תרומת הדשן/א/פא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה פא
עריכהפתילה שלא הודלקה וכבתה קודם שבת ודלקה בשבת וכבתה ועדיין היא ארוכה שאפשר להדליק בצדה השני שרי להדליק ביו"ט שאחר שבת באותו צד השני או לאו:
תשובה יראה דצריך לדקדק יפה בדבר דמרדכי בריש ביצה כתב דפתילה כה"ג אסור להדליק ביו"ט מטעם הכנה שבמקום שכבתה נוחה היא וטוב יותר להדליק משהייתה כבר וא"כ היה שבת מכין ליו"ט וכן כתב שם אשירי מטעם הכנה וכתב עוד במרדכי בשם ראבי"ה דאפי' לטלטל אסור כמו ביצה והשתא משמע בהדיא מן המרדכי דלעיל דדווקא במקום שהודלקה ונכבית שם טובה יותר להדליקה אבל באידך גיסא לא הוכנה. והא דאסר לה ראבי"ה לטלטל אע"ג דחזי להדליק בה באידך גיסא צ"ל דאיירי כגון שהיא קצרה שאינה ראויה להדליק בה באידך גיסא אמנם נראה דאע"ג דלא חשיבי הכנה באידך גיסא מ"מ אסור להדליק בה שם דכיון דהכנה דאורייתא היא כדאיתא להדיא בגמרא א"כ גזרינן דילמא אתי למיעבד באידך גיסא ודמי להא דאמרינן פ"ק דחולין דבמגל יד לא ישחוט לכתחלה משום דילמא אתי למיעבד באידך גיסא כיון דאיסור הכנה דאורייתא היא שייך למיגזר בה כמו בשחיטה אפס לכאורה יש להוכיח דהכנה זו דפתילה לאו דאורייתא היא. והא דמייתי במרדכי מן הירושלמי דחכמי הדור דמוה להכנה צ"ל דלאו לגמרי דתיהוי דאורייתא אלא דמעין הכנה היא ומדרבנן ואין זה דוחק לומר הכי שהרי כתב במרדכי בשם ר"י תלמוד דידן לא חשיב ליה הכנה כל עיקר הואיל וגוף הפתילה איכא בעולם וא"כ סברא לומר דירושלמי נמי לא חשיב הכנה מדאורייתא*). והכי מוכח באשירי שם דמפרש וז"ל הילכך בשבת ויו"ט ובשני י"ט של ר"ה אסור להדליק בליל י"ט שני הפתילות שכבו בראשון אם לא שנדלקו ונכבו בחול דהשתא הוכנו מעיו"ט וכך הלפידים שכבו בראשון אם לא שירבה עליהם עצים אחרים ויבטלם עכ"ל מדכתב דמצו לבטלו בעצים אחרים ע"כ סבר דלא אסירי הלפידים מדאורייתא דאיסור שהוא מן התורה לא שרי לבטל כדאיתא התם בהדיא בגמרא ואשירי נמי מייתי לה ולפידים ופתילה הכל חדא היא. וי"ל דאשירי לא קאי דמאי דכתב שאם לא שירבה אלא אשני י"ט של ר"ה דהתם ודאי לאו דאורייתא היא דמן התורה אין יו"ט אלא יום אחד א"נ קאי איו"ט ושבת ואיירי ביו"ט שני שלאחר השבת והלשון משמע קצת הכי דכתב להדליק בליל יו"ט שני ואילו שבת ויו"ט לא הזכיר התם כי היכי דלא ליהוי עלה שריותא דביטול וצ"ע (בסימן) [בס'] אשירי ולפי מה שבארנו שאסור להדליק באידך גיסא א"כ אסור לטלטל כדכתב ראבי"ה והיה נראה אפי' היא מונחת בפי הנר דצריך הוא למקומה להניח אחרת תחתיה ואע"ג דקי"ל דכל כלי אע"פ שהוא מוקצה לטלטל מ"מ לצורך גופו ומקומו מותר גבי פתילה לא שרי דלאו כלי הוא כדמשמע לשון הספר דפ' במה מדליקין דקאמר רבי עקיבא הקיפול מועיל וכי קמדליק בעץ בעלמא קמדליק אלמא דחשיב כעץ בעלמא ולא בתורת כלי כדמוכח התם אמנם בתוס' פ' כירה דקאמר הנח לנר ופתילה איתא להדיא דפתילה שלימה חשיב כלי ודוקא שברי פתילה מיקרי צרורות ולא כלי וכן משמע בכמה דוכתי בגמרא דיש בפתילות משום תיקון מנא משמע קצת דכלי היא ומ"מ י"ל דהך פתילה חשיב כדחייה בידים מיו"ט שלאחר השבת מטעם הכנה וכיון דלא קי"ל כר' שמעון בדחייה בידים ע"כ אפילו לצורך גופו ומקומו אסור דאי מחמה לצל אפי' ר"ש מודה בכלי שמלאכתו לאיסור דאסור מחמה לצל כדאיתא שילהי פ' במה מדליקין ובהגה"ה באשירי פ' כירה וצ"ע במרדכי פ' כירה דלא כתב כמו התוס' והגה"ה באשירי: