אי בעי מצי להדליק, ולא הוי ברכה לבטלה, דהוי נמי בכלל המהדרין. ועוד, איכא למיחש דילמא מישתלי אינשי ביתיה ולא מידלק עילויה. ואמר שכן אירע לו פעם אחת, דאיהו לא מדלק משום דהוה סומך עלה, ואיהי נמי לא מדלקה, משום דסבורה היתה דהוא ידליק עליה במקום שהוא.
ונחלק עליו אחד מהגדולים תלמידו, ואמר, דהואיל ולא צריך ופטור מן הדבר, אם כן היה נקרא הדיוט אם יעשה. וכל שכן דהוי ברכה לבטלה, כיון דלא אשכחן מהדרין זה בתלמוד, עד כאן דבריהם.
ונראה דאותו טעם שאמר אחד מהגדולים הראשונים, דאיכא למיחש דילמא מישתלי אינשי ביתיה, ואמר שכך אירע לו פעם אחת, אין טעם זה מספיק כלל, דלא דחינן בהכי כללות שבתלמוד, דסמכי אאינשי ביתיה אפילו אאיסור כרת, כההיא דפרק כל היד (נדה טו ב) דבעלה מחשיב ימי ווסתה, ובא עליה; והטעם, משום דאסור לעמוד בימי טומאתה, ולא אמרינן דילמא טעות אירע לה ושכחה. הכי נמי, אם הוא יודע באשתו שהיא יודעת דין זה שהאשה צריכה להדליק בגו ביתה, לפי שהמצוה מוטלת על מי שהוא בתוך הבית, או אפילו אם אינה יודעת, אבל בני ביתה יודעים דין זה, או שכיניה, יש לסמוך עליהם. אפילו אם אירע פעם אחת טעות, לא חיישינן משום הכי לזימנא אחריתי, כי ההיא דפרק אין מעמידין (עבודה זרה לג ב), גבי חבית של נכרי למירמא ביה שיכרא קאמר, ואפילו הכי לא חש למילתיה, אמר: אקראי בעלמא הוא.
ובתשובת מהר"ם במרדכי פרק כל הבשר כתב: ואין זה כחולק על התלמוד וכמוסף שהוא גורע, דהא חזינן בתלמודא גופיה בהא מילתא בחלא בר חמרא כו'; משמע דדווקא משום דאשכחן בתלמודא דכל חד מצי לאחמירי אנפשיה, משום הכי לא חשיב כמוסיף, הא לאו הכי הוי כמוסיף שהוא גורע. ואף על גב דמצא פעם אחת גבינה בין שיניו, כדאיתא התם בתשובתם, מכל מקום לא הוי חייש לאחמורי בשביל זה, כל שכן ליכנס בספק ברכה לבטלה.
אמנם מטעם מהדרין אפשר ויתכן שפיר דמי להדליק בברכה כהאי גוונא, דכי היכא דיש הידור בנר לכל אחד ואחד בבית אחד, הכי נמי יש הידור בנר לאיש ונר לאשתו בשני מקומות. והתנא לא פסיקא ליה למיתני הך מהדרין, דלא שכיחא כולי האי. וכיון דאשכחן בתלמוד מהדרין, ומהדרין מן המהדרין, אין זה כמוסיף על התלמוד שהוא גורע.