תרומת הדשן/א/לד
שאלה לד
עריכהשאלה: ברכת הטוב והמטיב שאנו מברכין על היין, האיך מנהג הוא לברך? אי בעינן דווקא שהאחרון משובח שבח ניכר מן הראשון, או אפילו מעט יותר, או דילמא לגמרי כראשון, או אפילו אם הוא גרוע ממנו?
תשובה: יראה בפלוגתא דרבוותא בברכות, לא מברכים מספק כלל אלא אם כן ידענא דנהוג עלמא לברך. ובהך מלתא איכא פלוגתא דרבוותא: ה"ג הלכות גדולות ורשב"ם וא"ז פסקו דאין לברך הטוב ומטיב אלא אם כן האחרון משובח מן הראשון. והתוספות והרמב"ם כתבו, אפילו אם האחרון גרוע מן הראשון, שעל ריבוי היינות הוא מברך. וכתוב במרדכי, דלדעת ר"ת רבינו תם צריך רק שלא יהא גרוע יותר מדאי מן הראשון. אבל אשירי כתב, שאם הוא משובח, או רק שאינו יודע שאינו גרוע מן הראשון, בסתמא מברך, אבל אם יודע שהוא גרוע אינו מברך. והשתא מתוך הני פלוגתא, אין לברך אלא אם כן שהוא משובח מן הראשון.
ובאישטריי"ך היו נוהגים שלא לברך אלא על היינות שהיו מופלגים לשבח. לא ידעתי מאין הרגלים, דלכל הפירושים, אם שתה כבר יין בינוני ושתה אחר כך משובח הימנו, בידוע וניכר צריך הוא לברך אף על פי שאינו משובח בהפלגה. גם היו נוהגים, שאפילו ביינות המופלגים, אם שתה ממנו תוך ל' יום לא היו מברכין. ולמנהג זה יש סמך, דמצאתי הועתק מתשובת הר"ח א"ז וזה לשונו: אמרו לו שאמר תלמיד של רבינו שמחה, שאם שתה מזה יין תוך ל' יום אינו מברך הטוב והמיטיב, וליתא, עכ"ל. ואף על גב דכתב: וליתא, מכל מקום אפשר ראו המנהיגים הקדמונים שבאותה מדינה לנהוג כאותו תלמיד.
והיה נראה דמהך סברא יש גם כן לתת טעם לאידך מנהג שלא היו מברכין, רק על המופלגים, דכיון דאין מברכין אלא מל' יום לל' יום, אלמא בחידוש תליא מילתא כההיא דהרואה את חבירו לאחר שלשים מברך שהחיינו, ושם פירש ר"י דדווקא בחבירו שהוא חביב עליו ושמח בראייתו. ובני אושטרי"ך, מתוך שהיה להם רוב מיני יינות לכמה בעלי בתים, יש שהיו בוחרים בחזקים ויש בקלים ויש בדקים וצלולים ויש במתוקים, לא היתה הסכמה ברורה להם כלל שהאחרון משובח מן הראשון אלא במופלגים, שהכל מודים בו, ועליו יש לברך, וחשיב שמחה לשותיהן, לפי שברור לו שהוא משובח לכל אדם, והוי טוב לדידיה ומיטיב לאחריני. ואף על פי שאינו טעם מספיק לגמרי, כדי ליישב המנהג באתי.