תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא)

תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא) מתוך

תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע״ו–2016

---

ק״ת תשע״ו, 1746; תשפ״א, 1029.

---

בתוקף סמכותי לפי ההגדרה ”מוסד פיננסי“ שבסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), סעיפים 135ג עד 135ה ו־243 לפקודה, לאחר שהתייעצתי עם נגיד בנק ישראל, יושב ראש הרשות לניירות ערך ושר המשפטים למעט לעניין תקנה 7, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות

(א)

בתקנות אלה –

”אדם אמריקני מסוים“ – כהגדרתו בסעיף 1(לב) להסכם;

”ההסכם“ – הסכם פטקא שנוסחו מובא בתוספת הראשונה;

”חברה לתועלת הציבור“ – חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות;

”חשבון בעל ערך גבוה“ – חשבון קיים של יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים עולה על מיליון דולר של ארה״ב ביום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014) או ב־31 בדצמבר של שנת 2015 וב־31 בדצמבר של כל שנה לאחר מכן;

”חשבון חדש“ – חשבון פיננסי שנפתח ביום התחילה או לאחריו;

”חשבון מעבר“ – חשבון פיננסי שנפתח בתקופה שלאחר יום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014) ולפני יום התחילה;

”חשבון מתועד“ – חשבון המפורט בחלק II, סעיף ו׳ לנספח 1;

”חשבון קיים“ – חשבון פיננסי שנפתח לפני יום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014);

”יום התחילה“ – יום תחילתן של תקנות אלה;

”ישות אקטיבית“ – ”NFFE אקטיבי“ כהגדרתו בחלק VI לנספח 1 וכן מוסד ציבורי;

”ישות פאסיבית“ – ”NFFE פאסיבי“ כהגדרתו בחלק VI לנספח 1;

”יתרה“ בחשבון פיננסי או ”ערך“ של חשבון פיננסי או ”יתרה מצרפית“ – סך כל היתרות והערכים בחשבונות פיננסיים שבבעלות אותו יחיד או אותה ישות, לפי העניין, המוחזקים במוסד פיננסי ישראלי מדווח ובחשבונות המוחזקים בישות קשורה למוסד הפיננסי, אם המערכת הממוחשבת של המוסד הפיננסי מקשרת את החשבונות לעניין זהות בעל החשבון ומאפשרת צירוף היתרות או הערכים;

”יתרה“, ”ערך“ או ”יתרה מצרפית“ נכון ליום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014) – כל אחד מאלה נכון ליום האמור או נכון ליום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), לפי בחירת המוסד הפיננסי המדווח;

”מוסד ציבורי“ – עמותה שהיא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה או חברה לתועלת הציבור שהיא מוסד ציבורי כאמור;

”מוסד פיננסי“, ”מוסד פיננסי ישראלי“, ”מוסד פיננסי ישראלי מדווח“ – למעט מוסד ציבורי;

”מנהל קשרי לקוחות“ – לרבות מי שממלא תפקיד דומה;

”מספר GIIN“ – מספר זיהוי עולמי שהונפק למוסד הפיננסי בידי רשות המסים האמריקנית (Global Intermediary Identification Number);

”מתווך מורשה“ – מוסד פיננסי ישראלי מדווח שפועל כמתווך מורשה (Qualified intermediary) כמשמעותו בסעיף 4 סעיף קטן 1, פסקה ד׳ להסכם ואשר מתקיימים לגביו התנאים הקבועים באותו סעיף בדבר הבחירה לבצע ניכויים בשביל רשות המסים האמריקנית;

”נאמנות מנכה“ – מוסד פיננסי ישראלי מדווח שבחר לפעול כנאמנות זרה מנכה כמשמעותה בסעיף 4, סעיף קטן 1, פסקה ד׳ להסכם;

”נספח 1“ – נספח 1 להסכם;

”סממן של ארה״ב“ – כל אחד מהסממנים המפורטים בחלק II, סעיף ב׳, סעיף קטן 1 פסקאות (א) עד (ז) לנספח 1;

”עמותה“ – עמותה אשר נוסדה לפי חוק העמותות;

”רשות המסים האמריקנית“ – IRS;

”שותפות מנכה“ – מוסד פיננסי ישראלי מדווח שבחר לפעול כשותפות זרה מנכה כמשמעותה בסעיף 4, סעיף קטן 1, פסקה ד׳ להסכם;

”תעודת התאגדות“ – תעודת רישום כמשמעותה בחוק העמותות, או תעודת התאגדות כחברה לתועלת הציבור בהתאם לסעיף 345ב(ד) לחוק החברות, לפי העניין.

(ב)

לכל המונחים בתקנות אלה תהיה המשמעות הנודעת להם בהסכם ובנספחיו, אם לא נקבע אחרת בפקודה או בתקנות אלה.

2.

חובת רישום

(א)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח חייב ברישום בתוך 30 ימים מיום התחילה באתר של רשות המסים האמריקנית שכתובתו – https://www.irs.gov/Businesses/Corporations/FATCA-Foreign-Financial-Institution-Registration-Tool; כתובת האתר של רשות המסים האמריקנית תופיע גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל.

(ב)

מוסד פיננסי ישראלי חייב ברישום אצל המנהל באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל, לפי התוספת השנייה; רישום כאמור של מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכלול את מספר GIIN שהונפק לו.

3.

חובת ביצוע בדיקות נאותות לחשבונות פיננסיים של יחידים וסיווג חשבונות כבני דיווח [תיקון: תשפ״א]

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יערוך בדיקות ליחיד שהוא בעל חשבון המוחזק אצלו ויסווג חשבונות כבני דיווח כמפורט להלן:

(1)

לגבי יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים נכון ליום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014) אינה עולה על מיליון דולר של ארה״ב –

(א)

לגבי חשבון שאינו מן הסוג המתואר בחלק II, סעיף א׳ לנספח 1, ואינו חשבון מתועד, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך בדיקת התיעוד האלקטרוני כמפורט בחלק II, סעיף ב׳, סעיף קטן 1 לנספח 1, לצורך חיפוש סממן של ארה״ב בחשבון, וזאת עד יום כ״ט בתמוז התשע״ו (4 באוגוסט 2016);

(ב)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג את כל אחד מאלה כחשבון בר־דיווח:

(1)

חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) נמצא סממן של ארה״ב;

(2)

חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) לא נמצא סממן של ארה״ב אך חל לגביו שינוי בנסיבות כך שהתיעוד האלקטרוני לגביו כולל מידע הכולל סממן של ארה״ב;

(3)

חשבון קיים של יחיד שהוא מן הסוג המתואר בחלק II סעיף א׳ לנספח 1 ואשר בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שבעל החשבון הוא תושב ארה״ב לצורכי מס או אזרח ארה״ב והתעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה;

(4)

על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו־(2), מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסווג כחשבון בר־דיווח חשבון שבבדיקת התיעוד האלקטרוני שלו נמצא סממן של ארה״ב, אם בעל החשבון המציא למוסד הפיננסי האמור הצהרות ומסמכים המעידים על כך שהוא אינו תושב ארה״ב לצורכי מס ואינו אזרח ארה״ב בהתאם לכללים הקבועים בחלק II, סעיף ב׳, סעיף קטן 4 לנספח 1, או שבעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים, והמציא הצהרות ומסמכים המעידים על כך בהתאם לכללים הקבועים בחלק II, סעיף ב׳, סעיף קטן 4 פסקה א׳ לנספח 1, וכן לא יסווג כחשבון בר־דיווח חשבון כאמור בשנה שבה מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בחלק II, סעיף א׳, סעיף קטן 4 לנספח 1;

(2)

לגבי יחיד שהוא בעל חשבון בעל ערך גבוה –

(א)

לגבי חשבון שאינו חשבון מתועד, המוסד הפיננסי המדווח יערוך בדיקת התיעוד האלקטרוני כמפורט בחלק II סעיף ב׳, סעיף קטן 1 לנספח 1, לצורך חיפוש סממן של ארה״ב בחשבון;

(ב)

אם מאגרי המידע הניתנים לבדיקה אלקטרונית כאמור בפסקת משנה (א) אינם כוללים את כל פריטי המידע המתוארים בחלק II, סעיף ד׳, סעיף קטן 3 לנספח 1 המוסד הפיננסי יערוך בדיקה נוספת במסמכים הקיימים במוסד הפיננסי לגבי החשבון בהתאם להוראות הקבועות בחלק II, סעיף ד׳, סעיף קטן 2 לנספח 1 לצורך חיפוש סממן של ארה״ב;

(ג)

אם אחד מהחשבונות של היחיד משויכים למנהל קשרי לקוחות במוסד הפיננסי, יש לבדוק נוסף על הבדיקות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו־(ב) אם למנהל קשרי הלקוחות האמור יש ידיעה בפועל, כי בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים;

(ד)

בדיקת חשבון בעל ערך גבוה –

(1)

שהיתרה המצרפית שלו נכון ליום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014) עולה על מיליון דולר של ארה״ב תיעשה עד יום כ״ט בתמוז התשע״ו (4 באוגוסט 2016);

(2)

שהיתרה המצרפית שלו נכון ליום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014) לא עלתה על מיליון דולר של ארה״ב, ועלתה על מיליון דולר של ארה״ב ב־31 בדצמבר של שנת 2015 וב־31 בדצמבר של כל שנה לאחר מכן, תיעשה בתוך שישה חודשים מהיום האחרון של השנה, שבה בעל החשבון הפך ליחיד בעל יתרה מצרפית העולה על מיליון דולר של ארה״ב;

(ה)

בדיקת התיעוד האלקטרוני המפורטת בפסקת משנה (א) ובדיקת מאגרי המידע המפורטת בפסקת משנה (ב) תיערך פעם אחת לגבי כל חשבון במועדים הקבועים בפסקת משנה (ד); בדיקת ידיעה בפועל של מנהל קשרי לקוחות כאמור בפסקת משנה (ג) תיעשה אחת לשנה;

(ו)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג את כל אחד מאלה כחשבון בר־דיווח:

(1)

חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) או בבדיקה במסמכים שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (ב) נמצא סממן של ארה״ב;

(2)

חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) או בדיקת המסמכים שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (ב) לא נמצא סממן של ארה״ב, אך חל לגביו שינוי בנסיבות כך שהתיעוד האלקטרוני לגביו כולל סממן של ארה״ב;

(3)

חשבון קיים של יחיד אשר למנהל קשרי הלקוחות יש ידיעה בפועל לגביו, כי בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים;

(4)

על אף האמור בפסקאות משנה (1) עד (3) מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסווג כחשבון בר־דיווח חשבון המפורט בפסקת משנה (1), בפסקת משנה (2) או בפסקת משנה (3) אם קיבל מבעל החשבון הצהרות ומסמכים המעידים על כך שבעל החשבון אינו תושב ארה״ב לצורכי מס ואינו אזרח ארה״ב בהתאם לכללים הקבועים בחלק II, סעיף ב׳, סעיף קטן 4 לנספח 1, או שבעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים, והמציא הצהרות ומסמכים המעידים על כך בהתאם לכללים הקבועים בחלק II, סעיף ב׳, סעיף קטן 4 פסקה א׳ לנספח 1, וכן לא יסווג כחשבון בר־דיווח חשבון כאמור בשנה שבה מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בחלק II, סעיף א׳, סעיף קטן 4 לנספח 1 להסכם, אלא אם כן התעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה;

(3)

לגבי חשבון מעבר של יחיד –

(א)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח חייב לקבל תיעוד עצמי מבעל חשבון ולאמת את סבירותו לפי האמור בחלק III, סעיף ב׳, לנספח 1 עד עשרה חודשים מיום התחילה;

(ב)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח אשר לא עלה בידו לקבל את התיעוד העצמי כנדרש לפי פסקת משנה (א) מבעל חשבון, חייב לבצע את בדיקת התיעוד האלקטרוני, המסמכים והמידע המצוי בידי מנהל קשרי הלקוחות לפי פסקה (2)(א) עד (ג); בדיקה כאמור תבוצע בתוך שנה מיום התחילה;

(ג)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר־דיווח –

(1)

חשבון מעבר של יחיד שעל פי תיעוד עצמי של בעל החשבון ואימותו כאמור בפסקת משנה (א) נקבע, כי הוא אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב לצורכי מס;

(2)

חשבון מעבר של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקה (2)(א) או בבדיקה במסמכים שבוצעה לגביו כאמור בפסקה (2)(ב) נמצא סממן של ארה״ב;

(3)

חשבון מעבר של יחיד שלמנהל קשרי הלקוחות יש ידיעה בפועל כי בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים;

(4)

על אף האמור בפסקאות משנה (1) עד (3), מוסד פיננסי לא יסווג כחשבון בר־דיווח חשבון מעבר של יחיד בשנה שבה מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף א׳ לחלק III לנספח 1, אלא אם כן התעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה;

(4)

לגבי פתיחת חשבון חדש של יחיד יבצע המוסד הפיננסי הישראלי המדווח את אלה:

(א)

בעת פתיחת החשבון הוא יקבל תיעוד עצמי מבעל החשבון ויאמת את סבירות התיעוד לפי האמור בחלק III, סעיף ב׳ לנספח 1;

(ב)

על אף האמור בפסקת משנה (א) המוסד הפיננסי האמור רשאי שלא לקבל תיעוד עצמי כאמור מבעל חשבון אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף א׳ לחלק III לנספח 1; ואולם אם חדל החשבון לעמוד בתנאים האמורים, יקבל המוסד הפיננסי תיעוד עצמי כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 90 ימים מתום שנת המס שבה חדל החשבון לעמוד בתנאים האמורים;

(ג)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר־דיווח חשבון חדש של יחיד, שאינו חשבון המפורט בחלק III, סעיף א׳ לנספח 1 אשר על פי תיעוד עצמי של בעל החשבון ואימותו כאמור בפסקת משנה (א) נקבע, כי הוא תושב ארה״ב לצורכי מס או אזרח ארה״ב;

(ד)

על אף האמור בפסקת משנה (ג), מוסד פיננסי יסווג כחשבון בר־דיווח חשבון חדש של יחיד שיתרתו או ערך הפדיון שלו אינם עולים על הסכומים המפורטים בחלק III, סעיף א׳ לנספח 1 אם קיים בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שבעל החשבון הוא תושב ארה״ב לצורכי מס או אזרח ארה״ב, והתעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה.

4.

הליכים חלופיים לחשבונות פיננסיים של מוטבים יחידים

על אף האמור בתקנה 3, מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי להחיל את ההליכים החלופיים הקבועים בחלק VI, סעיף ה׳ לנספח 1 לגבי יחידים שהם מוטבים יחידים בחוזה ביטוח בעל ערך פדיון בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף ה׳ האמור.

5.

חובת ביצוע בדיקות נאותות לחשבונות פיננסיים של ישויות וסיווג חשבונות כבני דיווח [תיקון: תשפ״א]

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יערוך בדיקות לישות שהיא בעלת חשבון המוחזק אצלו ויסווג חשבונות כבני דיווח, כמפורט להלן:

(1)

לגבי חשבון קיים של ישות –

(א)

אם הוא חשבון הכפוף לבדיקה לפי חלק IV, סעיף ב׳ לנספח 1, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יבצע הליכי בדיקה לזיהוי חשבון של ישות לגביה נדרש דיווח, בהתאם לחלק IV, סעיף ד׳ לנספח 1 במועדים אלה:

(1)

אם ביום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014) הוא היה בעל יתרה או ערך הגבוה מ־250,000 דולר של ארה״ב – עד יום כ״ט בתמוז התשע״ו (4 באוגוסט 2016);

(2)

אם לא התקיים בו האמור בפסקת משנה (1), ואולם ביום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015) או ביום האחרון של כל שנה שלאחר מכן הוא היה בעל יתרה או ערך הגבוה ממיליון דולר של ארה״ב – עד לשישה חודשים מהיום האחרון של השנה שבה היתרה או הערך עלו על מיליון דולר של ארה״ב;

(ב)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר־דיווח –

(1)

חשבון קיים של ישות אשר נבדק לפי פסקת משנה (א), ואשר בבדיקתו נמצא כי בעל החשבון עונה על הגדרת אדם אמריקני מסוים;

(2)

חשבון קיים של ישות אשר נבדק לפי פסקת משנה (א) ואשר בבדיקתו נמצא כי בעל החשבון הוא ישות פאסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב לצורכי מס;

(3)

חשבון קיים של ישות שלפי חלק IV, סעיף א׳ לנספח 1 אינו כפוף לבדיקה זיהוי ודיווח, אם קיים בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שהישות בעלת החשבון היא תושב ארה״ב לצורכי מס או שקיים מידע כי היא בשליטת תושב ארה״ב לצורכי מס או אזרח ארה״ב והתעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה;

(4)

חשבון קיים של ישות אשר נבדק לפי פסקת משנה (א), ואשר בבדיקתו נמצא כי בעל החשבון הוא מוסד פיננסי שאינו משתתף;

(2)

לגבי חשבון מעבר של ישות –

(א)

המוסד הפיננסי הישראלי המדווח חייב לבצע בדיקות ולבקש מידע לצורך תיעוד החשבון לפי חלק V לנספח 1, וזאת עד עשרה חודשים מיום התחילה;

(ב)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח אשר לא עלה בידו לקבל את התיעוד העצמי כנדרש לפי פסקת משנה (א) מבעל חשבון חייב לבצע הליכי בדיקה לזיהוי חשבונות של ישות לגביהם נדרש דיווח לפי פסקה (1)(א); בדיקה כאמור תבוצע בתוך שנה מיום התחילה;

(ג)

על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי חשבונות מעבר שנפתחו לפני יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015), רשאי המוסד הפיננסי הישראלי המדווח, לגבי כל החשבונות או לגבי קבוצה מזוהה של חשבונות כאמור, לבחור להחיל את הליכי הבדיקה לזיהוי חשבונות של ישות לפי חלק IV, סעיף ד׳ לנספח 1 במקום לבצע בדיקות ולבקש מידע לפי חלק V לנספח 1;

(ד)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר־דיווח חשבון מעבר של ישות שעל פי הבדיקות ובקשת המידע שבוצעו לגביו כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), לפי העניין, נמצא כי בעל החשבון עונה על הגדרת אדם אמריקני מסוים או כי בעל החשבון הוא ישות פאסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב לצורכי מס או כי הוא חשבון המוחזק על ידי מוסד פיננסי שאינו משתתף;

(ה)

על אף האמור בפסקת משנה (ד) מוסד פיננסי לא יסווג כחשבון בר־דיווח חשבון מעבר של ישות אשר מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף א לחלק V לנספח 1, אלא אם כן התעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה;

(3)

בעת פתיחת חשבון חדש של ישות –

(א)

המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יקבע את סיווגו של בעל החשבון, יקבל תיעוד עצמי לצורך ביסוס מעמדו של בעל החשבון ויקבע אם הוא חשבון בר־דיווח בהתאם לחלק V, סעיף ב׳ לנספח 1;

(ב)

על אף האמור בפסקת משנה (א) המוסד הפיננסי האמור רשאי שלא לקבוע את סיווגו של בעל החשבון ולקבל ממנו תיעוד עצמי לצורך ביסוס מעמדו אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף א׳ לחלק V לנספח 1;

(ג)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר־דיווח כל אחד מאלה:

(1)

חשבון חדש של ישות שהמוסד הפיננסי קבע לפי פסקת משנה (א) כי הוא אדם אמריקני מסוים, למעט חשבון שאינו חייב בבדיקה, זיהוי או דיווח לפי חלק V, סעיף א׳ לנספח 1;

(2)

חשבון חדש בבעלות ישות פאסיבית בשליטת אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב למעט חשבון שאינו חייב בבדיקה, זיהוי או דיווח לפי חלק V, סעיף א׳ לנספח 1;

(3)

חשבון חדש של ישות שהיא מוסד פיננסי שאינו משתתף;

(4)

על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו־(2), מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי לסווג חשבון שאינו חייב בבדיקה זיהוי או דיווח לפי חלק V סעיף א׳ לנספח 1 כחשבון בר־דיווח אם בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שהישות בעלת החשבון היא תושבת ארה״ב לצורכי מס או שהיא בשליטת תושב ארה״ב לצורכי מס או אזרח ארה״ב והתעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה.

6.

חובת דיווח על חשבונות בני־דיווח או על העדרם [תיקון: תשפ״א]

(א)

לגבי חשבון בר־דיווח –

(1)

שאינו חשבון של מוסד פיננסי שאינו משתתף כאמור בתקנות 5(1)(ב)(4), 5(2)(ד) או 5(3)(ג)(3), מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל דוח הכולל את המידע המפורט בסעיף 2, סעיף קטן 2 פסקה (א) להסכם, בכפוף להוראות סעיף 3 סעיף קטן 3 פסקה (א) להסכם האמור;

(2)

ולגבי חשבון בר־דיווח של מוסד פיננסי שאינו משתתף כאמור בתקנה 5(1)(ב)(4), 5(2)(ד) ו־(3)(ג)(3), מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור דוח הכולל את המידע המפורט בסעיף 4, סעיף קטן 1, פסקה (ב) להסכם.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), מוסד פיננסי ישראלי מדווח אינו חייב לכלול בדיווח לגבי חשבון קיים ולגבי חשבון מעבר את מספר הזיהוי האמריקני של אדם, אם מספר כאמור אינו קיים ברשותו, ואולם אם יש בידיו תאריך לידה של יחיד עליו לכלול אותו במקום מספר הזיהוי האמור.

(ג)

המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יעביר את המידע כמפורט בתקנת משנה (א)(1) לגבי חשבון בר־דיווח לגבי השנה שבה זוהה כבר דיווח ובכל שנה לאחר מכן, זולת אם החשבון חדל להיות בר־דיווח ואת המידע כמפורט בתקנת משנה (א)(2) לגבי שנת 2015 ו־2016 אם זוהה כמוסד פיננסי שאינו משתתף בשנת 2015 ולגבי שנת 2016 אם זוהה כמוסד פיננסי שאינו משתתף בשנת 2016.

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה (ג), לגבי יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים עולה על מיליון דולר של ארה״ב ביום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014), המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יכלול בדיווח הראשון, לגבי אותו חשבון, מידע לגבי שנת 2015 גם אם החשבון זוהה בשנה מאוחרת יותר.

(ה)

הדוח יימסר למנהל לא יאוחר מיום 20 בספטמבר של כל שנה לגבי השנה הקודמת וככל שהדבר נדרש לפי תקנות אלה בדבר שנים קודמות נוספות, ואולם היה החשבון בר־הדיווח חשבון מעבר אשר לא עלה בידי המוסד הפיננסי הישראלי המדווח לקבל לגביו תיעוד עצמי כנדרש לפי תקנה 3(3)(א) או 5(2)(א), דוח לגביו יימסר למנהל ב־20 בספטמבר שחל אחרי המועד שבו זוהה כחשבון בר־דיווח או בתוך 60 ימים מהמועד שבו זוהה כחשבון בר־דיווח, לפי המאוחר מביניהם.

(ו)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאין לו חשבונות בני דיווח בשנה מסוימת יגיש למנהל דוח לגבי אותה השנה שבו יצהיר כי אין לו חשבונות בני דיווח באותה השנה; דוח כאמור ביחס לשנים 2014 ו־2015 יוגש עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), וביחס לשנת 2016 ולכל שנה לאחר מכן עד יום 20 בספטמבר בשנה שלאחר אותה השנה.

(ז)

הדוחות האמורים בתקנות משנה (א) ו־(ו) יוגשו בדרך הקבועה בתוספת השלישית.

7.

חובת מתן הודעה ללקוח בדבר העברת מידע למנהל וממנו לרשות המסים האמריקנית

(א)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור הודעה כמפורט בתקנת משנה (ב) לכל אחד מאלה:

(1)

יחיד שהוא בעל חשבון ואשר המוסד הפיננסי סיווג חשבון בבעלותו כחשבון בר־דיווח לפי תקנות אלה;

(2)

ישות שהיא בעלת חשבון ואשר המוסד הפיננסי סיווג חשבון שבבעלותה כחשבון בר־דיווח לפי תקנות אלה;

(3)

יחיד שהוא בעל שליטה בישות בעלת חשבון שסווגה כישות פאסיבית, אשר המוסד הפיננסי זיהה אותו כאזרח ארה״ב או כתושב ארה״ב לצורכי מס.

(ב)

הודעה כי מידע לגביו ולגבי חשבון פיננסי שבבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו צפוי להיות מועבר באמצעות המנהל לרשות המסים האמריקנית. ההודעה תכלול את האפשרויות העומדות לפני בעל חשבון להביא לפני המוסד הפיננסי הצהרות ומסמכים המעידים על כך שאינו תושב ארה״ב לצורכי מס או אזרח ארה״ב לפי הכללים הקבועים בחלק II, בסעיף ב׳, סעיף קטן 4 לנספח 1 או בחלק IV, סעיף ד׳, סעיף קטן 1, פסקה ב׳ לנספח 1.

(ג)

המוסד הפיננסי ישלח את ההודעה כאמור בתקנת משנה (ב) למען הדואר או הדואר האלקטרוני העדכני של בעל החשבון הקיים ברשומותיו; היה החשבון הפיננסי חשבון המוחזק לטובתו של אחר תישלח ההודעה למחזיק הרשום בספרי המוסד הפיננסי; הודעה ליחיד שהוא בעל השליטה בישות כאמור בתקנת משנה (א)(3) תישלח גם למען הדואר או הדואר האלקטרוני העדכני של היחיד בעל השליטה ככל שאלה קיימים ברשומות של המוסד הפיננסי; לא קיים מען או כתובת דואר אלקטרוני של בעל השליטה כאמור תכלול ההודעה לבעל החשבון דרישה להעבירה לבעל השליטה; המוסד הפיננסי ינהל רישום של משלוח ההודעה, הכולל את אופן המשלוח ותאריך המשלוח.

(ד)

ההודעה תישלח לכל אחד מן המפורטים בתקנת משנה (א) 30 ימים לפחות לפני העברת המידע לראשונה למנהל ולאחר מכן, תישלח הודעה אחת לשנתיים.

8.

החובה להשיג מספרי זיהוי לצורכי מס אמריקניים בחשבונות קיימים ולכלול אותם

(א)

מוסד פיננסי אשר סיווג חשבון קיים כחשבון בר־דיווח, ואשר ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) לא קיים ברשומותיו מספר ה־TIN כהגדרתו בסעיף 1(לז) להסכם, של האדם האמריקני המסוים שהחשבון בבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו, יפנה לבעל החשבון בר־הדיווח ויבקש ממנו, כי ימציא למוסד הפיננסי את מספר ה־TIN האמור.

(ב)

פנייה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בכתב, למען הדואר או הדואר האלקטרוני העדכני של בעל החשבון הקיים ברשומותיו; היה החשבון הפיננסי חשבון המוחזק לטובתו של אחר, תישלח הפנייה למען הדואר או הדואר האלקטרוני של המחזיק הרשום בספרי המוסד הפיננסי.

(ג)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכלול בדיווח לגבי החשבון בר־הדיווח לשנת 2017 ובכל דיווח אחריו מספר TIN שנמצא בידיו של אדם אמריקני מסוים שחשבון בבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו אשר סווג על ידו כבר־דיווח.

9.

חובת ניכוי ממוסדות פיננסיים לא משתתפים וחובת דיווח על תשלומים למוסדות פיננסיים לא משתתפים

(א)

מתווך מורשה, שותפות מנכה ונאמנות מנכה ינכו לפי סעיף 4, סעיף קטן 1, פסקה ד׳ להסכם.

(ב)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאינו מנוי בתקנת משנה (א) המשלם תשלום בר־ניכוי ממקור הכנסה אמריקני למוסד פיננסי שאינו משתתף או משמש כמתווך בנוגע לתשלום כאמור המשולם למוסד פיננסי שאינו משתתף יספק למעביר התשלום את המידע הנדרש לצורך ניכוי ודיווח בנוגע לאותו תשלום.

10.

הוראות כלליות

(א)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח חייב להטמיע נהלים המבטיחים זיהוי של כל שינוי בנסיבות החשבון כך שנמצא בו סממן של ארה״ב; ולגבי חשבונות בעלי ערך גבוה, יטמיע נהלים המבטיחים שמנהל קשרי לקוחות יזהה כל שינוי בנסיבות החשבון.

(ב)

מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסתמך על תיעוד עצמי או על ראיות תיעודיות המפורטות בחלק VI סעיף ד׳ לנספח 1 שהוא יודע, או שיש לו סיבה לדעת, כי הם שגויים או לא אמינים וככל שהסתמך על תיעוד או ראיה כאמור בעת בדיקת החשבון כאמור בתקנות 3 עד 5, עליו לבדוק מחדש את מעמד החשבון.

(ג)

לצורך חישוב יתרה, ערך או יתרה מצרפית, מוסד פיננסי ישראלי מדווח ייחס לכל אחד מבעלי חשבון פיננסי המוחזק בבעלות משותפת את היתרה הכוללת או הערך הכולל בחשבון, וכן לצורך הקביעה אם חשבון הוא בעל ערך גבוה יבדוק המוסד הפיננסי אם מנהל קשרי לקוחות יודע כי הבעלות בחשבון פיננסי אחר נמצאת, במישרין או בעקיפין, בבעלות או בשליטה של בעל החשבון או הוקמו על ידו, למעט חשבונות שהוקמו לטובתו של אחר.

(ד)

בעת קיום תקנות אלה המוסד הפיננסי רשאי להסתמך על הראיות התיעודיות המפורטות בחלק VI, סעיף ד׳ לנספח 1.

(ה)

לעניין תקנות אלה יחול כלל תרגום מטבע שבחלק VI, סעיף ג׳, סעיף קטן 3 לנספח 1, ובלבד שייעשה שימוש בשער החליפין בלבד.

(ו)

לצורך דיווח על חשבון בר־דיווח כאמור בתקנה 6 יחולו הכללים הקבועים בסעיף 3, סעיפים קטנים 1 ו־2 להסכם.

(ז)

חשבון פיננסי הוא חשבון כמפורט בחלק II, סעיף א׳ סעיף קטן 4 לנספח 1 או לפי חלק III סעיף א׳ סעיף קטן 1 לנספח 1 בשנה שבה הוא מוגדר כחשבון פיננסי רק משום שהוא מוגדר כחשבון פיקדון.

(ח)

בדיקת חשבון פיננסי לפי תקנות 3 עד 5 במועד המאוחר למועד הקבוע לביצועה בתקנות אלה, לא תיחשב כהפרה של ההוראות לפי תקנות אלה, ובלבד שבוצעה בתוך 20 ימים ממועד התחילה.

(ט)

מיום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2018) מוסד ציבורי המקבל פיקדונות ייחשב כמוסד ציבורי לעניין תקנות אלה רק אם קבלת הפיקדונות נעשית בהתאם לחובת הרישוי הנדרשת בדין; החל במועד האמור על המוסד הציבורי יהיה להגיש למוסד הפיננסי הישראלי שבו מוחזק חשבונו תצהיר, המאומת על ידי עורך דין, על כך שהוא מקבל פיקדונות בהתאם לחובת הרישוי הנדרשת בדין.

