א ובעז סליק לתרע בית דינא דסנהדרין ויתיב תמן עם סביא, והא פריקא חלף דמליל בועז לרות, ואמר: "סטי תיב הכא גבר דצניען אורחתיה". וסטא ויתיב.

העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

ב ודבר עשרתי גוברין מסבי קרתא, ואמר "תיבו הכא". ויתיבו.

ג ואמר לפרוקא: "אחסנת חקלא די לאחונא לאלימלך – זבנת נעמי, די תבת מחקל מואב".

ד ואנא אמרית: "אגלי אודנך למימר: קנה כל קבל יתבי תרעא דבית דינא לסנהדרין, וכל קביל סביא דעמי. אם אית רעותך למפרוק – פרוק; ואם לא אית רעותך – חוי לי ואנדע, ארום לא אית בר מינך דהוא רשאי למפרוק, ודהוא קריב למיתב כוותך, ואנא ארע מנך, ופרוקא אהא בתרך." ואמר: "אנא אפרוק".

(ראו תרגום לעברית של התרגום לפסוק זה)

ה ויאמר ואמר בועז: "ביום זבינתך ית חקלא מן ידא דנעמי – ומן ידא דרות מואביתא אתת מיתא חייב את למפרוק, ובעי ליבמא יתה ולמסבה לאנתו, מן בגלל לאקמא שום מיתה על אחסנתיה".

ו ואמר פרוקא: כי האי גוונא – לית אנא יכיל למפרוק לי; על דאית לי אתתא, לית לי רשו למסב אוחרניתא עלמא, דלמא תהא למצו בביתי, ואהא מחבל ית אחסנתי. פרוק לך את, ארום דלית לך אתתא, ארום לית אנא יכיל למפרוק.

ז וכהדה מנהגא, בעידנא די מלקדמין מתנהגא בישראל, בזמן דשקלן וטרן ופרקן ומחלפן חד מן חבריה, ומקיימין כל מדעם – וטלע גבר ית נרתק יד ימיניה, ואושיט ביה קניין לחבריה. והכין נהגין למקני בית ישראל מן חבריה קדם סהדיא.

ח ואמר פרוקא לבועז: "אושיט ידך לקנינא, וקנה לך." וטלע בועז ית נרתק יד ימיניה, וקנה ליה.

ט ואמר בועז לסביא ולכל עמא: "הוו סהדין אתון עלי יוצא דין, ארום קניתי ית כל מה דהוה לאלימלך, וית כל מה דהוה לכליון ומחלון, מן ידא דנעמי.

י "ואוף ית רות מואביתא אתת מחלון – קניתי לי לאנתו, בגין למיקום שום שכיבא על אחסנתיה, ולא ישיצי שום שכיבא מלות אחוהי ומתרע סנהדרין דבאתריה. סהדין אתון עלי יומא דין."

יא ואמרו כל עמא די בתרע סנהדרין, וסביא: "סהדין אנחנא. יתן יי ית אתתא הדא דאתיא לביתך כרחל וכלאה, די בנו תרויהון ית בית ישראל אבונן בתרי עסר שבטין; ועבד חילא באפרת, ותהי קרא שמא בבית לחם.

יב ויהא מצלח ביתך כבית פרץ, די ילידת תמר ליהודה, מן שרעא די יתן יי לך מן ריבא הדא.

יג ונסיב בועז ית רות, והוה ליה לאנתו ועל לותה; ויהב יי לה עידוי, וילידת בר.

יד ואמרן נשיא לנעמי: "בריך שמיה דיי, דלא פסק ליך פרוקא יומא דין, ויתקרי שמיה מן צדיקי ישראל.

טו ויהי ליך למקיים נפש, ולכלכל ית סיבתך בתפנוקין, ארום כלתך די רחימית יתך ילדתיה, דהיא הות טבתא ליך בעידן ארמלותיך מסגיאין בנין."

טז ונסיבת נעמי ית רביא, ושויאת יתיה בעטפה, והות ליה לתורבינתא.

יז וקראן ליה שיבבתן שום למימר: אתיליד בר לנעמי; והוו קראן שמיה: "עובד", הוא אבוי דישי, אבוי דדוד.

יח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כא

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.