תרומת הדשן/א/לד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה לדעריכה

שאלה. ברכת הטוב והמטיב שאנו מברכין על היין האיך מנהג הוא לברך, אי בעינן דוקא שהאחרון משובח שבח ניכר מן הראשון או אפילו מעט יותר או דילמא לגמרי כראשון או אפילו אם הוא גרוע ממנו.

תשובה. יראה בפלוגתא דרבוותא בברכות לא מברכים מספק כלל אא"כ ידענא דנהוג עלמא לברך, ובהך מלתא איכא פלוגתא דרבוותא, ה"ג ורשב"ם וא"ז פסקו דאין לברך הטוב ומטיב אא"כ האחרון משובח מן הראשון, והתוספות והרמב"ם כתבו אפי' אם האחרון גרוע מן הראשון שעל רבוי היינות הוא מברך. וכתוב במרדכי דלדעת ר"ת צריך רק שלא יהא גרוע יותר מדאי מן הראשון, אבל אשירי כתב שאם הוא משובח או רק שאינו יודע שאינו גרוע מן הראשון בסתמא מברך אבל אם יודע שהוא גרוע אינו מברך. והשתא מתוך הני פלוגתא אין לברך אא"כ שהוא משובח מן הראשון.

ובאישטריי"ך היו נוהגים שלא לברך אלא על היינות שהיו מופלגים לשבח, לא ידעתי מאין הרגלים דלכל הפירושים אם שתה כבר יין בינוני ושתה אח"כ משובח הימנו בידוע וניכר צריך הוא לברך אעפ"י שאינו משובח בהפלגה. גם היו נוהגים שאפילו ביינות המופלגים אם שתה ממנו תוך ל' יום לא היו מברכין, ולמנהג זה יש סמך דמצאתי הועתק מתשובת הר"ח א"ז וז"ל א"ל שאמר תלמיד של רבינו שמחה שאם שתה מזה יין תוך ל' יום אינו מברך הטוב והמטיב וליתא עכ"ל. ואע"ג דכתב וליתא מ"מ אפשר ראו המנהיגים הקדמונים שבאותה מדינה לנהוג כאותו תלמיד.

והיה נראה דמהך סברא יש ג"כ לתת טעם לאידך מנהג שלא היו מברכין רק על המופלגים, דכיון דאין מברכין אלא מל' יום לל' יום אלמא בחידוש תליא מילתא כההיא דהרואה את חבירו לאחר שלשים מברך שהחיינו, ושם פר"י דדוקא בחבירו שהוא חביב עליו ושמח בראייתו ובני אושטרי"ך מתוך שהיה להם רוב מיני יינות לכמה בעלי בתים יש שהיו בוחרים בחזקים ויש בקלים ויש בדקים וצלולים ויש במתוקים, לא היתה הסכמה ברורה להם כלל שהאחרון משובח מן הראשון אלא במופלגים שהכל מודים בו ועליו יש לברך וחשיב שמחה לשותיהן לפי שברור לו שהוא משובח לכל אדם והוי טוב לדידיה ומטיב לאחריני. ואע"פ שאינו טעם מספיק לגמרי, כדי ליישב המנהג באתי.