(י)

לצורך ביצוע תקנות אלה מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכיר בישות כמוסד ציבורי אם הציגה לפניו תעודת התאגדות ואישור של רו״ח על הגשת דוח שנתי לרשות המסים לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה.

(יא)

ישות המוכרת כישות שקופה לפי תקנה ‎§301.7701.2(c)(2)(i)‎ שהותקנה מכוח סעיף 7701 לקוד המס בארה״ב (Internal Revenue Code), רשאית לראות חשבון המוחזק בה כחשבון המוחזק אצל הבעלים שלה והכול בהתאם להגדרה ”בעל חשבון“ הקבועה בתקנה 1.1471-5T(a)(3)(i)‎ ב־U.S.' Treasury Regulations, ובלבד שהחשבון מוחזק על ידה במוסד פיננסי ישראלי מדווח אשר מקיים לגביו את הוראות תקנות אלה; מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי להכיר בבעלים של ישות שקופה כמחזיקה חשבון כאמור אם הומצא לו תצהיר מאת הישות שהיא מקיימת את תנאי הדין האמריקני לצורך כך. היה החשבון הפיננסי האמור חשבון המוחזק לטובתו של אדם אחר והבעלים של הישות השקופה אינו מוסד פיננסי, יראו את האדם האחר כבעל החשבון.

11.

הוראות מעבר

(א)

לעניין ההכרה בישות כמוסד ציבורי על ידי מוסד פיננסי ישראלי מדווח לצורך יישום תקנות אלה:

(1)

לגבי ישות שביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) לא היתה מאוגדת כעמותה או כחברה לתועלת הציבור, מוסד פיננסי ישראלי מדווח, יכיר בה כמוסד ציבורי אם מתקיימים לגביה כל אלה:

(א)

הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח תצהיר מאומת על ידי עורך דין שבו מצוין כי היא הגישה עד 7 ימים מיום התחילה בקשה לפי חוק העמותות או חוק החברות להתאגד כעמותה או כחברה לתועלת הציבור, לפי העניין, כי יש בה שבעה חברים לפחות שאינם קרובים זה לזה, כי נכסיה והכנסותיה ישמשו להשגת המטרה הציבורית בלבד, וכי בכוונתה להגיש דוח שנתי לגבי נכסיה, הכנסותיה והוצאותיה לשנת המס 2016 כמוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה עד יום ד׳ באייר התשע״ז (30 באפריל 2017);

(ב)

הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח עד יום כ״ט בתשרי התשע״ז (31 באוקטובר 2016) תעודת התאגדות;

(ג)

הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח עד יום ו׳ בסיוון התשע״ז (31 במאי 2017) אישור של רואה חשבון על הגשת דוח לשנת המס 2016 לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה;

(2)

לעניין ישות שהיתה מאוגדת כעמותה או כחברה לתועלת הציבור ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכיר בה כמוסד ציבורי אם מתקיימים לגביה כל אלה:

(א)

הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח תעודת התאגדות ותצהיר מאומת על ידי עורך דין שבכוונתה להגיש דוח לשנת המס 2015 לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016);

(ב)

הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) אישור של רואה חשבון על הגשת דוח לשנת המס 2015 לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה.

(ב)

על אף האמור בתקנות אלה, נקבע כי חשבון יסווג כחשבון בר־דיווח בשל כך שהתעורר במוסד פיננסי חשש כי נעשתה בחשבון פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה, לא יחולו ההוראות האמורות על מוסד פיננסי שאינו תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, לגבי דיווחים לשנים 2014 ו־2015.

תוספת ראשונה

(תקנה 1 – הגדרת ”ההסכם“)

הסכם בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה וממשלת מדינת ישראל
בדבר שיפור ציות מס בינלאומי ויישום FATCA

הואיל וממשלת ארצות הברית של אמריקה וממשלת ישראל (כל אחד, ”צד“, וביחד, ”הצדדים“) שואפות להגיע להסכם כדי לשפר ציות מס בינלאומי באמצעות סיוע הדדי בענייני מס המבוסס על תשתית יעילה לחילופים אוטומטיים של מידע;

הואיל וסעיף 29 לאמנה בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה וממשלת מדינת ישראל בדבר מסים על הכנסה, שנעשתה בוושינגטון ביום 20 בנובמבר 1975, כפי שתוקנה (”האמנה“), מתיר חילופי מידע לצרכי מס, כולל על בסיס אוטומטי;

הואיל וארצות הברית של אמריקה חוקקה הוראות הידועות בשם הנפוץ ”חוק ציות חשבונות חוץ לענייני מס“ (FATCA), המנהיג משטר דיווח למוסדות פיננסיים ביחס לחשבונות מסוימים;

הואיל וממשלת ישראל תומכת ביעד המדיניות שמאחורי FATCA כדי לשפר ציות מס;

הואיל ו־FATCA העלה מספר נושאים, כולל האפשרות שמוסדות פיננסיים בישראל לא יוכלו לעמוד בהיבטים מסוימים של FATCA בשל מכשולים משפטיים פנימיים;

הואיל וממשלת ארצות הברית של אמריקה אוספת מידע הנוגע לחשבונות מסוימים בבעלות תושבי ישראל המוחזקים במוסדות פיננסיים בארה״ב ומחויבת להחליף מידע כאמור עם ממשלת ישראל ולשאוף לרמות דומות של חילופים, בתנאי שקיימים אמצעי ההגנה והתשתיות מתאימים לקשרי חילופים יעילים;

הואיל וגישה בין־ממשלתית ליישום FATCA תטפל במכשולים משפטיים ותפחית את הנטל על מוסדות פיננסיים בישראל;

הואיל והצדדים שואפים להגיע להסכם כדי לשפר ציות מס בינלאומי ולאפשר את יישום FATCA בהתבסס על דיווח מקומי וחילופים הדדיים אוטומטיים בהתאם לאמנה, ובכפוף לסודיות ולהגנות אחרות לפי הוראות האמנה, כולל ההוראות המגבילות את השימוש במידע שהוחלף לפי האמנה;

אי לכך, הצדדים הסכימו לאמור:

סעיף 1 – הגדרות

1.

למטרות הסכם זה וכל נספחיו (”הסכם“), יהיו למונחים הבאים המשמעות המפורטת להלן:

א)

המונח ”ארצות הברית“ פירושו ארצות הברית של אמריקה, כולל מדינותיה, אך אינו כולל את הטריטוריות של ארה״ב. כל התייחסות ל”מדינה“ של ארצות הברית כוללת את מחוז קולומביה.

ב)

המונח ”טריטוריה של ארה״ב“ פירושו סמואה האמריקנית, חבר העמים של איי מריאנה הצפוניים, גואם, חבר העמים של פורטו ריקו, או איי הבתולה של ארה״ב.

ג)

המונח ”IRS"פירושו רשות המסים של ארה“ב.

ד)

המונח ”ישראל“ פירושו מדינת ישראל.

ה)

המונח ”סמכות שיפוט שותפה“ פירושו סמכות שיפוט שיש לה הסכם בתוקף עם ארצות הברית לשם יישום FATCA. ה־IRS יפרסם רשימה המזהה את כל סמכויות השיפוט השותפות.

ו)

המונח ”רשות מוסמכת“ פירושו:

(1)

במקרה של ארצות הברית, שר האוצר או נציגו; וכן

(2)

במקרה של ישראל, שר האוצר או נציגו.

ז)

המונח ”מוסד פיננסי“ פירושו מוסד למשמורת, מוסד לפיקדונות, ישות השקעות או חברת ביטוח מסוימת.

ח)

המונח ”מוסד למשמורת“ פירושו כל ישות המחזיקה, כחלק מהותי מעסקיה, נכסים פיננסיים בשביל אחרים. ישות מחזיקה בנכסים פיננסיים בשביל אחרים כחלק מהותי של עסקיה, אם ההכנסה ברוטו של הישות המיוחסת להחזקה של נכסים פיננסיים ושירותים פיננסיים נלווים שווה או עולה על 20 אחוזים מההכנסה ברוטו של הישות במהלך תקופה הקצרה מבין: (1) תקופת שלוש השנים המסתיימת ביום 31 בדצמבר (או ביום האחרון של תקופה חשבונאית שאינה שנת לוח) לפני השנה שבה נעשית הקביעה; או (2) התקופה שבה הישות קיימת.

ט)

המונח ”מוסד לפיקדונות“ פירושו כל ישות המקבלת פיקדונות במהלך הרגיל של עסקי בנקאות או עסקים דומים;

י)

המונח ”ישות השקעות“ פירושו כל ישות המנהלת כעסק (או מנוהלת על ידי ישות המנהלת כעסק) אחת או יותר מהפעילויות או הפעולות הבאות למען לקוח או מטעמו:

(1)

סחר במכשירים בשוק ההון (שיקים, שטרות, תעודות פיקדון, נגזרים, וכו׳); מטבע חוץ; מכשירי חליפין, מכשירי שיעור ריבית ומדד; ניירות ערך הניתנים להעברה; או סחר בחוזים עתידיים לסחורות;

(2)

ניהול תיק השקעות אישי ותיק השקעות קבוצתי; או

(3)

השקעה, ניהול, או ניהול כספים או כסף בדרך אחרת בשביל אחרים.

תת־ס״ק 1(י) זה יפורש באופן העולה בקנה אחד עם ניסוח דומה שנקבע בהגדרת ”מוסד פיננסי“ ב”המלצות כוח המשימה לפעולה פיננסית“.

יא)

המונח ”חברת ביטוח מסוימת“ פירושו כל ישות שהיא חברת ביטוח (או חברת ההחזקות של חברת ביטוח) המנפיקה, או מחויבת לבצע תשלומים ביחס לחוזה ביטוח בעל ערך מזומן או חוזה אנונה.

יב)

המונח ”מוסד פיננסי ישראלי“ פירושו (1) כל מוסד פיננסי תושב ישראל, אך למעט כל סניף של מוסד פיננסי כאמור הממוקם מחוץ לישראל, וכן (2) כל סניף של מוסד פיננסי שאינו תושב ישראל, אם סניף כאמור נמצא בישראל.

יג)

המונח ”מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה“ פירושו (1) כל מוסד פיננסי שהוקם בסמכות שיפוט שותפה, אך למעט כל סניף של מוסד פיננסי כאמור שממוקם מחוץ לסמכות השיפוט השותפה, וכן (2) כל סניף של מוסד פיננסי שלא הוקם בסמכות השיפוט שותפה, אם סניף כאמור נמצא בסמכות השיפוט השותפה.

יד)

המונח ”מוסד פיננסי מדווח“ פירושו מוסד פיננסי מדווח ישראלי או מוסד פיננסי מדווח אמריקני, לפי ההקשר.

טו)

המונח ”מוסד פיננסי מדווח ישראלי“ פירושו כל מוסד פיננסי ישראלי שאינו מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח.

טז)

המונח ”מוסד פיננסי מדווח אמריקני“ פירושו (1) כל מוסד פיננסי שהוא תושב ארה״ב, אך למעט כל סניף של מוסד פיננסי כאמור הממוקם מחוץ לארה״ב, וכן (2) כל סניף של מוסד פיננסי שאינו תושב ארה״ב, אם סניף כאמור נמצא בארה״ב, ובלבד שבידי המוסד הפיננסי או הסניף יש שליטה, קבלה או משמורת על הכנסה שביחס אליה יש צורך להחליף מידע לפי תת־ס״ק 2(ב) לסעיף 2 להסכם זה.

יז)

המונח ”מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח“ פירושו כל מוסד פיננסי ישר אלי, או ישות אחרת שהיא תושבת ישראל, המתוארת בנספח II כמוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח או מוכר בדרך אחרת כמוסד פיננסי הנחשב כמציית או כבעל זכות שביושר פטור לפי תקנות משרד האוצר של ארה״ב הנוגעות בדבר.

יח)

המונח ”מוסד פיננסי שאינו משתתף“ פירושו מוסד פיננסי זר שאינו משתתף, כפי שמונח זה מוגדר בתקנות משרד האוצר של ארה״ב הנוגעות בדבר, אך אינו כולל מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה אחר שאינו מוסד פיננסי אותו רואים כמוסד פיננסי שאינו משתתף בהתאם לס״ק 2(ב) לסעיף 5 להסכם זה או להוראה המקבילה בהסכם בין ארצות הברית לבין סמכות שיפוט שותפה.

יט)

המונח ”חשבון פיננסי“ פירושו חשבון המוחזק במוסד פיננסי, וכולל:

(1)

במקרה שישות היא מוסד פיננסי רק מפני שהיא ישות השקעות, כל זכות בהון או בחוב (שאינן זכויות הנסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך מוסדר) במוסד הפיננסי;

(2)

במקרה של מוסד פיננסי שאינו מתואר בס״ק 1(יט)(1) לסעיף זה, כל זכות בהון או בחוב במוסד הפיננסי (למעט זכויות הנסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך מוסדר) אם (א) ערך הזכות בהון או בחוב נקבע, במישרין או בעקיפין, בעיקר על ידי התייחסות לנכסים שיוצרים תשלומים בני ניכוי במקור בארה״ב, וכן (ב) סוג הזכויות נקבע במטרה להימנע מדיווח לפי הסכם זה; וכן

(3)

כל חוזה ביטוח בעל ערך מזומן וכל חוזה אנונה המונפק על ידי מוסד פיננסי או מוחזק בו, למעט אנונה לחיים מיידית שאינה ניתנת להעברה ואיננה קשורה להשקעה, שניתנה ליחיד ומממנת הטבת פנסיה או נכות הניתנת מחשבון המוחרג מהגדרת חשבון פיננסי בנספח II.

על אף האמור לעיל, המונח ”חשבון פיננסי“ אינו כולל כל חשבון המוחרג מהגדרת חשבון פיננסי בנספח II. למטרות הסכם זה, זכויות ”נסחרות באופן קבוע“ אם קיים היקף משמעותי של סחר ביחס לזכויות באופן שוטף, ו”שוק ניירות ערך מוסדר“ פירושו בורסה המוכרת רשמית ומפוקחת על ידי רשות ממשלתית שבה השוק נמצא וערך שנתי משמעותי של מניות נסחר בבורסה. לצורך ס״ק 1(יט), זכות במוסד פיננסי אינה ”נסחרת באופן קבוע“ וייראו אותה כחשבון פיננסי אם המחזיק בזכות (שאינו מוסד פיננסי המשמש כמתווך) רשום בספרי מוסד פיננסי כאמור. המשפט הקודם לא יחול על זכויות שנרשמו לראשונה בספרי מוסד פיננסי כאמור לפני 1 ביולי 2014, וביחס לזכויות שנרשמו לראשונה בספרי מוסד פיננסי כאמור ב־1 ביולי 2014 או לאחר מכן, מוסד פיננסי אינו נדרש להחיל את המשפט הקודם לפני 1 בינואר 2016.

כ)

המונח ”חשבון פיקדון“ כולל כל חשבון מסחרי, עו״ש, חיסכון, זמן, או חיסכון משנה, או חשבון שהעדות לו היא תעודת פיקדון, תעודת חיסכון משנה, תעודת השקעה, תעודות חוב, או מכשיר דומה אחר המוחזק במוסד פיננסי במהלך הרגיל של עסקים בנקאיים או עסקים דומים. חשבון פיקדון כולל גם סכום שמחזיקה חברת ביטוח בהתאם לחוזה השקעה מובטח או הסכם דומה אחר לתשלום ריבית על אשראי.

כא)

המונח ”חשבון למשמורת“ פירושו חשבון (שאינו חוזה ביטוח או חוזה אנונה) לטובת אדם אחר המחזיק בכל מכשיר פיננסי או חוזה שנערך לשם השקעה (כולל, אך לא מוגבל, למניה בתאגיד, לשטר, לאגרות חוב, או לראיות אחרות לחוב, לעסקת מטבע או לסחורות, לחוזה החלף אשראי, לחוזה החלף המבוסס על מדד לא פיננסי, חוזה קרן רעיוני, חוזה ביטוח או חוזה אנונה, וכל אופציה או נגזרת אחרת).

כב)

המונח ”זכות בהון“ פירושו, במקרה של שותפות שהיא מוסד פיננסי, זכות בהון או זכות לרווחים בשותפות. במקרה של נאמנות שהיא מוסד פיננסי, זכות בהון נחשבת כמוחזקת בידי כל אדם שרואים אותו כיוצר או כנהנה של הנאמנות, כולה או חלקה, או כל יחיד אחר שיש לו שליטה מלאה בפועל על הנאמנות. יראו אדם אמריקני מסוים כנהנה של נאמנות זרה, אם לאדם אמריקני מסוים כאמור יש זכות לקבל במישרין או בעקיפין (למשל, באמצעות נציג) חלוקת חובה או שהוא רשאי לקבל, במישרין או בעקיפין, חלוקה לפי שיקול דעת מהנאמנות.

כג)

המונח ”חוזה ביטוח“ פירושו חוזה (למעט חוזה אנונה) לפיו המנפיק מסכים לשלם סכום עם התרחשות אירוע מסוים הכרוך בתמותה, תחלואה, תאונה, אחריות או סיכון רכוש.

כד)

המונח ”חוזה אנונה“ פירושו חוזה לפיו המנפיק מסכים לבצע תשלומים לתקופת הזמן שנקבעה, במלואה או בחלקה, ביחס לתוחלת החיים של יחיד אחד או יותר. המונח כולל גם חוזה הנחשב לחוזה אנונה בהתאם לחוק, לתקנות או לנוהג של סמכות השיפוט שבה הונפק החוזה, ולפיו המנפיק מסכים לבצע תשלומים לתקופה של שנים.

כה)

המונח ”חוזה ביטוח בעל ערך מזומן“ פירושו חוזה ביטוח (שאינו חוזה ביטוח שיפוי בין שתי חברות ביטוח) בעל ערך מזומן העולה על 50,000 דולר.

כו)

המונח ”ערך מזומן“ פירושו הגדול מבין (א) הסכום שבעל הפוליסה זכאי לקבל בעת ויתור החוזה או עם סיומו (נקבע ללא הפחתה של דמי ויתור או הלוואת פוליסה) וכן (ב) הסכום שבעל הפוליסה יכול ללוות לפי החוזה או בהתייחס אליו. על אף האמור לעיל, המונח ”ערך מזומן“ אינו כולל סכום לתשלום לפי חוזה ביטוח על:

(1)

פיצוי בגין נזקי גוף או מחלה או הטבה אחרת המעניקה שיפוי על נזק כלכלי שנגרם בעת התרחשות האירוע שמבוטחים נגדו;

(2)

החזר פרמיה ששולמה בעבר לפי חוזה ביטוח (שאינו חוזה ביטוח חיים) לבעל הפוליסה בשל ביטול או סיום של פוליסה, ירידה בחשיפה לסיכון בתקופה הקבועה בחוזה הביטוח, או הנובעת מקביעה מחדש של הפרמיה עקב תיקון טעות בשיבוץ או טעות דומה אחרת; או

(3)

תשלום השתתפות ברווחים לבעל הפוליסה בהתבסס על ניסיון בחיתום של החוזה או בקבוצה המבוטחת.

כז)

המונח ”חשבון בר דיווח“ פירוש חשבון בר דיווח לארה״ב או חשבון בר דיווח לישראל, לפי ההקשר.

כח)

המונח ”חשבון בר דיווח לישראל“ פירושו חשבון פיננסי המוחזק ע״י מוסד פיננסי מדווח אמריקני אם: (1) במקרה של חשבון פיקדון, החשבון מוחזק בידי יחיד שהוא תושב בישראל ויותר מ־10 דולר של ארה״ב משולמים כריבית לחשבון כאמור בכל שנת לוח נתונה; או (2) במקרה של חשבון פיננסי שאינו חשבון פיקדון, בעל החשבון הוא תושב ישראל, כולל ישות המאשרת כי היא תושבת ישראל לצרכי מס, אשר ביחס אליה משולמות או נזקפות הכנסות שמקורן בארה״ב החייבות בדיווח לפי פרק 3 של תת־כותר A או פרק 6.1 לתת־כותר F של חוק מס ההכנסה של ארה״ב.

כט)

המונח ”חשבון בר דיווח לארה״ב“ פירושו חשבון פיננסי בבעלות אדם אמריקני מסוים, אחד או יותר, המוחזק במוסד פיננסי מדווח ישראלי או ע״י ישות שאיננה אמריקנית עם בעל שליטה אחד או יותר שהוא אדם אמריקני מסוים. על אף האמור לעיל, לא יראו חשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב אם חשבון כאמור אינו מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב אחרי יישום בדיקת הנאותות שבנספח I.

ל)

המונח ”בעל חשבון“ פירושו האדם הרשום או מזוהה כבעל חשבון פיננסי במוסד הפיננסי בו מוחזק החשבון. אדם, שאינו מוסד פיננסי, המחזיק בחשבון פיננסי לטובתו או לחשבונו של אדם אחר כסוכן, אפוטרופוס, ממונה, בעל זכות חתימה, יועץ השקעות, או מתווך, לא ייראה כבעל החשבון לצורך הסכם זה, ואדם אחר כאמור ייראה כבעל החשבון. למטרות המשפט הקודם, המונח ”מוסד פיננסי“ אינו כולל מוסד פיננסי המאורגן או מאוגד בטריטוריות של ארה״ב. במקרה של חוזה ביטוח בעל ערך מזומן או חוזה אנונה, בעל החשבון הוא כל אדם הזכאי לגשת לערך המזומנים או לשנות את המוטב של החוזה. אם אין אדם שיכול לגשת לערך המזומן או לשנות את המוטב, בעל החשבון הוא כל אדם ששמו נקוב בחוזה כבעלים וכל אדם בעל זכאות מוקנית לתשלום על פי תנאי החוזה. עם פירעונו של חוזה ביטוח בעל ערך מזומן או חוזה אנונה, יראו כל אדם הזכאי לקבל תשלום על פי החוזה כבעל החשבון.

לא)

המונח ”אדם אמריקני“ פירושו אזרח ארה״ב או תושב שהוא יחיד, שותפות או תאגיד שהתמסדו בארצות הברית או לפי חוקי ארצות הברית או במדינה ממדינותיה, נאמנות אם (1) לבית משפט בארצות הברית יש סמכות לפי הדין בר ההחלה לתת הוראות או פסיקות הנוגעות באופן מהותי לכל הסוגיות הנוגעות לניהול הנאמנות, וכן (2) לאדם אמריקני, אחד או יותר, יש סמכות לשלוט בכל ההחלטות המהותיות של הנאמנות, או בעזבונו של נפטר, שהוא אזרח או תושב ארצות הברית. ס״ק 1(לא) זה יפורש בהתאם לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

לב)

המונח ”אדם אמריקני מסוים“ פירושו אדם אמריקני, שאיננו: (1) תאגיד שמניותיו נסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך מוסדר, אחד או יותר; (2) כל תאגיד שהוא חבר באותה קבוצה מסונפת מורחבת, כמוגדר בסעיף ‎1471(e)(2)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, כתאגיד המתואר בפסקה (1); (3) ארצות הברית או כל סוכנות או רשות שבבעלותה המלאה; (4) כל מדינה ממדינות ארצות הברית, כל טריטוריה של ארה״ב, כל יחידת משנה מדינית של האמורים לעיל, או כל סוכנות או רשות בבעלות מלאה של אחד או יותר מהאמורים לעיל; (5) כל ארגון פטור ממס לפי סעיף ‎501(a)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב או תכנית פרישה אישית כהגדרתה בסעיף ‎7701(a)(37)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (6) כל בנק כהגדרתו בסעיף 581 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (7) כל קרן להשקעה במקרקעין כהגדרתה בסעיף 856 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (8) כל חברה להשקעות שבפיקוח כהגדרתה בסעיף 851 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב או כל ישות הרשומה ברשות לניירות הערך בארה״ב תחת חוק חברות ההשקעות מ־1940 (‎15 U.S.C. 80a-64‏); (9) כל קרן נאמנות רגילה כהגדרתה בסעיף ‎584(a)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (10) כל נאמנות הפטורה ממס לפי סעיף ‎664(c)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב או המתוארת בסעיף ‎4947(a)(1)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (11) סוחר בניירות ערך, סחורות, או נגזרים (לרבות חוזי החלף, חוזים עתידיים, עסקאות עתידיות ואופציות) הרשום ככזה לפי חוקי ארצות הברית או במדינה ממדינותיה; (12) ברוקר כהגדרתו בסעיף ‎6045(c)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, או (13) כל נאמנות פטורה ממס לפי תכנית המתוארת בסעיף ‎403(b)‎ או בסעיף ‎457(g)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

לג)

המונח ”ישות“פירושו אדם משפטי או הסדר משפטי כגון נאמנות.

לד)

המונח ”ישות שאיננה אמריקנית“ פירושו ישות שאיננה אדם אמריקני.

לה)

המונח ”תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב“ פירושו כל תשלום ריבית (לרבות כל הנחת הנפקה מקורית), דיבידנדים, דמי שכירות, משכורות, שכר עבודה, פרמיות, אנונות, פיצויים, תגמולים, ורווחים והכנסות שנתיים או תקופתיים אחרים קבועים או ניתנים לקביעה, אם תשלום כאמור הוא ממקורות בתוך ארצות הברית. על אף האמור לעיל, תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב אינו כולל כל תשלום שאין רואים אותו כתשלום בר ניכוי במקור בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני.

לו)

ישות היא ”ישות קשורה“ של ישות אחרת אם אחת היישויות שולטת בישות האחרת, או ששתי היישויות נמצאות תחת אותה שליטה. למטרה זו שליטה כוללת בעלות ישירה או עקיפה של יותר מ־50 אחוזים מזכויות ההצבעה או מערך הישות. על אף האמור לעיל, ישראל יכולה לטפל בישות כבישות לא קשורה לישות אחרת, אם שתי היישויות אינן חברות באותה קבוצה מסונפת מורחבת, כמוגדר בסעיף ‎1471(e)(2)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

לז)

המונח ”TIN של ארה״ב“ פירושו מספר מזהה פדרלי של משלם מסים בארה״ב.

לח)

המונח ”TIN ישראלי“ פירושו מספר מזהה של משלם מסים ישראלי.

לט)

המונח ”בעלי שליטה“ פירושו היחידים שיש להם שליטה בישות. במקרה של נאמנות, מונח כאמור פירושו היוצר, הנאמנים, המגן (אם יש כזה), הנהנים או סוג של נהנים, וכל יחיד אחר שיש לו שליטה אפקטיבית מוחלטת בנאמנות, ובמקרה של הסדר משפטי אחר שאינו נאמנות, מונח כאמור פירושו אדם אחד או יותר בתפקידים מקבילים או דומים. המונח ”בעלי שליטה“ יפורש באופן העולה בקנה אחד עם ”המלצות כוח המשימה לפעולה פיננסית“ של ארה״ב (FATF).

2.

לכל מונח שלא הוגדר אחרת בהסכם זה, אלא אם כן משתמע אחרת מן ההקשר או שהרשויות המוסמכות מסכימות על משמעות משותפת (כפי שמתיר הדין המקומי), תהיה המשמעות שיש לו באותה העת לפי הדין של הצד המחיל הסכם זה, כשכל משמעות לפי דיני המס של אותו צד גוברת על המשמעות הניתנת למונח לפי חוקים האחרים של אותו צד.

סעיף 2 – התחייבויות לקבל ולהחליף מידע ביחס לחשבונות בני דיווח

1.

בכפוף להוראות סעיף 3 להסכם זה, כל צד יקבל את המידע המפורט בס״ק 2 לסעיף זה ביחס לכל החשבונות בני הדיווח ומדי שנה יחליף מידע זה עם הצד האחר על בסיס אוטומטי בהתאם להוראות סעיף 29 לאמנה.

2.

המידע שיתקבל ויוחלף הוא:

א)

במקרה של ישראל ביחס לכל חשבון בר דיווח לארה״ב של כל מוסד פיננסי מדווח ישראלי:

(1)

שם, כתובת, ו־TIN של ארה״ב של כל אדם אמריקני מסוים שהוא בעל חשבון של חשבון כאמור, ובמקרה של ישות שאיננה אמריקנית אשר, אחרי החלת נהלי בדיקת הנאותות שנקבעו בנספח I, מזוהה כמי שיש לה בעל שליטה אחד או יותר שהוא אדם אמריקני מסוים, השם, הכתובת, וה־TIN של ארה״ב (אם יש כזה) של ישות כאמור ושל כל אדם אמריקני מסוים כאמור;

(2)

מספר החשבון (או שווה ערך פונקציונלי בהיעדרו של מספר חשבון);

(3)

השם והמספר המזהה של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי;

(4)

יתרת החשבון או הערך (לרבות, במקרה של חוזה ביטוח בעל ערך מזומן או חוזה אנונה, ערך המזומנים או ערך המסירה) נכון לסוף שנת הלוח הנוגעת בדבר או תקופת דיווח מתאימה אחרת, או, אם החשבון נסגר במהלך שנה כאמור, מיד לפני הסגירה;

(5)

במקרה של חשבון למשמורת:

(א)

הסכום הכולל ברוטו של ריבית, סכום הברוטו הכולל של דיבידנד, וסכום ברוטו הכולל של הכנסות אחרות שנוצרו ביחס לנכסים מוחזקים בחשבון, בכל מקרה ששולם או שנזקף לזכות החשבון (או ביחס לחשבון) במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת; וכן

(ב)

ההכנסה הכוללת ברוטו מהמכירה או הפדיון של נכס ששולם או נזקף לזכות החשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת שלגביהם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי פעל כאפוטרופוס, מתווך, ממונה, או בדרך אחרת כסוכן של בעל החשבון;

(6)

במקרה של חשבון פיקדון, הסכום הכולל ברוטו של ריבית ששולמה או שנזקפה לזכות החשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת; וכן

(7)

במקרה של כל חשבון שאינו מתואר בתת־ס״ק 2(א)(5) או 2(א)(6) לסעיף זה, הסכום הכולל ברוטו ששולם או נזקף לזכות בעל החשבון ביחס לחשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת שלגביה המוסד הפיננסי המדווח הישראלי הוא הנושה או החייב, לרבות הסכום המצטבר של כל תשלומי פידיון לבעל החשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת.

ב)

במקרה של ארצות הברית, ביחס לכל חשבון בר דיווח לישראל של כל מוסד פיננסי מדווח אמריקני:

(1)

השם, הכתובת, וה־TIN הישראלי של כל אדם שהוא תושב ישראל, והוא בעל חשבון בחשבון;

(2)

מספר החשבון (או שווה ערך פונקציונלי בהעדר מספר חשבון);

(3)

השם והמספר המזהה של המוסד הפיננסי המדווח האמריקני;

(4)

הסכום ברוטו של הריבית המשולמת על חשבון פיקדון;

(5)

הסכום ברוטו של דיבידנדים ממקור בארה״ב ששולמו או נזקפו לזכות החשבון; וכן

(6)

הסכום ברוטו של הכנסה אחרת ממקור בארה״ב ששולמה או נזקפה לזכות החשבון, בהיקף החייב בדיווח לפי פרק 3 לכותרת־משנה A או פרק 61 לכותרת־משנה F לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

סעיף 3 – מועד ואופן חילופי המידע

1.

למטרות חובת החילופים בסעיף 2 להסכם זה, הסכום והאפיון של תשלומים שנעשו ביחס לחשבון בר דיווח לארה״ב עשויים להיקבע בהתאם לעקרונות דיני המס של ישראל, והסכום והאפיון של תשלומים שנעשו ביחס לחשבון בר דיווח לישראל עשויים להיקבע בהתאם לעקרונות חוק מס ההכנסה הפדרלי בארה״ב.

2.

למטרות חובת החילופים בסעיף 2 להסכם זה, במידע שהוחלף יצוין המטבע שבו נקוב כל סכום הנוגע בדבר.

3.

ביחס לס״ק 2 לסעיף 2 להסכם זה, מידע יתקבל ויוחלף ביחס ל־2014 וכל השנים שלאחר מכן, אלא:

א)

במקרה של ישראל:

(1)

שהמידע שיתקבל ויוחלף ביחס ל־2014 הוא רק המידע שתואר בתת־ס״ק (2)(א)(1) עד 2(א)(4) לסעיף 2 להסכם זה;

(2)

המידע שיתקבל ויוחלף ביחס ל־2015 הוא המידע המתואר בס״ק 2(א)(1) עד 2(א)(7) לסעיף 2 להסכם זה, פרט להכנסה ברוטו שתוארה בס״ק 2(א)(5)(ב) לסעיף 2 להסכם זה; וכן

(3)

המידע שיתקבל ויוחלף ביחס ל־2016 והשנים שלאחר מכן הוא המידע המתואר בתת־ס״ק 2(א)(1) עד 2(א)(7) לסעיף 2 להסכם זה;

ב)

במקרה של ארצות הברית, המידע שיתקבל ויוחלף ביחס ל־2014 ולשנים שלאחר מכן הוא כל המידע המזוהה בס״ק 2(ב) לסעיף 2 להסכם זה.

4.

על אף האמור בס״ק 3 לסעיף זה, ביחס לכל חשבון בר דיווח המוחזק בידי מוסד פיננסי מדווח ביום 30 ביוני, 2014, ובכפוף לס״ק 3 לסעיף 6 להסכם זה, הצדדים אינם נדרשים לקבל ולכלול במידע המוחלף את ה־TIN הישראלי או ה־TIN של ארה״ב, לפי העניין, של כל אדם הנוגע בדבר אם המספר המזהה של אותו משלם מס אינו ברשומות המוסד הפיננסי המדווח. במקרה כאמור, הצדדים ישיגו ויכללו במידע המוחלף את תאריך הלידה של האדם הנוגע בדבר, אם ברשומותיו של המוסד הפיננסי המדווח יש תאריך לידה כאמור.

5.

בכפוף לס״ק 3 ו־4 לסעיף זה, המידע המתואר בסעיף 2 להסכם זה יוחלף בתוך תשעה חודשים אחרי תום שנת הלוח שהמידע מתייחס אליה.

6.

הרשויות המוסמכות של ישראל וארצות הברית יתקשרו בהסכם או בהסדר במסגרת נוהל ההסכמה ההדדית הקבוע בסעיף 8 להסכם זה, אשר:

א)

יקבע את הנהלים לחבות החילופים האוטומטיים המתוארת בסעיף 2 להסכם זה;

ב)

יקבע כללים ונהלים ככל שיידרשו ליישום סעיף 5 להסכם זה; וכן

ג)

יקבע נהלים כנדרש לחילופי המידע המדווחים לפי ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם זה.

7.

כל המידע המוחלף לפי הסכם זה יהיה כפוף לסודיות ולהגנות אחרות לפי הוראות האמנה, כולל ההוראות המגבילות את השימוש במידע שהוחלף. יראו מידע שהוחלף לפי הסכם זה כסודי וניתן יהיה לגלותו רק לאדם או לרשות (כולל בתי משפט וגופים מינהליים) המעורבים בשומה, בגבייה או במינהל, באכיפה או בהעמדה לדין, או בהכרעה בערעורים ביחס למסים המתוארים בסעיף 1 לאמנה, או בפיקוח על פעולות כאמור. אדם או רשות כאמור ישתמשו במידע כאמור רק לפעולות כאמור. אדם כאמור רשאי לגלות את המידע בהליכים פומביים בבית משפט או בהחלטות שיפוטיות. לא ניתן להעביר את המידע לכל אדם, ישות, רשות או סמכות שיפוט אחרים.

8.

לאחר כניסתו של הסכם זה לתוקף, כל רשות מוסמכת תמסור הודעה בכתב לרשות המוסמכת האחרת, כאשר היא השתכנעה שסמכות השיפוט של הרשות המוסמכת האחרת הנהיגה (i) אמצעי הגנה מתאימים המבטיחים שהמידע שהתקבל בהתאם להסכם זה יישאר חסוי וישמש אך ורק לצרכי מס, וכן (ii) את התשתית ליחסי חילופים יעילים (כולל תהליכים מבוססים להבטחת חילופי מידע מעודכנים, מדויקים וסודיים, תקשורת יעילה ומהימנה, ויכולות מוכחות ליישב במהירות שאלות וחששות ביחס לחילופים או בקשות לחילופים ולנהל את הוראות סעיף 5 להסכם זה). הרשויות המוסמכות ישתדלו בתום לב להיפגש, לפני ספטמבר 2015, כדי לקבוע שכל סמכות שיפוט הנהיגה אמצעי הגנה ותשתיות כאמור.

9.

התחייבויות הצדדים לקבל ולהחליף מידע לפי סעיף 2 להסכם זה ייכנסו לתוקף בתאריך ההודעה המאוחרת מבין ההודעות בכתב המתוארות בס״ק 8 לסעיף זה. על אף האמור לעיל, אם נחה דעתה של הרשות המוסמכת בישראל כי ארצות הברית הנהיגה את אמצעי ההגנה והתשתיות המתוארים בסעיף 8 לסעיף זה, אבל לרשות המוסמכת של ארה״ב דרוש זמן נוסף כדי לקבוע שישראל הנהיגה אמצעי הגנה ותשתיות כאמור, התחייבותה של ישראל לקבל ולהחליף מידע לפי סעיף 2 להסכם זה תיכנס לתוקף במועד ההודעה בכתב שמוסרת הרשות המוסמכת בישראל לרשות המוסמכת בארה״ב בהתאם לס״ק 8 לסעיף זה.

10.

הסכם זה יבוא לידי סיום ביום 30 בספטמבר 2015, אם סעיף 2 להסכם זה אינו בתוקף עבור כל אחד מהצדדים על פי סעיף 9 לסעיף זה עד למועד זה.

סעיף 4 – החלת FATCA על מוסדות פיננסיים ישראליים

1.

טיפול במוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים. יראו כל מוסד פיננסי מדווח ישראלי כמציית, ואינו כפוף לניכוי במקור, לפי סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב אם ישראל תעמוד בהתחייבויותיה על פי סעיפים 2 ו־3 להסכם זה ביחס למוסד פיננסי מדווח ישראלי כאמור, והמוסד הפיננסי המדווח הישראלי:

א)

מזהה חשבונות בני הדיווח לארה״ב ומדווח מדי שנה לרשות המוסמכת בישראל על המידע שדיווחו נדרש בס״ק 2(א) לסעיף 3 להסכם זה בזמן ואופן המתוארים בסעיף 3 להסכם זה;

ב)

לכל אחת מהשנים 2015 ו־2016, מדווח מדי שנה לרשות המוסמכת בישראל על שם כל מוסד פיננסי שאינו משתתף שאליו העביר תשלומים, ועל הסכום המצטבר של תשלומים כאמור;

ג)

מציית לדרישות הרישום החלות המפורטות באתר האינטרנט של הרישום ל־FATCA של ה־IRS;

ד)

במידה שמוסד פיננסי מדווח ישראלי (i) פועל כמתווך מורשה (לעניין סעיף 1441 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב) שבחר לקחת אחריות ראשונית לניכוי במקור לפי פרק 3 לכותרת משנה A לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, (ii) הוא שותפות זרה שבחרה לפעול כשותפות זרה המנכה במקור (למטרות סעיף 1471 וסעיף 1441 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב), או (iii) הוא נאמנות זרה שבחרה לפעול כנאמנות זרה המנכה במקור (למטרות סעיף 1471 וסעיף 1441 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב), מנכה 30 אחוזים מכל תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב לכל מוסד פיננסי שאינו משתתף; וכן

ה)

במקרה של מוסד פיננסי מדווח ישראלי שאינו מתואר בתת־ס״ק 1(ד) לסעיף זה ומבצע תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב, או פועל כמתווך ביחס לתשלום בר ניכוי במקור בארה״ב, לכל מוסד פיננסי שאינו משתתף, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מספק לכל משלם מיידי של תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב את המידע הנדרש לביצוע ניכוי במקור ודיווח ביחס לתשלום כאמור.

על אף האמור לעיל, מוסד פיננסי מדווח ישראלי שביחס אליו לא מולאו התנאים של ס״ק 1 זה לא יהיה כפוף לניכוי במקור לפי סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, אלא אם כן מוסד פיננסי מדווח ישראלי כאמור מטופל על ידי ה־IRS כמוסד פיננסי שאינו משתתף לפי ס״ק 2(ב) לסעיף 5 להסכם זה.

2.

השעיית כללים הנוגעים לחשבונות של סרבנים. ארצות הברית לא תדרוש ממוסד פיננסי מדווח ישראלי לנכות במקור מס לפי סעיף 1471 או 1472 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב ביחס לחשבון המוחזק בידי בעל חשבון סרבן (כהגדרתו בסעיף ‎1471(d)(6)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב), או כדי לסגור חשבון כאמור, אם הרשות המוסמכת בארה״ב מקבלת את המידע המפורט בס״ק 2(א) לסעיף 2 להסכם זה, בכפוף להוראות סעיף 3 להסכם זה, ביחס לחשבון כאמור.

3.

טיפול ספציפי בתכניות פרישה ישראליות. ארצות הברית תראה כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים או כבעלי זכות שביושר פטורים, כפי שמתאים, לעניין סעיפים 1471 ו־1472 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, תכניות פרישה בישראל המתוארות בנספח II. למטרה זו, תכנית פרישה ישראלית כוללת ישות שהוקמה או נמצאת בישראל, ומוסדרת בישראל, או הסדר חוזי או משפטי שנקבע מראש, המופעלים על מנת לספק פנסיה או הטבות פרישה או להפיק הכנסה לשם מתן הטבות כאמור על פי דיני ישראל ומוסדרים ביחס להפרשות, חלוקות, דיווח, חסות, ומיסוי.

