תקנות נתיבים מהירים (סמכות הסדרת תנועה במקרים חריגים)
תקנות נתיבים מהירים (סמכות הסדרת תנועה במקרים חריגים) מתוך 
תקנות נתיבים מהירים (סמכות הסדרת תנועה במקרים חריגים), התשע״ו–2015
ק״ת תשע״ו, 5.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4ה לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”קו שירות לאוטובוסים“ – קו שירות כהגדרתו בפקודת התעבורה, שניתן לגביו רישיון קו;
”רישיון קו“ – כמשמעותו בתקנה 386 לתקנות התעבורה;
”תחנת אוטובוס“ – קטע דרך שסומן בתמרור – מקום המיועד לעצירת אוטובוסים;
”תחנת קצה“ – תחנת אוטובוס שבה מצויים תחילתו או סופו של מסלול הנסיעה של קו שירות לאוטובוסים, לפי רישיון קו;
”תמרור“ – כהגדרתו בתקנות התעבורה;
”תקנות התעבורה“ – תקנות התעבורה, התשכ״א–1965.
מקרים חריגים – פינוי רכב מן הנתיב המהיר
פקח רשאי להורות למי שרשאי לנהוג ברכב החונה בנתיב המהיר לפנותו מן הנתיב המהיר ואם לא מצוי בו או בסמוך אליו מי שרשאי לנהוג בו, או אם מי שרשאי לנהוג ברכב סירב לפנותו לפי הוראת הפקח – לפנותו בעצמו, באמצעות רכב גרירה או באמצעות רשות מרשויות המדינה המוסמכת לכך, אם התקיים לגבי הרכב החונה אחד מאלה:
(1)
הרכב חוסם נתיב נסיעה בנתיב המהיר באופן המונע נסיעה בו;
(2)
הרכב גורם האטה משמעותית בתנועת רכב ציבורי בנתיב המהיר;
(3)
הרכב חונה בתחנת אוטובוס בנתיב המהיר או בחניה התפעולית המיועדת לקו שירות לאוטובוסים שתחנת הקצה שלו נמצאת בנתיב המהיר.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
ט׳ באלול התשע״ה (24 באוגוסט 2015)
- ישראל כ״ץ
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.