תרומת הדשן/א/עט

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה עטעריכה

קנו ביצים מן הנכרי ביו"ט שחל להיות אחר השבת והנכרי היה מסיח לפ"ת שנולדו קודם ב' או ג' ימים יש לסמוך על דבריו ולהתיר הביצים לאוכלן באותו היום או לאו:

תשובה יראה דלא שרינן להו ולא סמכינן אדבריו של נכרי כה"ג אפילו במסיח לפי תומו דחיישינן דלמא נולדו ביו"ט והיי אסורים דאורייתא הואיל ואחר השבת הוא מטעם הכנה והכי פסק רב אלפס בריש ביצה דקי"ל כרבה דסבר ביצה אסורה מדאורייתא ביו"ט אחר השבת משום הכנה ובאיסור דאורייתא לא סמכינן אנכרי מסל"ת כדקאמר רב אשי בהדיא פ' הגוזל דאין מסל"ת כשר אלא בעדות האשה ובשבויה דאקילו בה רבנן ובשאר מילי דרבנן ולא באיסורי דאורייתא. ובסמ"ק בהלכות גירושין אייתי דברי רב אשי לפסק הלכה והא דכתב במרדכי בריש ביצה דנכרי מסל"ת נאמן על הבצים שנולדו קודם יו"ט שהרי אינו משביח מקחו דיותר טובים אותם שנולדו היום משנולדו אמש י"ל דההיא איירי ביו"ט דעלמא שאינו לאחר השבת דבדידיה ביצה שנולדה אינה אסורה אלא גזירה דרבנן כדאיתא בהדיא בגמרא ולכך סומכים אדברי נכרי מסל"ת אבל לעולם ביו"ט שאחר השבת דאיכא חששא דאורייתא לא סמכינן עליה. וא"ת הא דאמרינן פ' גיד הנשה דמין בשאינו מינו אמרו רבנן לטעום קפילא ופרש"י דסמכינן עליה קפילא דנכרי מסל"ת דאין מודיעים לו שצריכים לטעום אותו בשביל איסור והיתר ואי קאמר דאינו טועם בו האיסור שרינן התבשיל וכ"כ א"ז במס' ע"ז בהדיא ואע"ג דלפר"ת טעם כעיקר דאורייתא במין בשאינו מינו י"ל דקפילא שאני דאומנתו בכך ולא מרע חזקתו ולא חיישינן דלמא משקר או לא דייק והכי איתא בהדיא בטור יו"ד דמסקנת הרא"ש דבעינן תרתי קפילא אומן ושהוא מסל"ת ודלא כרשב"א דסבר דכל חד מהני מסל"ת אפי' אינו קפילא וקפילא אפי' מודיעין לו שצריכים לטעימתו בשביל איסור והיתר משום דאומן לא מרע חזקתיה סמכינן עליו וא"ת תקשה לדידי אמאי מהני מסל"ת אפי' אינו אומן י"ל דסבר כרש"י דטעם כעיקר דרבנן ולכך סמכינן עליו מסל"ת אפי' אינו אומן אבל היכא דאיכא ספיקא דאורייתא לא. אמנם נראה דאם חל יו"ט ראשון בשבת וביום א' דהשתא הוי יו"ט שני יו"ט שלאחר השבת אפ"ה סמכינן אנכרי מסל"ת משום דלדידן דבקיאינן בקביעותא דירחא אינו אלא מדרבנן אע"פ שלענין נכרי שהביא דורון לישראל דבר שיש בו חשש צידה או מחובר דאסרי לה עד מוצאי יו"ט בכדי שיעשו הואיל ונעשה בו איסור דאורייתא משא"כ בדבר הבא מחוץ לתחום ולהאי אסור אע"ג דבצד דאורייתא תליא מלתא מ"מ אסרינן לה ביו"ט שני כמו בראשון אפילו לדידן דבקיאין בקביעא דירחא י"ל שאני התם דאותה גזירה לא שייכא אלא לענין איסור יו"ט ומש"ה לא מפלגינן בין ראשון לשני כמו שלא חלקו חכמים בשום איסור אלא אסרו בשני כמו בראשון בר מלגבי מת. אבל איסור דלא נסמך אנכרי מסל"ת לא לגבי יו"ט איתמר אלא כללא הוא בכל התורה היכא דהאיסור מן התורה לא סמכינן עליה ולפיכך בראשון דהוי דאורייתא אסור ובשני דלדידן אינו אלא מדרבנן שרי ונראה נמי דכ"ש ב' ימים דר"ה דקי"ל נמי נולדה בזה אסור בזה אם הנכרי מסל"ת סמכינן עלויה דהכא ליכא הכנה מן התורה כל עיקר: