תרומת הדשן/א/פד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה פדעריכה

בשר שנשחט מעיו"ט שרי לנקר אותו ביו"ט או לאו:

תשובה יראה דצריך להתיישב בדבר בהגה"ה במיימון בשם ראבי"ה כתב דמותר לנקר בשר ביו"ט אפי' נשחט מעיו"ט ואין בו משום בורר אוכל מתוך אוכל משום דא"א לאכול בענין אחר ע"כ נראה דר"ל דמשום דא"א לאכול בענין אחר מש"ה לא חשיב ברירה. וכן העתיק אחד מהגדולים בשם מרדכי דבניקור בשר לא שייך ברירה וכמדומה דבמרדכי דבני רינו"ס העתיקו דבמרדכי דבני אושטריי"ך ליתא ויש לתמוה על ההיא סברא דבהגה"ה במיימון כתב משום דא"א לאכול בענין אחר לא חשיב ברירה מההיא דפ' תולין דבין הגיתות מותר לתת יין עכור בשמרים לתוך המשמרת משום דבלא"ה משתתי הכי. וכן דקדק ר"י משום דמותר לסנן משקין של שקדים משום דמשתתי מקודם הכי כדאיתא בסמ"ג במצות שבת אלמא אדרבה משום דאפשר בלא הך ברירה מש"ה ליתביה משום ברירה גם בההיא הגה"ה מסיק דראבי"ה מייתי ראיה דשרי לנקר אע"ג דנשחט מעיו"ט מהא דשרי רב להפריש חלה ביו"ט מעיסה הנילושת מעיו"ט ואנן פסקינן בשם רוב הגאונים דלא ס"ל הכי ובהגה"ה באשירי גבי הא דמלח גרמי מוכח דריב"א סבר דבניקור בשר שייך ברירה מדלא התיר אלא משום פסידא הלא"ה אסור וע"כ מטעם ברירה והא דשרי משום פסידא היינו בשוחט ביו"ט דא"א מקמי הכי. אבל שחט מעיו"ט דאין הניקור מפיג טעמו ואדרבה מסריח טפי כדמוכח מדברי ריב"א לכך נראה דיש לנקר ע"י שינוי כמו בקופיץ או בקורדום דבסמ"ג כתוב אפילו מלאכה גמורה שהיא לצורך אוכל נפש אף אם אפשר לעשות מעיו"ט מותר לעשות" ע"י שינוי כמו דיכת מלח ואע"ג דאשירי ומרדכי פ' אין צדין כתבו דתחלת הרקדה אסורה ביו"ט אפילו ע"י שינוי. וה"נ מוכח בסמ"ג התם גבי דיכת המלח לפי סברת הרמב"ם שכתב הטעם דאסרו חכמים מלאכה שאפשר לעשות מעיו"ט כדי שלא ימתין לעשות כל אלו מלאכות ביו"ט ונמצא בטל משמחת יו"ט וא"כ יש לחלק דהרקדה היא מלאכה שרגילין לעשות הרבה בבת אחת. ושייך למגזר בה דילמא אתי לאימנועי משמחת יו"ט משא"כ בדיכת מלח או בניקור בשר אמנם לפי הר"ר נתנאל דמרדכי ריש ביצה דסבר דמקרא ילפינן לאסור כל אותן מלאכות דקודם לישה צריך להתיישב בדבר מ"מ יש לחלק ולתרץ: