תקנות משק החשמל (קוגנרציה)

תקנות משק החשמל (קוגנרציה) מתוך

תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004

---

ק״ת תשס״ה, 257, 420; תשס״ט, 1192; תשע״א, 1377; תשע״ד, 540; תשע״ז, 712; תשע״ח, 1132; תשע״ט, 1492, 3504; תשפ״ג, 1154, 1926.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7, 20(ב) ו־63 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״א, תשע״ד, תשע״ח, תשע״ט]

בתקנות אלה –

”אנרגיה חשמלית“ – חשמל הנמדד בקילוואט שעה, בהדקי המחוללים (הגנרטורים) של יחידת ייצור, בניכוי התצרוכת העצמית של יחידת הייצור (אנרגיה חשמלית נטו);

”בדיקות קבלה“ – בדיקות סופיות של מיתקן הקוגנרציה לקראת מועד ההפעלה המסחרית או לאחר ביצוע שינויים מהותיים בו, לרבות בדיקת ההגנות והבקרה של המיתקן, בדיקת מערכת הסנכרון ובדיקות נוספות, בהתאם להנחיות המנהל או הרשות, לפי הענין;

”בודק מוסמך“ – בעל רישיון של חשמלאי בודק סוג 3 כאמור בתקנה 7(10) לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985;

”בעל רישיון הולכה“ – בעל רישיון ספק שירות חיוני שקיבל רישיון להעברת חשמל ממיתקן ייצור, באמצעות קווי רשת חשמל במתח עליון ומתח על־עליון אל תחנת משנה והמרכז בידו יותר ממחצית כושר ההולכה במשק החשמל;

”גורם מממן“ – אחד מאלה:

(1)

תאגיד בנקאי או תאגיד עזר, כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

(2)

הגופים האלה הפועלים כדין בישראל: חברות ביטוח, קופות גמל, קופות תגמולים, קרנות וכל סוג של משקיע הקבוע בתוספת הראשונה של חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

(3)

תאגיד בנקאי בחוץ לארץ הפועל לפי רישיון כדין או חברה הנשלטת בידו וכן חברת ביטוח זרה או חברה הנשלטת בידה או מוסד כספי בחוץ לארץ המקבל פיקדונות מהציבור, המדורגים בדירוג ”A-‎“ לפחות או בדירוג מקביל מחברת Moody's, שמעודכן פעם בשנה לפחות, מאחת מחברות הדירוג המאושרות האלה:

(1)

Fitch, INC;

(2)

Moody's Investors Service;

(3)

Standard&Poor's;

וכן הבנקים לפיתוח הבין־לאומיים האלה:

EBRD, EIB, ADDB, ASDB, IADB, IBRD;

”בעל רישיון חלוקה“ – בעל רישיון ספק שירות חיוני שקיבל רישיון להעברת חשמל מתחנת משנה אל צרכן, דרך קווי מתח גבוה ונמוך;

”המינהל“ – (נמחקה);

”המשרד“ – משרד האנרגיה;

”הספק גולמי (יכולת ברוטו)“ – הספק חשמלי של יחידת ייצור בקוגנרציה, הנמדד בהדקי המחולל (הגנרטור), במגוואט (Goss Capacity);

”הספק נקי (יכולת נטו)“ – הספק גולמי בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור, הנמדד במגוואט (Net Capacity);

”הספק מותקן“ – הספק הייצור המצוין ברישיון הייצור במגוואט;

”הפעלה מסחרית“ – המועד שבו החל לראשונה בעל רישיון הייצור להזין אנרגיה לרשת, לפי מתכונת הדיווח ובתיאום עם מנהל המערכת והרשות;

”זיקה למקרקעין“ – זכויות במקרקעין או זכות לקבלת זכויות במקרקעין;

”זכויות במקרקעין“ – בעלות או שכירות כמשמעותן בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”יחידת ייצור“ – מערכת טכנית המיועדת להמרת אנרגיה ממקור כלשהו לאנרגיה חשמלית או לאנרגיה חשמלית ותרמית שימושית או לאנרגיה חשמלית ומכנית שימושית; אפשר שיחידת ייצור תכלול יותר ממחולל (גנרטור) אחד, אם מערכות הנעת המחוללים (גנרטורים) קשורות בקשר טכנולוגי לשם ניצול מרבי של אותו מקור אנרגיה;

”יחידת ייצור דו־דלקית“ – יחידת ייצור שניתן להסיקה בשני סוגי דלק לפחות;

”יחידת ייצור בקוגנרציה“ – יחידת ייצור המפיקה בו זמנית אנרגיה חשמלית ואנרגיה תרמית שימושית ממקור אנרגיה אחר ושנתקיימו בה תנאים אלה:

(1)

ביחידת ייצור המבוססת על דיזל גנרטור – נצילות אנרגטית שנתית מינימלית של 55% וביחידת ייצור המבוססת על כל טכנולוגיה אחרת – לגבי רישיון ייצור שניתן ערב המועד הקובע או רישיון מותנה שניתן ערב המועד הקובע אף אם רישיון הייצור שניתן בהתבסס עליו, ניתן לאחר המועד הקובע – נצילות אנרגטית שנתית מינימלית של 60% ולגבי רישיון מותנה או רישיון ייצור, שניתנו לאחר המועד הקובע – נצילות אנרגטית שנתית מינימלית של 70%; חישוב הנצילות האנרגטית השנתית יבוצע לפי נוסחה זו:

(סך כל האנרגיה החשמלית
השנתית המיוצרת [קוט״ש] × 860) + סך כל האנרגיה התרמית
השימושית שנתית [קק״ל] סך כל הדלק השנתי (יח׳) × ערך קלורי תחתון [קק״ל ליחידה]

(2)

האנרגיה החשמלית והאנרגיה התרמית השימושית לא יפחתו, כל אחת מהן, מ־20% מכלל האנרגיה המיוצרת בכל אחת מיחידות הייצור, בחישוב שנתי;

בהגדרה זו –

”אנרגיה חשמלית“ – חשמל הנמדד בקילוואט שעה, בהדקי המחוללים (הגנרטורים) של יחידת הקוגנרציה, בניכוי התצרוכת העצמית של יחידת הקוגנרציה (אנרגיה חשמלית נטו);

”אנרגיה תרמית“ – אנרגיית חום הנמדדת בקילו קלוריות, הנוצרת בתהליך ייצור החשמל והמשמשת לייצור קיטור, מים חמים, אוויר חם וכן חימום ישיר או עקיף של כל חומר אחר, והנמדדת בנקודת הכניסה לצרכני אנרגיה מסוג זה, למעט אנרגיה המשמשת לצורכי ייצור חשמל;

”אנרגיה תרמית שימושית“ – אנרגיה תרמית שאינה משמשת לצורכי ייצור חשמל;

”המועד הקובע“ – 30 ימים מיום פרסומן של תקנות משק החשמל (קוגנרציה) (תיקון), התשע״ד–2014 (התיקון פורסם ביום 20.1.2014);

”נצילות אנרגטית“ – היחס בין הייצור השנתי של אנרגיה חשמלית ואנרגיה תרמית שימושית לבין צריכת הדלק השנתית המשמשת בהליך הפקת אנרגיות אלה;

”יכולת הספקה“ – הספק חשמלי המוזרם מנקודת החיבור אל רשת החשמל;

”יצרן“ – יצרן חשמל פרטי המחזיק רישיון ייצור למיתקן קוגנרציה לרבות בעל רישיון מותנה להקמת מיתקן קוגנרציה;

”מיקבץ שעות ביקוש“ – קבוצת שעות שבהן תעריף החשמל אחיד, בהתאם לקביעת הרשות, מזמן לזמן;

”מנהל המערכת“ – מנהל מרכז הפיקוח, הבקרה והפיקוד על עומסים ברשת החשמל, של בעל רישיון ההולכה או מי שקיבל רישיון לניהול המערכת;

”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;

”מיתקן קוגנרציה“ – מיתקן המשמש לייצור משולב של אנרגיה חשמלית ואנרגיה תרמית, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור בקוגנרציה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;

”מתכונות דיווח“ – סוגי דיווח שבהם מחויב יצרן או מנהל המערכת, לרבות ביחס להספק גולמי, הספק נקי, יכולת הספקה שתועמד, כמויות אנרגיה חשמלית שיועברו או יימכרו למנהל המערכת או לצרכן אחר באמצעות רשת החשמל, לרבות תכניות אחזקה, תכניות ייצור וכיוצא באלה;

”נוהלי התחברות“ – (נמחקה);

”נקודת חיבור“ – נקודת המפגש בין מיתקן הקוגנרציה לבין הרשת, בהדקי היציאה של המונה המודד את כמות החשמל שמוזרמת לרשת;

”סגירה פיננסית“ – העמדת כל האשראי והאמצעים הפיננסיים, לרבות הגנות פיננסיות, ככל שיידרשו, מגורם מממן, הנחוצות להקמת מיתקן קוגנרציה עד לסנכרונו לרשת החשמל;

”סנכרון מיתקן הקוגנרציה“ – מועד סיום תהליך בדיקות הקבלה שלפיהן אישר בודק מוסמך מטעם ספק שירות חיוני כי במיתקן הקוגנרציה מתקיימים כל התנאים להזנת אנרגיה חשמלית ממיתקן הקוגנרציה לרשת החשמל;

”עסקת רכישה“ – התקשרות לרכישת חשמל בין בעל רישיון הולכה לבין יצרן;

”רכיב ייצור“ – תעריף של רכישת אנרגיה חשמלית בידי בעל רישיון הולכה בעסקת רכישה, שהרשות פרסמה; ויכול תעריף זה להשתנות בהתאם למקבצי שעות וזמנים או על פי סוג מקור ייצור האנרגיה וזמינותו או הטכנולוגיה;

”רכיב נורמטיבי לערבות“ – (נמחקה);

”רישיון מותנה“ – רישיון זמני שניתן לאדם, ולפיו, בהתקיים התנאים הקבועים בו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם רישיון ייצור;

”רישיון מותנה רוח“ – רישיון מותנה למיתקן לייצור חשמל, שהמקור ליצירתו הוא רוח;

”שירותים נלווים“ – שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות הרשת לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, עתודות מסוגים שונים;

”תכנית ייצור“ – תכנית שבה מפרט יצרן את יכולת ההספקה המתוכננת של יחידת ייצור, ביחידות מגוואט, בפרקי זמן המוגדרים במתכונת הדיווח.

2.

מטרות

מטרת תקנות אלה היא לעודד ולתמרץ את הקמתם והפעלתם של מיתקני קוגנרציה תוך שמירה על הנצילות הקבועה בתקנות אלה ותוך שמירה על יתרונות נוספים המשמשים לטובת הציבור, הגלומים בייצור באמצעות מיתקן הקוגנרציה לעומת מיתקני ייצור חשמל אחרים הפועלים בטכנולוגיה זהה ובעלי גודל דומה, לרבות ייצור בו זמני של אנרגיה תרמית שימושית מאותם מיתקנים והיתרונות הסביבתיים הגלומים בהפעלתם של מיתקנים אלה.

2א.

רישיון מותנה [תיקון: תשע״ח]

רישיון מותנה שבהתבסס עליו יינתן רישיון הטעון אישור שר לפי סעיף 4(ב2) לחוק, ייכנס לתוקפו לאחר אישורו בידי השר.

3.

שיטות לעסקת רכישה [תיקון: תשס״ט, תשע״ח]

עסקת רכישה תיעשה לפי השיטות שלהלן:

(1)

מכירת אנרגיה (Energy) – עסקת רכישה שלפיה מוכר יצרן אנרגיה חשמלית או חלק ממנה, למנהל המערכת בהתאם לתנאי תקנות אלו ולתכנית ייצור מתאימה, שמתכונתה תיקבע בידי הרשות; הרשות תקבע מנגנון למקרים שבהם חרג היצרן מתכנית הייצור שהועברה בהתאם למתכונת דיווח מתאימה לעסקת מכירת אנרגיה (Non Dispatchable);

(2)

מכירת יכולת זמינה ואנרגיה (Energy & Capacity) – עסקת רכישה שלפיה מעמיד היצרן למנהל המערכת יכולת הספקה בהתאם לתכנית ייצור מתאימה, ומוכר לו אנרגיה חשמלית או חלק ממנה, על פי דרישה מצד מנהל המערכת, והכל באישור הרשות (Dispatchable).

4.

חובת רכישת אנרגיה ויכולת זמינה ואנרגיה [תיקון: תשס״ט, תשע״ח]

(א)

יצרן אשר קיבל רישיון הספקה יהיה רשאי למכור אנרגיה חשמלית שיוצרה במיתקנו לכל צרכן, בכפוף לאמור בתקנה 16, במחיר של מוכר מרצון לקונה מרצון בכפוף להוראות כל דין; בחר יצרן למכור למנהל המערכת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה לפי תקנות אלה יחולו הוראות תקנות אלה.

(ב)

אם רצה בכך היצרן ובכפוף לתנאי תקנות אלה, מנהל המערכת יחויב לרכוש אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן בהתאם לשיטת העסקה המתוארת בתקנה 3, ובכפוף לתנאי רשיונו של היצרן, לתקנות אלה, לאמות המידה, לתעריפים ולכל דין.

(ג)

תקנות אלה מהוות חלק בלתי נפרד מרישיון הולכה, רישיון חלוקה, רישיון ייצור ומחובות מנהל המערכת.

(ד)

יצרן רשאי למכור למנהל המערכת בשיטת יכולת זמינה ואנרגיה המפורטת בתקנה 3(2), ואם עלתה הרכישה על 50 מגוואט – באישור הרשות שלא תסרב אלא אם כן הדבר נוגד את מטרות החוק ותקנות אלה; מכירה כאמור תהיה בהיקף שלא יעלה על ההפרש בין סך האנרגיה החשמלית שיוצרה במיתקן הקוגנרציה לבין האנרגיה החשמלית שסופקה ממיתקן הקוגנרציה כאמור בתקנה 7.

(ה)

מכירת חשמל לגורמים מחוץ לתחומי מדינת ישראל תהיה טעונה אישור השר.

(ו)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל המערכת ליתן הוראות ליצרן לענין הזנת אנרגיה למערכת כדי למנוע נזקים למערכת ומטעמי בטיחות, לרבות שרידות מערכת ייצור החשמל ורשת החשמל הארצית ומניעת סכנה לאדם ולרכוש.

5.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ט]

(בוטלה).

6.

עקרונות כלכליים [תיקון: תשס״ה]

לשם השגת המטרות, תקבע הרשות ותפרסם תנאים לעידוד ביצוען של כלכליים עסקאות רכישה ממיתקן קוגנרציה בהתבסס על עקרונות אלה:

(1)

עלות שלא תפחת מעלות הקמה של מיתקן קיים בגודל דומה, המשמש להמרת אנרגיה ממקור כלשהו לאנרגיה חשמלית בלבד, הפועל בטכנולוגיה זהה;

(2)

מנגנון לחלוקה, בין יצרן לבין צרכן, של התועלת העודפת שתיווצר ממיתקן הקוגנרציה, אם תיווצר;

(3)

על אף האמור בפסקה (1) נוצרה תועלת עודפת ממיתקן הקוגנרציה, יישום מנגנון החלוקה יכול ויביא לשינוי התעריף שנקבע בפסקה (1) וזאת עקב הפנמת התועלת העודפת לתוך התעריף; לענין זה, ”תועלת עודפת“ – ההפרש שנוצר מהפחתת עלות הקמת מיתקן קוגנרציה מסך העלות האמורה בפסקה (1) ושל התקבולים שהתקבלו ממכירת אנרגיה תרמית שימושית ממיתקן הקוגנרציה.

7.

התקשרות ותקופתה [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ח]

(א)

בתקופת תוקפה של תקנה 4(ב) ו־(ד), תקופת ההתקשרות בעסקת רכישה עם בעל רישיון הולכה, תהיה בכפוף לבחירת היצרן כמפורט להלן, והיא תוגבל עד 18 שנים ממועד ההפעלה המסחרית:

(1)

ברישיון הייצור של מיתקן קוגנרציה המחובר לרשת מתח עליון או מתח על־עליון, תותר מכירה למנהל המערכת, ומנהל המערכת יחויב ברכישת אנרגיה חשמלית כדלקמן:

(א)

בשעות הפסגה והגבע יחול אחד משני אלה:

(1)

היצרן יהיה רשאי למכור למנהל המערכת, מדי שנה, עד 70% מסך האנרגיה החשמלית בחישוב שנתי, שיוצרה במיתקנו – עד 12 שנים מיום מתן הרישיון;

(2)

היצרן יהיה רשאי למכור למנהל המערכת, מדי שנה, עד 50% מסך האנרגיה החשמלית בחישוב שנתי, שיוצרה במיתקנו – עד 18 שנים, מיום מתן הרישיון;

(ב)

בשעות השפל, ביחידות בעלות הספק מותקן של –

(1)

למעלה מ־175 מגוואט, יהיה יצרן רשאי למכור למנהל המערכת, מדי שנה, עד 20% מסך האנרגיה החשמלית, בחישוב שנתי, שיוצרה במיתקנו;

(2)

עד 175 מגוואט, יהיה יצרן רשאי למכור אנרגיה חשמלית בהספק של עד 35 מגוואט, בחישוב שנתי, מהאנרגיה שיוצרה במיתקנו;

משך התקופה בכל אחת מהחלופות של פסקת משנה זו, יהיה זהה למשך התקופה שבחר היצרן ביחס לשעות הפסגה והגבע;

(2)

ברישיון הייצור של מיתקן קוגנרציה המחובר לרשת במתח נמוך או במתח גבוה – תותר מכירה למנהל המערכת, ומנהל המערכת יחויב ברכישת החשמל, בכל עת, עד 100% מסך האנרגיה החשמלית בחישוב שנתי, שיוצרה במיתקנו ומכירה זו לא תעלה על 18 שנים מיום מתן הרישיון, לפי בחירת היצרן.

(ב)

בסיום תקופת ההתקשרות מהתקופות האמורות בתקנת משנה (א)(1) או בסיום התקופה כמפורט בתקנת משנה (א)(2), יוכל היצרן להשתלב במעגל היצרנים העתידי, לפי החוקים, התנאים והנהלים שיחולו במשק החשמל באותה עת ובהתאם לתנאי רישיונו.

(ג)

על יחידת ייצור בקוגנרציה במיתקן שלגביו ניתן רישיון ייצור, שחדלו להתקיים בה התנאים שבהגדרה ”יחידת ייצור בקוגנרציה“ – בשל מחדל מצד היצרן או צרכניו, סטיה של היצרן מתנאי רישיונו או בשל כל סיבה אחרת, והכל בהתאם להחלטת הרשות – יחולו תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005 (להלן – תקנות יח״פ) כנוסחן ביום מתן הרישיון המותנה; ואולם לעניין תקנה 23 לתקנות היח״פ, תקנות 8 ו־9 לתקנות האמורות יחולו גם על –

(1)

מי שקיבל רישיון ייצור עד יום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017), בהתבסס על רישיון מותנה שניתן לאחר יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012);

(2)

מי שקיבל רישיון ייצור עד יום ט׳ בתמוז התש״פ (1 ביולי 2020), בהתבסס על רישיון מותנה שניתן לאחר יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) עד יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) והתקיימו ביחידת הייצור שלגביה ניתן הרישיון תנאי נצילות אנרגטית שנתית מינימלית של 70% בתנאים הקבועים בהגדרה ”יחידת ייצור בקוגנרציה“ כנוסחה בתקנות אלה, אך בשל מחדל או מעשה מצד צרכני האנרגיה התרמית השימושית המיוצרת במיתקן על אף שנקט את כל האמצעים העומדים לרשותו למניעת צמצום צריכת האנרגיה התרמית השימושית חדלו להתקיים ביחידת הייצור התנאים שבהגדרה ”יחידת ייצור בקוגנרציה“ והכול בהתאם להחלטת הרשות.

(ג1)

במקרים לפי תקנת משנה (ג), יראו את תקופת ההתקשרות לפי תקנות יח״פ בהתאם להוראות אלה:

(1)

תקופת ההתקשרות שהיתה בפועל לפי תקנות אלה תוכפל ב־1.7 לגבי עסקה של 12 שנים, וב־1.1 לגבי עסקה של 18 שנים;

(2)

המכפלה האמורה בפסקה (1) תקוזז מתקופת ההתקשרות לפי תקנות היח״פ, וזאת לצורך חישוב תקופת הזכאות לפי התקנות האמורות.

(ד)

חזרו להתקיים תנאי ההגדרה ”יחידת ייצור בקוגנרציה“ באחת מיחידות הייצור במיתקן, בהתאם להחלטת הרשות, ישובו ויחולו עליה תקנות אלה; במקרה זה יראו את תקופת ההתקשרות לפי תקנות אלה כמתחילה במועד תחילתה של ההתקשרות המקורית לפי תקנות אלה.

(ה)

לענין תקנה זו יראו את תקופת ההתקשרות כמתחילה במועד תחילת הפעלתו המסחרית של המיתקן, והיא כוללת כל תקופה של השתחררות מוקדמת וחידוש עסקה כמפורט בתקנות 8 ו־9.

8.

השתחררות מוקדמת מעסקה [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח]

(א)

על אף האמור בתקנה 7, רשאי יצרן להשתחרר מעסקת רכישה, כולה או חלקה, לפני תום התקופה שנקבעה בעסקה, לצורך ביצוע עסקאות מכירת חשמל לצרכנים (להלן – השתחררות מוקדמת), ובלבד שנתן למנהל המערכת הודעה מראש, והכול בתיאום עם הרשות.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), השתחררות יצרן מעסקת הרכישה, כולה או חלקה, לפני תום התקופה שנקבע בעסקה, שלא לצורך ביצוע מכירת חשמל לצרכנים, תיעשה לאחר אישור הרשות ובהודעה מראש ובכתב שתקופתה לא תפחת מתקופות אלה (להלן – ההודעה המוקדמת):

(1)

מיתקן בהספק שאינו עולה על 50 מגוואט – חודש ימים;

(2)

מיתקן בהספק העולה על 50 מגוואט אך אינו עולה על 250 מגוואט – שלושה חודשים;

(3)

מיתקן בהספק העולה על 250 מגה וואט – שישה חודשים.

(ב1)

השתחרר יצרן השתחררות מוקדמת מעסקת רכישה, לא יהא זכאי יצרן לתמורה, ואולם שינוי בהספק מכירת אנרגיה חשמלית בשיטת מכירת אנרגיה, שנבע ממכירת אנרגיה חשמלית לצרכנים, לא ייחשב כהשתחררות מוקדמת מעסקת רכישה.

(ג)

מנהל המערכת לא יהיה זכאי לפיצוי או לתשלום כלשהו בשל כך בלבד שיצרן השתחרר מוקדם מעסקת הרכישה.

(ד)

הרשות רשאית, לפי בקשת יצרן או מנהל המערכת, לשנות את תקופת ההודעה המוקדמת, לפי שיקולי אמינות הספקה סדירה ויעילה של חשמל, והכל בכפוף להוראות סעיף 17(א)(1) לחוק.

9.

חידוש עסקה [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח]

(א)

השתחרר יצרן השתחררות מוקדמת מעסקת רכישה וביקש לשוב ולמכור חשמל למנהל המערכת, חייב מנהל המערכת לחדש את העסקה באותם תנאים של העסקה המקורית, ובלבד שלא עברו 5 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן הקוגנרציה עד חידוש עסקת הרכישה בפועל.

(ב)

עברו 5 שנים ממועד ההשתחררות המוקדמת עד חידוש העסקה בפועל – רשאית הרשות לקבוע, אם הדבר תואם את מטרות החוק ותקנות אלה, שיעור הפחתת תמורה שלא יעלה על 5% בעסקת הרכישה המקורית, בכפוף לבדיקה של מנהל המערכת, את התועלת למערכת הייצור מחידוש העסקה; תוצאות הבדיקה יועברו לרשות.

(ג)

חידוש העסקה לפי תקנה זו מותנה בכך –

(1)

שהיצרן הודיע לרשות ולמנהל המערכת על כוונתו לחדש את העסקה – חודש מראש, לגבי יחידות ייצור בקוגנרציה בהספק מותקן שאינו עולה על 50 מגוואט, ושלושה חודשים מראש, לגבי יחידות ייצור בקוגנרציה בהספק מותקן העולה על 50 מגוואט;

(2)

לגבי מיתקן שהספקו המותקן עולה על 50 מגוואט, פעל גם בתיאום עם מנהל המערכת, ככל שהדבר נוגע לתכניות ההפעלה והתחזוקה של המיתקן, במהלך כל תקופת ההשתחררות המוקדמת;

לא הגיעו הצדדים להסכמה בענין חידוש העסקה, תכריע הרשות בנושא בתוך 30 ימים ממועד הפניה אליה.

10.

רישיון מותנה [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״א, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״ג־2]

(א)

אלה התנאים למתן רישיון מותנה לצורך ביצוע עסקת רכישה לפי תקנות אלה:

(1)

על המבקש רישיון מותנה להוכיח זיקה למקרקעין שעליהם הוא מתעתד להקים את המיתקן, לאורך כל תקופת הרישיון המבוקשת; היו המקרקעין מוחכרים, רשאי המבקש להוכיח זיקה למקרקעין, לאורך כל תקופת הרישיון, בכפוף להארכת תקופת החכירה לתקופה מתאימה, בתום הסכם החכירה; נוסף על כך יחויב מבקש רישיון מותנה להוכיח, יכולת התחברות לרשת החשמל, והוא רשאי לעשות כן באמצעות הצגת סקר היתכנות ראשוני לחיבור לרשת החשמל שבוצע בידי ספק שירות חיוני, וביחידות ייצור המוסקות בגז טבעי שהספקן המותקן מעל 50 מגוואט גם לרשת הגז, ולשם כך יהא עליו להציג את התנאים ולוחות הזמנים לחיבור לרשת הגז שהציג בעל הרישיון הרלוונטי, לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, וכן להפקיד ערבות כקבוע בתקנה 15;

(1א)

על אף האמור בפסקה (1), מבקש רישיון מותנה הנוגע למיתקן על מקרקעין שהם מקרקעי ישראל מכוח זכייה במכרז מדינה, יוכיח חלף הוכחת זיקה למקרקעין, כי הוא בעל זכות או זכות לקבלת זכות, לגבי המקרקעין שעליהם המיתקן, המאפשרת לו תכנון, הקמה והפעלה של המיתקן לאורך כל תקופת הרישיון המבוקשת; מבקש רישיון יוכיח זכויות כאמור באמצעות הצגת אישור מעורך המכרז או ממי שהוסמך מטעמו לניהול המכרז, שלפיו מבקש הרישיון קיבל זכות או זכות לקבלת זכות כאמור במקרקעין; בפסקה זו –

”מכרז מדינה“ – מכרז שהחשב הכללי במשרד האוצר הוא צד לו;

”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל;

(2)

על המבקש רישיון מותנה לתת פרטים, בין השאר, ביחס לזהות המבקש, הפעילות המבוקשת, ההספק המותקן, המיקום, הטכנולוגיה, ציוד המיתקן, החיבורים המתוכננים לתשתיות, מקורות המימון, תכנית עסקית והמועדים לעמידה באבני הדרך המפורטות בתקנת משנה (ג).

(ב)

עמד מבקש רישיון מותנה בדרישות החוק ותקנות אלה לעניין קבלת הרישיון המותנה, יינתן לו רישיון מותנה לא יאוחר מ־90 ימים ממסירת כל הפרטים כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן החליטה הרשות, מטעמים שיירשמו, על הארכת התקופה ובלבד שלא תעלה על 60 ימים נוספים.

(ב1)

רישיון מותנה יינתן לתקופה שלא תעלה על 66 חודשים, ואולם רישיון מותנה רוח, יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 חודשים.

(ב2)

על אף האמור בתקנת משנה (ב1) הרשות רשאית להאריך את התקופות האמורות בתקנת משנה (ב3) ובתקנה 15(ג) לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים נוספים; לעניין רישיון מותנה שבהתבסס עליו יינתן רישיון הטעון אישור שר לפי סעיף 4(ב2) לחוק, החלטת הרשות תיכנס לתוקף לאחר אישורה בידי השר.

(ב2א)

על אף האמור בתקנת משנה (ב1), לא עמד יצרן פרטי במועד לתחילת ההפעלה המסחרית, שהוארך לפי תקנת משנה (ב2), תהיה הרשות רשאית, בסמוך לאותו מועד, בשל נסיבות שהתקיימו לאחר מועד הסגירה הפיננסית ומטעמים שיירשמו, להאריך את המועד לתחילת ההפעלה המסחרית בתקופה נוספת שלא תעלה על 12 חודשים; לעניין רישיון מותנה שבהתבסס עליו יינתן רישיון הטעון אישור שר לפי סעיף 4(ב2) לחוק, החלטת הרשות כאמור טעונה אישור של השר.

(ב3)

ברישיון מותנה ייקבע כי המועד לתחילת ההפעלה המסחרית יהיה לא יאוחר מ־36 חודשים לאחר הסגירה הפיננסית.

(ג)

ברישיון המותנה ייקבעו, בין השאר, המועדים לסגירה הפיננסית, קבלת היתר בניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, סיום הקמת היסודות של המיתקן, התחברות לרשת הגז והחשמל וסנכרון יחידת הייצור לרשת החשמל (להלן – אבני הדרך).

(ג1)

לא עמד היצרן במועד הקבוע ברישיונו לסגירה פיננסית, לאחר שהוארך המועד בהתאם לקבוע בתקנת משנה (ב2), יחולו ההוראות האלה:

(1)

היצרן רשאי להגיש לרשות בקשה להארכה נוספת לסגירה פיננסית לתקופה של עד 6 חודשים (להלן – הבקשה), שבה יפרט מה נדרש לצורך השלמת הסגירה הפיננסית, ויצורפו לה כל אלה:

(א)

התחייבות שלפיה הסגירה הפיננסית תושלם בתוך פרק הזמן המבוקש;

(ב)

לגבי בקשה שנושאה מיתקן הממומן בידי גורם מממן – יצורף אישור של הגורם המממן בנוגע להיתכנות הסגירה הפיננסית בפרק הזמן האמור;

(2)

הרשות תדון בבקשה והיא רשאית לדחות את מועד הסגירה הפיננסית בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, מטעמים ובתנאים שיירשמו, ובלבד שדחיית המועד תואמת את מדיניות השר בתחום משק החשמל, שהיא אינה פוגעת פגיעה ממשית בבעל רישיון אחר ושאין בה כדי להאריך את תקופת הרישיון המותנה;

(3)

הארכה לפי תקנת משנה זאת מותנית בחילוט ערבות לפי תקנה 15(ג);

(4)

החלטת הרשות לפי תקנת משנה זאת לגבי דחיית מועד ברישיון מותנה שבהתבסס עליו יינתן רישיון הטעון אישור שר לפי סעיף 4(ב2) לחוק, תיכנס לתוקף לאחר אישורה בידי השר.

(ד)

לא עמד היצרן במועדים המפורטים בתקנת משנה (ג) יפקע הרישיון המותנה, אלא אם כן האריכה הרשות את המועדים, מטעמים ובתנאים שיירשמו ובלי לגרוע מהוראות תקנה 15; החלטת הרשות לפי תקנת משנה זאת לגבי דחיית מועד ברישיון מותנה שבהתבסס עליו יינתן רישיון הטעון אישור שר לפי סעיף 4(ב2) לחוק, תיכנס לתוקף לאחר אישורה בידי השר.

(ה)

רישיון על בסיס רישיון מותנה, יינתן לכל דורש, אם עמד בתנאי החוק, תקנות אלה ובתנאי תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון), התשנ״ח–1997.

(ו)

על אף האמור בתקנות משנה (ב3) ו־(ד), הרשות רשאית להאריך את התקופות הקבועות ברישיון לתקופות נוספות של עד שנה בכל פעם, רק אם ראתה כי הסיבות לעיכובים נבעו מנסיבות שליצרן לא היתה שליטה עליהן ולא נבעו ממעשה או ממחדל של היצרן, ובלבד שהוכיח כי לא היה ניתן למנוע את התרחשותן ולצפותן מראש, ושעשה כל פעולה שהיה ניתן לעשות כדי למנוע את העיכוב; לא הוארך הרישיון, לפי תקנת משנה זו, יחול האמור בתקנה 15 לעניין חילוט הערבות; החלטת הרשות לפי תקנת משנה זאת לגבי דחיית מועד ברישיון מותנה שבהתבסס עליו יינתן רישיון הטעון אישור שר לפי סעיף 4(ב2) לחוק, תיכנס לתוקף לאחר אישורה בידי השר.

(ז)

בקשה להארכת התקופות כאמור בתקנה זו, תוגש לרשות מיד עם קרות האירוע שבשלו מבוקשת ההארכה ולא יאוחר מ־60 ימים לפני תום התקופה שלגביה מבוקשת ההארכה.

11.

חוזים [תיקון: תשס״ט]

(א)

מנהל המערכת יחויב להתקשר בעסקת רכישה, ואם ביקש יצרן אשר קיבל רישיון הספקה, למכור חשמל לצרכנים, גם בהסכם למתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים, וספק השירות החיוני הרלוונטי, לפי העניין, יחויבו להתקשר עמו בהסכם למתן שירותי תשתית.

(ב)

בהסכם הרכישה, ייקבעו, בין השאר, תקופת העסקה, מועד תחילתה, התמורה, שירותים נלווים בהתאם להוראות הרשות מזמן לזמן, הסדרת מצבי חירום וכן נושאי אחריות, שיפוי ומתכונות דיווח.

12.

דרישות טכניות ומסחריות [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח, תשפ״ג]

(א)

מנהל המערכת והיצרן יגיעו ביניהם להסכמה –

(1)

בדבר התנאים הטכניים, בהתאם לנוהלי ההתחברות, ובהעדרם, לחיבור מיתקן לרשת לפי אמות מידה שמפרסמת הרשות לפי סעיף 30(2) לחוק והנחיות המנהל;

(2)

בדבר התנאים המסחריים (עסקת הרכישה, ולעניין יצרן אשר קיבל רישיון הספקה – שירותי גיבוי ושירותים נלווים) הכרוכים בחיבורו של המיתקן לרשת החשמל ותחילת הפעלתו – לא יאוחר מ־6 חודשים ממועד קבלת הרישיון המותנה, אלא אם כן החליטה הרשות, במקרה מסוים ומטעמים שיירשמו, על הארכת המועדים להגעה להסכמה.

(ב)

לא הגיעו הצדדים להסכמה כאמור בתקנת משנה (א), יכריעו המנהל או הרשות, לפי הענין, בתוך 45 ימים מהמועדים המפורטים בתקנת המשנה האמורה, והצדדים מחויבים לפעול כפי שיורו להם המנהל או הרשות, לפי העניין [במקור: מנהל המינהל או הרשות, לפי הענין].

(ג)

הרשות תסדיר את מנגנון התיאום וההתחשבנות שבין יצרן לבין מנהל המערכת, ממועד תחילת מבחני הקבלה עד מועד תחילת ההפעלה המסחרית של המיתקן.

(ד)

לענין סנכרון המיתקן – לא הגיע בודק מוסמך מטעם ספק שירות חיוני בתוך 10 ימים ממועד ההזמנה – רשאי בעל הרישיון בתיאום עם הרשות להזמין בודק מוסמך מטעמו לשם קבלת אישור לסנכרון המיתקן.

(ה)

הרשות תקבע מנגנון הסדרה ופיצוי לגבי מקרים שבהם נמנע מיצרן לספק חשמל לצרכניו או לרשת החשמל, עקב אי־חיבורו לרשת כתוצאה מכשלים אשר גרם בעל רישיון ההולכה או החלוקה [צ״ל: ספק שירות חיוני].

(ו)

יצרן בעל מיתקן קוגנרציה המוזן בגז טבעי, שההספק המותקן של מיתקנו עולה על 100 מגוואט, יחויב להתקין יחידה דו־דלקית; יצרן כאמור, יבטיח מלאי של דלק גיבוי למיתקנו למשך 100 שעות הפעלה רציפות בעומס ייצור מלא.

(ז)

יצרן בעל מיתקן קוגנרציה שהספקו המותקן עולה על 200 מגה־וואט ושמותקנת בו יחידת ייצור דו–דלקית שמוסקת גם בסולר לפי סעיף קטן (ו), חייב להתחבר לצנרת הולכת הסולר הארצית (להלן – צנרת ההולכה); יצרן כאמור יבטיח יכולת ייצור בסולר באופן מיידי ורציף מצנרת ההולכה לשם רציפות תפקודית של מיתקן הייצור בכל עת; בתקנת משנה זו –

”מיתקן ניפוק“ – כהגדרתו בצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית), התשס״ח–2007;

”צנרת הולכת סולר ארצית“ – קווי צנרת המזרימים דלק ממיתקן ניפוק או ממיתקן אחסון דלק, המופעלים בידי חברה הרשומה במרשם המתנהל במינהל הדלק לפי חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001.

13.

שירותי תשתית ושירותים נלווים [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח]

(א)

העברת חשמל ממיתקן תתבצע באמצעות רשת החשמל של בעל רישיון ההולכה או החלוקה, לפי הענין.

(ב)

בעלי רישיונות הולכה או חלוקה יגבו מיצרן פרטי או מיצרן חשמל, המעביר אנרגיה חשמלית באמצעות רשת החשמל, לשם מכירתה לאחר, תעריפי תשתית, כפי שתקבע הרשות מזמן לזמן, והכל בכפוף לתנאי רישיונו של היצרן הפרטי או יצרן החשמל, לאמות המידה ולכל דין.

(ג)

לענין שירותי גיבוי ושירותים נלווים, תסדיר הרשות מנגנון רכישה ומכירה לשירותים אלה בין מנהל המערכת לבין יצרן פרטי או יצרן חשמל, ותקבע את התעריף לרכישה ומכירה של שירותים אלה.

(ד)

בכפוף להוראות החוק לענין זה, אין באמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), כדי לגרוע מביצוען של עסקאות רכישה ומכירה של שירותים אלה בין יצרן פרטי או יצרן חשמל, בינם לבין עצמם, והכל תוך דיווח מראש למנהל המערכת בהתאם למתכונת הדיווח.

(ה)

בעלי רישיונות הולכה או החלוקה יחלו במתן שירותי תשתית, שירותי גיבוי ושירותים נלווים, החל במועד הצפוי לתחילת הפעלתו המסחרית של המיתקן, בכפוף להוראות שלפי החוק, הרישיונות, אמות המידה וכל דין.

(ו)

על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ה) במקרים המפורטים להלן, רשאי בעל רישיון למיתקן קוגנרציה להחליט אם להשתמש בשירותי התשתית ובלבד שאם החליט שלא להשתמש בשירותי התשתית או הגיבוי ייעשה הדבר באישור הרשות ומטעמים שיירשמו:

(1)

חלוקת החשמל היא לתאגיד הנמנה עם תשלובת חברות, כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, שבמקרקעין שברשותן הוקם מיתקן קוגנרציה, וחלוקת החשמל אינה עוברת דרך מקרקעין שלאותה תשלובת אין זכויות בהם;

(2)

בעל הרישיון התקשר עם צרכן קיטור בהסכם מסחרי להספקת קיטור ממיתקן הקוגנרציה ולשם כך הקים, על פי היתר, תשתית להעברת קיטור, ובלבד שהתשתית להעברת קווי החשמל מהמיתקן הונחה בתוואי תשתית הקיטור והאנרגיה החשמלית מיועדת ביסודה לשימושו של צרכן הקיטור או תשלובת שעליה נימנה אותו צרכן קיטור, והכל בכפוף לאישור מראש ובכתב של הרשות;

אין באמור בתקנת משנה זו, כדי לגרוע מחובתו של היצרן לקבל רישיון חלוקה והספקה, לפי הענין.

14.

שירותים לצרכן [תיקון: תשס״ט, תשע״ח]

(א)

אין בקיומה של התקשרות למכירת חשמל בין יצרן אשר קיבל רישיון הספקה לאחר, כדי לגרוע מחובותיו של בעל רישיון ההולכה או החלוקה, או מנהל המערכת, לפי הענין, כלפי הצרכן, כולן או חלקן לפי הוראות הדין, לרבות חובתו לספק לצרכן חשמל באופן רציף וברמת איכות ואמינות ראויה.

(ב)

בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), מנהל המערכת, חייב לספק חשמל, שירותי גיבוי ושירותים נלווים אחרים בהתאם להוראות הרשות, לכל צרכן, בהתאם להוראות כל דין, וברמה וטיב שירות, ולפיהם מספק ספק שירות חיוני, אנרגיה חשמלית ושירותים לכלל צרכניו, זאת במקרים שבהם היצרן שממנו רוכש הצרכן חשמל, אינו פעיל.

(ג)

הרשות רשאית לקבוע מנגנון הסדרה ופיצוי למנהל המערכת למקרים שבהם נבצר מיצרן, מסיבות התלויות בו או במי מטעמו, לספק חשמל לצרכניו.

15.

ערבות [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תשע״ט־2]

(א)

אדם שקיבל רישיון מותנה למיתקן בעל הספק העולה על 1 מגוואט, יפקיד בידי הרשות, עם קבלת הרישיון המותנה, ערבות בנקאית אוטונומית בלתי חוזרת (להלן – הערבות), בנוסח שלפי התוספת, בגובה 1.8 דולר ארה״ב לכל קילוואט מותקן אך לא פחות מסך בשקלים חדשים השווה ל־7,000 דולר של ארה״ב.

(ב)

במועד הסגירה הפיננסית, אך לא יאוחר מ־30 חודשים ממועד קבלת רישיון מותנה, ולעניין בעל רישיון מותנה רוח – לא יאוחר מ־54 חודשים ממועד קבלת רישיון מותנה, יידרש בעל רישיון מותנה למיתקן בעל הספק של 50 מגוואט ומעלה, להגדיל את ערבותו לסכום של 5.4 דולר ארה״ב לכל קילוואט מותקן, אלא אם כן הוארך המועד לפי תקנות אלה.

(ג)

לא השיג יצרן סגירה פיננסית במועד, יחולט סכום הערבות כמפורט להלן:

(1)

לא השיג יצרן סגירה פיננסית לאחר חלוף 30 חודשים ממועד קבלת הרישיון המותנה, ולעניין בעל רישיון מותנה רוח – לאחר חלוף 54 חודשים, יחולו הוראות אלה:

(א)

יחולט סכום בגובה 35% מגובה הערבות, אך לא פחות מסכום בשקלים חדשים השווה ל־4,000 דולר של ארה״ב לבעל מיתקן בהספק של עד 50 מגוואט;

(ב)

לא הוארכה התקופה לפי תקנה 10(ב2), יפקע הרישיון המותנה, נוסף על חילוט הערבות כאמור בפסקת משנה (א), והיצרן רשאי להגיש בקשה חדשה לרישיון מותנה; לעניין זה, ”בקשה חדשה“ – כל בקשה להקמת תחנת כוח בחלק או בכל אותם מקרקעין שבהן תוכננה הקמת תחנת הכוח בידי היצרן, שתוגש בתוך 18 חודשים ממועד פקיעת הרישיון, או שתוגש בידי מבקש שלפחות חלק מהמחזיקים באמצעי שליטה בו, החזיקו באמצעי שליטה ביצרן;

(2)

הגיש היצרן בקשה להארכת מועד לפי תקנה 10(ב2) ובקשתו התקבלה והוא לא השיג סגירה פיננסית גם במועד המוארך, יחולו הוראות אלה:

(א)

הוארכה התקופה לפי תקנה 10(ג1), יחולט סכום נוסף בגובה ובתנאים האמורים בפסקה (1)(א) והיצרן יידרש להשיב את הערבות לסכומה המקורי;

(ב)

לא הוארכה התקופה לפי תקנה 10(ג1), יפקע הרישיון המותנה, ויחולט סכום בגובה 75% מגובה הערבות, אך לא פחות מסכום בשקלים חדשים השווה ל־7,000 דולר של ארה״ב;

(3)

הגיש היצרן בקשה להארכה נוספת לפי תקנה 10(ג1) ובקשתו התקבלה והוא לא השיג סגירה פיננסית גם לאחר תום המועד שנקבע בהארכה הנוספת, יפקע הרישיון המותנה ויחולט סכום בגובה 75% מגובה הערבות, אך לא פחות מסכום בשקלים חדשים השווה ל־7,000 דולר של ארה״ב.

(ד)

פקע או בוטל הרישיון המותנה, מאחר שהיצרן ביקש לבטלו או לא השיג סגירה פיננסית בתוך 30 חודשים ממועד קבלת הרישיון המותנה, ולעניין בעל רישיון מותנה רוח – בתוך 54 חודשים, ולא הוארך המועד לסגירה הפיננסית ב־12 חודשים נוספים לפי תקנת משנה (ג), יהיה על היצרן או על מגיש בקשה חדשה לקבלת רישיון מותנה להפקיד ערבות כמפורט בתקנת משנה (א) וכן להפקיד סכום כסף נוסף בגובה 40% מהערבות המופקדת, אך לא פחות מסך בשקלים חדשים השווה ל־7,000 דולר של ארה״ב; במקרה כזה, על היצרן להגיע לסגירה פיננסית בתקופה כוללת שלא תעלה על 42 חודשים, ולעניין בעל רישיון מותנה רוח שלא תעלה על 66 חודשים, שבמסגרתה ייספרו התקופה טרם פקיעת הרישיון המותנה או ביטולו, והתקופה ממועד קבלת הרישיון המותנה החדש, שאם לא כן, יחולט סכום בגובה 75% מגובה הערבות הבנקאית, אך לא פחות מסך בשקלים חדשים השווה ל־7,000 דולר של ארה״ב.

(ה)

לאחר הסגירה הפיננסית ועם הצגת אישורים על סיום הקמת יסודות הבנייה ובכפוף לאישור הרשות לעניין זה, יהיה זכאי היצרן להפחית את גובה הערבות המצטברת עד למועד זה ב־30%, כך שתישאר ערבות בגובה 70% מגובה הערבות עד המועד האמור.

(ו)

לאחר הסגירה הפיננסית ועם המצאת מסמכים על הזמנת הציוד העיקרי המשמש את יחידת הייצור שבמסגרת הרישיון המותנה, תוך התחייבות בלתי חוזרת מצד היצרן כלפי הספק לתשלום בעבור אותו ציוד עיקרי ובכפוף לאישור הרשות לעניין זה, יהיה זכאי היצרן להפחית את גובה הערבות ב־30% ראשונים או נוספים, לפי העניין, כך שההפחתה המצטברת עד למועד זה לא תעלה על 60% מגובה הערבות, ותישאר ערבות בגובה של 40% לפחות מגובה הערבות, ולגבי מיתקנים בהספק מותקן של עד 50 מגוואט תוחזר הערבות במלואה, עם עמידה בדרישות המפורטות בתקנת משנה (ה) ובתקנת משנה זו.

(ז)

עם סנכרון המיתקן לרשת החשמל, יהיה זכאי היצרן להחזר שארית הערבות; לא הגיע היצרן למצב שבו התחנה מוכנה להפעלה מסחרית בתוך 36 חודשים, ממועד הסגירה הפיננסית, יחולט סכום הערבות שנותר לפי תקנת משנה (ו); חולטה הערבות כאמור, יידרש היצרן להעמיד ערבות בנקאית חדשה באותו שיעור שחולט לתקופה נוספת של 12 חודשים שבמסגרתה יהיה על היצרן להגיע להפעלה מסחרית של התחנה, שאם לא כן תחולט הערבות המחודשת.

(ז1)

הוארך המועד להפעלה מסחרית בהתאם להוראות תקנה 10(ב2א), תחולט הערבות שנותרה במועד ההארכה במלואה ובעל הרישיון המותנה יעמיד ערבות נוספת בגובה הערבות שחולטה, לתקופת הארכה שנקבעה לפי אותה תקנה; מהערבות הנוספת יחולט סכום בגובה 8.33% מגובה הערבות בשל כל חודש איחור מהמועד שנקבע לפי תקנה 10(ב2), עד לחילוט מלוא הערבות במהלך פרק זמן של 12 חודשים.

(ח)

על אף האמור בתקנת משנה (ו), המציא היצרן לשביעות רצון הרשות, פרוטוקול מסירת יחידת הייצור המשמשת את המיתקן, חתום בחתימות שאישרו נציגי היצרן והגוף שהקים את יחידות הייצור, וחלפו 3 חודשים שבסיומם טרם הסתיים חיבור תשתית הגז ליחידת הייצור ועקב כך נמנעה האפשרות לבצע מבחני קבלה למיתקן, יופחת סכום הערבות במועד האמור ב־30% נוספים כך שההפחתה המצטברת עד המועד האמור תעמוד על 90% מגובה הערבות לפני ההפחתה, המפורטת בתקנת משנה (ה) ובידי הרשות תישאר ערבות בגובה 10% מגובה הערבות, לפני הפחתה.

