תרומת הדשן/א/דיני פרו ורבו


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רסבעריכה

ראובן היו לו בן ובת נשואין ומתו והניח כל אחד בן. קיים ראובן פריה ורביה או לאו?

תשובה: יראה דצריך דקדוק יפה בדבר. בתלמוד פ' הבא על יבמתו משמע לכאורה דכה"ג חשיב קיום פריה ורביה דקאמרינן התם אהא דתניא בני בנים הרי הן כבנים לענין פריה ורביה סבר אביי למימר ברא לברא וברתא לברתא וכל שכן ברא לברתא אבל ברתא לברא לא. אמר ליה רבא לשבת יצרה והאיכא. וז"ל התוספות שם וכל שכן ברא לברתא ואע"ג דלעיל אין שני זכרים חשובין כבן ובת הכא שבא מכח מי שפוטרו מפריה ורביה פשיטא דקאי שפיר הבן במקום הבת עכ"ל. מדקאמר מכל שכן ברא לברתא וקאי אדלעיל דקאמרינן ברא לברא משמע דשני זכרים אחד מבן ואחד מבת חשיב קיום פריה ורביה.

אמנם יש לדחות דה"ק ברא לברא ברתא לברתא כלומר כל אחד צריכה להיות כיוצא בו, הבן יהי' לבן, אבל הבת לחודיה לא מהני אפילו היה לאחותו הבת בן ובת לא מהני לזקן הואיל ולבנו אין לו בן. אבל ברא לברא וברתא לברתא מהני וכל שכן ברא לברתא כי איכא בת בעולם כגון מן הבן שיש לבן בן ובת אז מועיל מכל שכן ברא לברתא משא"כ איפכא כמו שבארתי לעיל אבל היכא דליכא בת בעולם אימא שני זכרים לא מהני.

אך קשה אי מפרשינן הסוגיא הכי א"כ מאי מקשו התוספות מהא דאין שני זכרים חשובים כבן ובת, שאני התם דליכא בת כלל. ודוחק היה ליישב. אך צריכינן לדחוק וליישב משום דכתב הרמב"ם וז"ל נולדו לו ומתו והניחו בנים הרי זה קיים בני בנים הרי הן כבנים. במה דברים אמורים כשהיו בני בנים זכר ונקיבה, אע"פ שהזכר בן בתו והנקיבה בת בנו, הואיל והן משני בנים הרי זה קיים, עכ"ל. הרי זה כתב בהדיא דבעינן זכר ונקיבה בבני בנים ושני זכרים לא מהני ומסתמא לא פליג אתלמוד ומפרש הספר כדפרישית.

ונוכל לומר דדעת הרמב"ם דאע"ג דלא אשכחן דפליג רבא אאביי בההיא כל שכן אלא דאמר ליה דברתא לברא נמי מהני -- מ"מ כיון דתלי טעמא דהא איכא שבת, א"כ בעינן לעולם שבת וצריכין להיות זכר ונקבה. והתוס' דלעיל מקשין לפי הכל שכן דסבר אביי ולפי המסקנא איכא למימר דבעינן זכר ונקבה:


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רסגעריכה

ראובן קיים כבר פריה ורביה ונתאלמן ורוצה לישא אשה וירא מקטטה שתהא בין האשה וילדיו ומתוך כך נשאה לבו לקחת אשה שהיא מוחזקת לכל שאינה בת מריבה כלל אבל אינה בת בנים כלל ואם לא ימצא אשה אפי' כזאת דעתו למנוע לישא אשה לגמרי מדאגתו על הקטטה יפה הוא עושה או לאו:

תשובה יראה דבצד אחד הוא עושה יפה ולא בצד השני כיצד אם נושא אשה שאינה בת מריבה כלל יפה הוא עושה. ואע"פ שאינה בת בנים כלל וקי"ל כרבי יהושע פ' הבא על יבמתו דאמר היו לו בניה בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו משום שנאמר בבקר זרע זרעך וגומר. ודקדק אשירי שם דאיכא מאן דאמר אפילו למכור בית לישא אשה שיהיו לו בנים בזקנותו מיחייב מכל מקום הא כתב אשירי דאינו אלא דרבנן דמדאורייתא כיון דקיים פריה ורביה תו לא מיחייב ורב אלפס פסק דאינו מוכר ספר תורה כדי לישא אשה בת בנים אם קיים כבר פריה ורביה ואפילו אי הוה מצוה דאורייתא לכולי עלמא. מכל מקום יש להביא ראיה דדחינן לה מקמיה דקטטה בתוך ביתו מהא דתניא בפ' החולץ וקראו לו זקני עירו ודברו אליו מלמד שנותנין לו עצה ההוגנת לו שאם הוא ילד והיא זקינה או הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל זו כלך אצל כמותך ואל תכניס קטטה אל תוך ביתך אלמא דדחינן בשביל קטטה מיבום לחליצה ואע"ג דמן התורה חליצה במקום יבום לאו מצוה היא אפילו למידחי לא תעשה שיש בו כרת כדמוכח בשיטת עליה פ' קמא דיבמות. אמנם לפי צד השני דאם לא ימצא אשה שאינה בת מריבה ימנע מלישה אשה כלל בהא לא קאמינא דיפה עושה דדרשו חכמים דאסור לאדם שיהא שרוי בלא אשה שנאמר לא טוב היות האדם לבדו וגם אמרו כל השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה ובלא ברכה ובלא שמחה ובלא שלום ותו איכא למיחש שמא תתגבר יצרו עליו ובא לידי חטא כולי האי לא דחקינן מכמה דקטטה. הנראה לע"ד כתבתי: