תרגום על רות/מפוסק
פרק א
מתוך: תרגום על רות/מפוסק/א (עריכה)
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
א והוה ביומי נגיד נגידיא והוה כפן תקיף בארעא דישראל. עשרתי כפנין תקיפין אתגזרו מן שמיא למהוי בעלמא מן יומא דאתברא עלמא עד דייתי מלכא משיחא לאוכחא בהון דיירי ארעא:
- כפן קדמאי ביומי אדם,
- כפן תניין ביומי למך,
- כפן תליתאי ביומי אברהם,
- כפן רביעאי ביומי יצחק,
- כפן חמישאי ביומי יעקב,
- כפן שתיתאי ביומי בועז, דמתקרי אבצן צדיקא דמן בית לחם יהודה,
- כפן שביעאי ביומי דוד מלכא דישראל,
- כפן תמינאי ביומי אליהו נביא,
- כפן תשיעאי ביומי אלישע בשומרון,
- כפן עשיראי עתיד למהוי – לא כפן למיכל לחמא, ולא צחותא למשתי מיא, אלהן למשמע פתגם נבואה מן קדם ה'.
וכך הוה כפנא הדין תקיף בארעא דישראל, נפק גברא רבא מן בית לחם יהודה ואזל לגור בחקלא דמואב, הוא ואתתיה ותרין בנוהי.
ב ושום גברא אלימלך, ושום אתתיה נעמי, ושום תרין בנוהי מחלון וכליון, אפרתין רבנין מן בית לחם יהודה, ואתו עד חקל מואב, והוו תמן רופילין.
ג ומית אלימלך בעלה דנעמי, ואשתארת היא ארמלא, ותרין בנהא יתמין.
ד ועברו על גזירת מימרא דה', ונטלו להן נשין נוכראין מן בנת מואב, שום חדא ערפה תנייתא רות בת עגלון מלכא דמואב, ויתיבון תמן כזמן עשר שנין.
ה ועל דעברו על גזירת מימרא דה' ואתחתנו בעממין נוכראין, אתקטעו יומיהון ומיתו אף תרויהון, מחלון וכליון, בארעא מסאבתא, ואשתארת אתתא מתכלא מתרין בנהא וארמלא מבעלה.
ו וקמת היא וכלתתא, ותבת מחקל מואב, ארום אתבשרת בחקל מואב על פום מלאכה, ארום דבר ה' ית עמיה בית ישראל למתן להון לחמא בגין זכותיה דאבצן נגידא ובצלותיה דצלי קדם ה', הוא בועז חסידא.
ז ונפקת מן אתרא די הית תמן ותרתין כלתהא עמה. [...]
ח ואמרת נעמי לתרתין כלתהא: "אזילנא תבנא אתתה לבית אמה. יעביד ה' עמכון טיבו כמא די עבדתון עם בעליכון שכיביא, דסריבתון למסב גובריא בתר מותיהון, ועמי דזנתון וסוברתון יתי".
ט יהב ה' לכון אגר שלים ייל טיבותא די עבדתון לי, ובההוא אגר תשכחון נייחא, כל חדא וחדא לבית בעלהא, ונשיקת להון, ונטלין קליהון ובכיאן.
י ואמרנא לה: "לא נתוב לעמנא ולדחלתנא, ארום אלהין עמך נתוב לעמך לאתגיירא".
יא ואמרת נעמי: "תבנא, ברתי! למא תיזלון עמי? העוד כען אית לי ולדא במעי, ויהון לכון לגוברין?
יב תובנא ברתי מבתרי, אזילנא לעמכון, ארי סבית מלמהוי מבעלה לגבר, ארום אמרית אלו אנא ריבא אית לי סבר ברם הויתי מבעלא בליליא לגבר וברם הויתי ילדה בנין.
יג
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יד ונטלן קלהן ובכיאן עוד זמנא אחרנא, ונשיקת ערפה לחמותה, ורות אתדבקת בה.
טו
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
טז
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יז
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יח וחזת ארום מאלמא היא למהך עמה, ופסקת מלמללא לה.
יט
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
כ
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
כא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
כב ותבת נעמי, ורות מואביתא כלתה עמה, די תבת מחקל מואב, ואינון אתו בית לחם במעלי יומא דפסחא, ובההיא יומא שריאו בני ישראל למחצר ית עימרא דארמותא דהוה מן שעורין.
פרק ב
מתוך: תרגום על רות/מפוסק/ב (עריכה)
פרק ג
מתוך: תרגום על רות/מפוסק/ג (עריכה)
פרק ד
מתוך: תרגום על רות/מפוסק/ד (עריכה)
| |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
א ובעז סליק לתרע בית דינא דסנהדרין ויתיב תמן עם סביא, והא פריקא חלף דמליל בועז לרות, ואמר: "סטי תיב הכא גבר דצניען אורחתיה". וסטא ויתיב.
ב ודבר עשרתי גוברין מסבי קרתא, ואמר "תיבו הכא". ויתיבו.
ג ואמר לפרוקא: "אחסנת חקלא די לאחונא לאלימלך – זבנת נעמי, די תבת מחקל מואב".
ד ואנא אמרית: "אגלי אודנך למימר: קנה כל קבל יתבי תרעא דבית דינא לסנהדרין, וכל קביל סביא דעמי. אם אית רעותך למפרוק – פרוק; ואם לא אית רעותך – חוי לי ואנדע, ארום לא אית בר מינך דהוא רשאי למפרוק, ודהוא קריב למיתב כוותך, ואנא ארע מנך, ופרוקא אהא בתרך." ואמר: "אנא אפרוק".
(ראו תרגום לעברית של התרגום לפסוק זה)
ה ויאמר ואמר בועז: "ביום זבינתך ית חקלא מן ידא דנעמי – ומן ידא דרות מואביתא אתת מיתא חייב את למפרוק, ובעי ליבמא יתה ולמסבה לאנתו, מן בגלל לאקמא שום מיתה על אחסנתיה".
ו ואמר פרוקא: כי האי גוונא – לית אנא יכיל למפרוק לי; על דאית לי אתתא, לית לי רשו למסב אוחרניתא עלמא, דלמא תהא למצו בביתי, ואהא מחבל ית אחסנתי. פרוק לך את, ארום דלית לך אתתא, ארום לית אנא יכיל למפרוק.
ז וכהדה מנהגא, בעידנא די מלקדמין מתנהגא בישראל, בזמן דשקלן וטרן ופרקן ומחלפן חד מן חבריה, ומקיימין כל מדעם – וטלע גבר ית נרתק יד ימיניה, ואושיט ביה קניין לחבריה. והכין נהגין למקני בית ישראל מן חבריה קדם סהדיא.
ח ואמר פרוקא לבועז: "אושיט ידך לקנינא, וקנה לך." וטלע בועז ית נרתק יד ימיניה, וקנה ליה.
ט ואמר בועז לסביא ולכל עמא: "הוו סהדין אתון עלי יוצא דין, ארום קניתי ית כל מה דהוה לאלימלך, וית כל מה דהוה לכליון ומחלון, מן ידא דנעמי.
י "ואוף ית רות מואביתא אתת מחלון – קניתי לי לאנתו, בגין למיקום שום שכיבא על אחסנתיה, ולא ישיצי שום שכיבא מלות אחוהי ומתרע סנהדרין דבאתריה. סהדין אתון עלי יומא דין."
יא ואמרו כל עמא די בתרע סנהדרין, וסביא: "סהדין אנחנא. יתן יי ית אתתא הדא דאתיא לביתך כרחל וכלאה, די בנו תרויהון ית בית ישראל אבונן בתרי עסר שבטין; ועבד חילא באפרת, ותהי קרא שמא בבית לחם.
יב ויהא מצלח ביתך כבית פרץ, די ילידת תמר ליהודה, מן שרעא די יתן יי לך מן ריבא הדא.
יג ונסיב בועז ית רות, והוה ליה לאנתו ועל לותה; ויהב יי לה עידוי, וילידת בר.
יד ואמרן נשיא לנעמי: "בריך שמיה דיי, דלא פסק ליך פרוקא יומא דין, ויתקרי שמיה מן צדיקי ישראל.
טו ויהי ליך למקיים נפש, ולכלכל ית סיבתך בתפנוקין, ארום כלתך די רחימית יתך ילדתיה, דהיא הות טבתא ליך בעידן ארמלותיך מסגיאין בנין."
טז ונסיבת נעמי ית רביא, ושויאת יתיה בעטפה, והות ליה לתורבינתא.
יז וקראן ליה שיבבתן שום למימר: אתיליד בר לנעמי; והוו קראן שמיה: "עובד", הוא אבוי דישי, אבוי דדוד.
יח
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יט
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
כ
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
כא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
כב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.