(ט)

לא עמד היצרן במועד שנקבע לסנכרון המיתקן עם הרשת, ובלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (ח), תחולט הערבות כל 3 חודשי איחור מהמועד שנקבע לסינכרון ב־¹⁄₆ מסכומה, עד שבתום פרק זמן של 18 חודשים מהמועד שנקבע לסנכרון המיתקן לרשת, תחולט הערבות במלואה.

16.

הגבלות במכירה לצרכנים

עסקת מכירת חשמל לצרכנים לפי תקנות אלה תותר רק לצרכנים שצריכת החשמל השנתית שלהם לא תפחת מזו שקובעת הרשות, מזמן לזמן, לצרכני תעריף עומס וזמן (תעו״ז), כמשמעותו באמות המידה.

17.

מניה ופיקוח [תיקון: תשע״ח]

(א)

הרשות תפקח על עמידת יחידת הייצור בקוגנרציה בתנאי תקנות אלה.

(ב)

לצורך בדיקה ומדידה של האנרגיה החשמלית נטו והאנרגיה התרמית השימושית וכן צריכת הדלק ומכירת אנרגיה חשמלית יותקנו מערכות מניה והכל בהתאם לדרישות הרשות.

18.

תכנית אחזקה

יצרן יגיש למנהל המערכת תכנית אחזקה במתכונת דיווח כפי שתורה הרשות; התעוררה מחלוקת בין יצרן לבין מנהל המערכת בנושא תכנית האחזקה, תכריע הרשות בענין.

19.

חובות דיווח [תיקון: תשע״ח]

יצרן, מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, ידווחו לרשות לגבי ביצוע עסקאות על פי תקנות אלה במתכונות דיווח מתאימות, כפי שתורה הרשות.

20.

שמירת דינים

אין בתקנות אלה כדי לגרוע מתקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון), התשנ״ח–1997.

21.

תחילה ותחולה [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ד]

(א)

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

(ב)

תקנות אלה יחולו רק על מי שיקבל ביום התחילה או לאחריו, רישיון מותנה ולאחריו רישיון, ואולם תקנות 4(ב) ו־(ד) יחולו רק על מי שיקבל רישיון מותנה עד יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) ובהתבסס עליו קיבל רישיון לייצור חשמל עד יום ט׳ בתמוז התש״פ (1 ביולי 2020).

תוספת

(תקנה 15(א))

בנק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

סניף . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

כתובת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

[תיקון: תשע״ח]

לכבוד
רשות החשמל
רחוב הסורג 1
ירושלים 9414501

א.ג.נ.

הנדון: כתב ערבות

על פי בקשת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – המבקש) אנו ערבים בזה כלפיכם לסילוק כל סכום עד לסך של . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים (במילים: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים בלבד), כשסכום הערבות צמוד לשער הדולר של ארצות הברית (להלן – ארה״ב) (להלן – סכום הערבות).

לצורכי ערבות זו, ”שער הדולר של ארה״ב“ – השער היציג של דולר ארה״ב שמפרסם בנק ישראל, מזמן לזמן.

”השער הבסיסי“ – שער הדולר שפרסם בנק ישראל ביום . . . . . . . . . . . . . . . ., דהיינו שער של . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים ל־1 דולר ארה״ב.

אם בתאריך תשלום סכום כלשהו על פי ערבות זו, יהיה השער הקובע גבוה מהשער הבסיסי, יחושב סכום הערבות כשהוא מוגדל בשיעור זהה לשיעור שבו עלה השער הקובע על השער הבסיסי (להלן – סכום הערבות המוגדל).

למניעת ספק, אם יתברר כי השער הקובע שווה לשער הבסיס או נמוך ממנו, לא יחול כל שינוי בסכום הערבות.

1.

(א)

אנו מתחייבים לשלם לכם כל סכום שיידרש על ידכם עד גובה סכום הערבות או סכום הערבות המוגדל, לפי הענין, בתוך 7 ימים מיום קבלת דרישתכם הראשונה ובכתב, וזאת בלי שנטיל עליכם לנמק או לבסס דרישתכם או להוכיחה בכל אופן שהוא ובלי שנדרוש תחילה סילוק הסכום האמור מהמבקש. כמו כן, מוסכם בזאת במפורש, כי לא תהיו חייבים לנקוט הליכים משפטיים נגד המבקש או לפנות בדרישה מוקדמת למבקש או לממש ביטחונות אחרים או הכל, כתנאי מוקדם לתשלום סכום הערבות או סכום הערבות המוגדל, לפי הענין, על ידינו.

(ב)

ניתן לדרוש תשלום על פי ערבות זו לשיעורין ובלבד שסך כל סכומי הדרישות גם יחד, אשר נשלם על פי תנאי ערבות זו, לא יעלה על סכום הערבות. לפיכך, אם לא תממשו ערבות זו במלואה בפעם אחת, תישאר ערבות זאת במלוא תוקפה לגבי יתרת סכום הערבות הבלתי ממומשת.

(ג)

סכום הערבות יקטן אוטומטית בכל פעם בסכומו של כל תשלום שיבוצע על פיה.

2.

(א)

הדרישה לתשלום צריך שתהיה ערוכה בכתב וחתומה עליה להימסר במקור ולהתקבל בסניף הבנק המצוין בכתב ערבות זה על פי הכתובת המצוינת בו והכל בשעות העבודה שבהן הסניף פתוח לקהל.

(ב)

יש לציין בכל דרישה את הסכום שאותו דורשים, עד גובה סכום הערבות.

(ג)

דרישה בפקסימילה, במברק, בתקשורת מחשבים או כל יוצא בזה לא תיחשב כדרישה מספקת לצורך ערבות זו ולא נשלם על פיה.

(ד)

הוצאה ערבות זו לטובת כמה מוטבים, כי אז הדרישה על פיה צריכה להיעשות בידי כולם יחד והתשלום על פי הערבות יבוצע בידינו לכולם יחד.

3.

אנו לא נהיה רשאים לבטל הערבות מכל סיבה ועילה שהיא, וכמו כן, לא נהיה רשאים להימנע מתשלום על פי כתב ערבות זה מכל סיבה ועילה שהיא, ואנו מוותרים בזה במפורש ומראש על כל טענה, לרבות כל ברירה המוענקת למבקש על פי דין.

4.

נוסף על כל האמור לעיל, הערבות אינה מותנית בתוקף החבות של המבקש כלפיכם או בתוקף החוזה ביניכם או בחוזה או חבות של המבקש כלפי צד שלישי הקשור עמכם או הכל, והיא בלתי חוזרת, בלתי מותנית ועצמאית.

5.

הערבות תהיה בתוקף עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . או עד שיבוצע התשלום על פיה, לפי המוקדם, והדרישה לתשלום על פיה צריכה להתקבל בידינו לא יאוחר מהמועד האמור. לאחר מועד זה תהיה הערבות בטלה ומבוטלת ודרישה שתתקבל אצלנו – לא תיענה.

6.

ערבות זו אינה ניתנת להעברה או להסבה או שתיהן.

בברכה,
סניף הבנק

---

כ׳ בכסלו התשס״ה (3 בדצמבר 2004)

• אליעזר (מודי) זנדברג
  שר התשתיות הלאומיות

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.