שאלה נז

עריכה

חתיכות דגים מונחות על לוח אחד, או בקערה, מפורדות זו מזו, כמו שרגילים להניח כך. ובשבת, כשבא לאכול מהם, רוצה לאכול מקצתן, ולשייר מקצתן לסעודה אחרת. היאך יברור אלו מאלו, שלא יבא לידי חיוב בורר?

תשובה ייראה דלא צריך לדקדק כל כך בדבר, כמו שאבאר לקמן. אף על גב דאחד מהגדולים היה נזהר לברור דווקא אותו שהיה רוצה לאכול עתה, ואותן שהיה רוצה לשייר עד סעודה אחרת הניח מונחים על הלוח. וראייתו מהא דכתב אשירי פרק כלל גדול: תנו רבנן, היו לפניו שני מיני אוכלין, בורר ואוכל כו’. ומסיים דבורר ואוכל לאלתר, פירש רבינו חננאל ז"ל: שיעור מה שמסיב לאותו סעודה על השולחן. ודווקא אוכל מתוך פסולת, אבל פסולת מתוך אוכל אסור. והבורר שני מיני אוכלין, אותן שרוצה לאכול עתה מקרי אוכל, ואידך מיקרי פסולת, עד כאן. מוכח דבנידון דידן חשיב ברירה.

אמנם נראה, דאפילו לפי זה לא חשיב ברירה אלא דווקא בשני מינים, ולא במין אחת כלל, דוודאי דווקא נקט התנא וכן כל המחברים: שני מיני אוכלין. והכי איתא במרדכי פרק אלו טריפות גבי נפלה לאור, דכל היכא דמצינו למימר דלישנא דמתניתין דווקא הוא, לא אמרינן לאו דווקא הוא אפילו להחמיר, עיין שם.

ומכל מקום שני מיני דגים לאו מין אחד מיקרי, דהא פסיק באור זרוע במסכת עבודה זרה, דמיני דגים חלקים בשמן מיקרי מין בשאין מינו לעניין ביטול, כל שכן להאי מילתא.

אמנם נראה, דמאוד היה כנגד סברת הלב, דשני מינים שניכרים בהפרדתם חתיכות גדולים שמונחים יחד, דיהי ברירה שייכא בהו. דלשון המרדכי פרק כלל גדול לא משמע הכי, דכתב: הלכך יזהר אדם משני מיני פירות שנתערבו כו’; משמע דווקא כשהן מעורבין ואינם ניכרים, אבל בכהאי גוונא, אף על גב דאין כל מין ומין מסודר בפני עצמו, מכל מקום לא מקרי מעורב. אפס הואיל וכתב בסמ"ג דהבורר פסולת מתוך האוכל, ואפילו בורר לאלתר, חייב חטאת, אין לחלק ולהקל בלא ראייה ברורה ולא להתיר, אלא שיקח משני המינין להשהותן לסעודה אחרת, אם לא ירצה לברור אותן שיאכל עתה. ונראה דבכהאי גוונא לא חשיב בורר, הואיל ובורר משני המינים, הוה כאלו ממין אחד.

ואף על גב דאין לדקדק זה ממאי דנקט שני מינים, דאיכא למימר דלא אתי לאפוקי אלא דהיכא דליכא אלא מין אחד, אבל לעולם בדאיכא תרי מיני לקמיה, אפילו יברור משניהן חשיב ברירה. אמנם מלשון אשירי דלעיל משמע קצת דלא חשיב ברירה כהאי גוונא כשהוא בורר שני המינים, דכתב: שרוצה לאכול עתה מקרי אוכל, ואידך מקרי פסולת; מדלא כתב: מה שרוצה לאכול עתה, משמע דקאי על המין, ורוצה לומר: אותו המין שרוצה לאכול עתה, ומשום דצריך לברור מין ממין נקט הכי, וקל להבין.