4.

זיהוי וטיפול במוסדות פיננסים זרים אחרים הנחשבים כמצייתים או בעלי זכות שביושר פטורים אחרים. ארצות הברית תראה כל מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח כמוסד פיננסי הנחשב כמציית או כבעל זכות שביושר פטור, לפי העניין, לעניין סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

5.

כללים מיוחדים ביחס לישויות קשורות ולסניפים שהם מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים. אם למוסד פיננסי ישראלי, העומד אחרת בדרישות המתוארות בס״ק 1 לסעיף זה או המתואר בסעיף 3 או 4 לסעיף זה, יש ישות קשורה או סניף, הפועלים בתחום שיפוט המונעת מישות קשורה או סניף כאמור מלמלא את הדרישות של מוסד פיננסי זר משתתף או מוסד פיננסי זר הנחשב כמציית לעניין סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב או שיש לו ישות קשורה או סניף שרואים אותו כמוסד פיננסי שאינו משתתף אך ורק בשל פקיעת תוקף הוראת המעבר למוסדות פיננסיים זרים מוגבלים ולסניפים מוגבלים לפי התקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני, מוסד פיננסי ישראלי כאמור ימשיך לציית לתנאי הסכם זה וימשיך לראות אותו כמוסד פיננסי זר הנחשב כמציית או בעל זכות שביושר פטור, לפי העניין, למטרות סעיף 1471 של חוק מס ההכנסה של ארה״ב, ובלבד ש:

א)

המוסד הפיננסי הישראלי רואה כל ישות קשורה או סניף כאמור כמוסד פיננסי שאינו משתתף נפרד למטרות של כל דרישות הדיווח והניכוי במקור של הסכם זה וכל ישות קשורה או סניף כאמור מזהים את עצמם בפני גורמים מנכים כמוסדות פיננסיים שאינם משתתפים;

ב)

כל ישות קשורה או סניף כאמור מזהה את החשבונות המוחזקים בו בידי אמריקנים ומדווח על המידע ביחס לחשבונות אלה כנדרש על פי סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, במידה המותרת לפי החוקים הנוגעים בדבר המתייחסים לישות הקשורה או לסניף; וכן

ג)

ישות קשורה או סניף כאמור אינם מבקשים במיוחד חשבונות אמריקניים המוחזקים בידי אדם אחד או יותר שאינם תושבים בתחום השיפוט שבו נמצאים ישות קשורה או סניף כאמור או חשבונות המוחזקים בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים שלא הוקמו בתחום השיפוט שבו נמצאים ישות קשורה או סניף כאמור, וישות קשורה או סניף כאמור אינם משמשים את המוסד הפיננסי הישראלי או כל ישות קשורה אחרת לעקיפת ההתחייבויות לפי הסכם זה או לפי סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, כפי שמתאים.

6.

תיאום התזמון. על אף הוראות ס״ק 3 ו־5 לסעיף 3 להסכם זה:

א)

ישראל לא תהיה מחויבת לקבל ולהחליף מידע ביחס לשנת לוח שקדמה לשנת הלוח שביחס אליה מוסדות פיננסיים זרים משתתפים נדרשים לדווח על מידע דומה ל־IRS בהתאם לתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני;

ב)

ישראל לא תהיה חייבת להתחיל להחליף מידע לפני התאריך שבו מוסדות פיננסיים זרים משתתפים נדרשים לדווח על מידע דומה ל־IRS לפי התקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני;

ג)

ארצות הברית לא תהיה מחויבת לקבל ולהחליף מידע ביחס לשנת לוח שקדמה לשנת הלוח הראשונה שביחס אליה ישראל נדרשת לקבל ולהחליף מידע; וכן

ד)

ארצות הברית לא תהיה מחויבת להתחיל להחליף מידע לפני התאריך שבו ישראל נדרשת להתחיל להחליף מידע.

7.

תיאום של הגדרות עם תקנות משרד האוצר האמריקני. על אף הוראות סעיף 1 להסכם זה וההגדרות הנתונות בנספחים להסכם זה, ביישום הסכם זה, ישראל רשאית להשתמש, ורשאית להתיר למוסדות פיננסיים ישראליים להשתמש בהגדרה בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני במקום בהגדרה מתאימה בהסכם זה, ובלבד שהחלה כאמור לא תסכל את מטרותיו של הסכם זה.

סעיף 5 – שיתוף פעולה בציות ובאכיפה

1.

טעויות קלות ומינהליות. רשות מוסמכת תודיע לרשות המוסמכת של הצד האחר כאשר לרשות המוסמכת הנזכרת ראשונה יש סיבה להאמין כי ייתכן שטעויות מנהליות או טעויות קלות אחרות הובילו לדיווח על מידע לא נכון או לדיווח שאינו מלא של מידע או תוצאתם הייתה הפרה אחרת של הסכם זה. הרשות המוסמכת של צד אחר כאמור תחיל את הדין הפנימי שלה (כולל עיצומים בני החלה) כדי לקבל מידע מתוקן ו/או שלם או כדי ליישב הפרות אחרות של הסכם זה.

2.

אי ציות משמעותי.

א)

רשות מוסמכת תודיע לרשות המוסמכת של הצד האחר, כאשר הרשות המוסמכת הנזכרת ראשונה קבעה כי קיים אי־ציות משמעותי להתחייבויות לפי הסכם זה ביחס למוסד פיננסי מדווח בתחום השיפוט האחר. הרשות המוסמכת של צד אחר כאמור תחיל את הדין הפנימי שלה (כולל עיצומים בני החלה) כדי לטפל באי־הציות המשמעותי המתואר בהודעה.

ב)

אם, במקרה של מוסד פיננסי מדווח ישראלי, פעולות אכיפה כאמור אינן מיישבות את אי־הציות בתוך תקופה של 18 חודשים לאחר שהודעה של אי־ציות משמעותי נמסרת בראשונה, ארצות הברית תראה את המוסד הפיננסי המדווח הישראלי כמוסד פיננסי שאינו משתתף בהתאם לס״ק 2(ב) זה.

3.

הסתמכות על ספקי שירות שהם צד שלישי. כל צד רשאי לאפשר למוסדות פיננסיים מדווחים להשתמש בספקי שירות שהם צד שלישי כדי לעמוד בהתחייבויות המוטלות על המוסדות הפיננסיים המדווחים האמורים ע״י צד, בהתאם להסכם זה, אך התחייבויות אלה יישארו באחריותם של המוסדות הפיננסיים המדווחים.

4.

מניעת השתמטות. הצדדים יישמו לפי הצורך דרישות כדי למנוע ממוסדות פיננסיים לאמץ נהגים המיועדים לעקוף את הדיווח הנדרש לפי הסכם זה.

סעיף 6 – מחויבות הדדית להמשיך לשפר את יעילות חילופי המידע והשקיפות

1.

הדדיות. ממשלת ארצות הברית מכירה בצורך להגיע לרמות דומות של חילופי מידע אוטומטיים הדדיים עם ישראל. ממשלת ארצות הברית מחויבת להוסיף ולשפר את השקיפות ולשפר את יחסי החילופים עם ישראל ע״י קידום אימוץ תקנות ועידוד ותמיכה בחקיקה נוגעת בדבר כדי להגיע לרמות דומות של חילופי מידע אוטומטיים הדדיים.

2.

טיפול בתשלומי העברה ובהכנסות ברוטו. הצדדים מחויבים לפעול יחד, עם סמכויות שיפוט שותפות, לפיתוח גישה חלופית מעשית ויעילה להשגת יעדי המדיניות של תשלומי העברה מחו״ל וניכוי במקור של הכנסות ברוטו הממזערת את הנטל.

3.

תיעוד חשבונות שהוחזקו ביום 30 ביוני 2014. ביחס לחשבונות בני דיווח שהוחזקו על ידי מוסד פיננסי מדווח ביום 30 ביוני 2014:

א)

ארצות הברית מתחייבת לקבוע, עד 1 בינואר 2017, לדיווח ביחס ל־2017 ולשנים שאחריה, כללים המחייבים מוסדות פיננסיים מדווחים אמריקנים לקבל ולדווח על ה־TIN הישראלי של כל בעל חשבון של חשבון בר דיווח לישראל כנדרש על פי תת־ס״ק 2(ב)(1) לסעיף 2 להסכם זה; וכן

ב)

ישראל מתחייבת לקבוע, עד 1 בינואר 2017, לדיווח ביחס ל־2017 ולשנים שאחריה, כללים המחייבים מוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים לקבל ולדווח על ה־TIN של ארה״ב של כל אדם אמריקני מסוים כנדרש על פי תת־ס״ק 2(א)(1) לסעיף 2 להסכם זה.

סעיף 7 – עקביות בהחלת FATCA על סמכויות שיפוט שותפות

1.

ישראל תקבל את ההטבה של כל תנאי נוח יותר לפי סעיף 4 או נספח I להסכם זה ביחס ליישום FATCA על מוסדות פיננסיים ישראליים המוענקת לתחום שיפוט של שותפה אחרת לפי הסכם דו־צדדי חתום שבהתאם אליו תחום השיפוט של השותפה האחרת מתחייב לקבל על עצמו מחויבויות זהות לאלה של ישראל המתוארות בסעיפים 2 ו־3 להסכם זה, ובכפוף לאותם תנאים והתניות המתוארים בהם ובסעיפים 5 עד 9 להסכם זה.

2.

ארצות הברית תודיע לישראל על כל תנאי נוח יותר כאמור, ותנאים נוחים יותר כאמור יחולו באופן אוטומטי על פי הסכם זה כאילו אותם תנאים היו מפורטים בהסכם זה, ויהיו בתוקף החל מתאריך חתימתו של ההסכם המשלב תנאים נוחים יותר, אלא אם ישראל דוחה את החלתם בכתב.

סעיף 8 – התייעצויות ותיקונים

1.

במקרה שמתעוררים קשיים כלשהם ביישומו של הסכם זה, כל צד רשאי לבקש התייעצויות כדי לפתח אמצעים מתאימים להבטחת מילויו של הסכם זה.

2.

הרשויות המוסמכות רשאיות לאמץ וליישם נהלים על מנת להקל על יישומו של הסכם זה.

3.

ניתן לתקן הסכם זה בהסכמה הדדית בכתב של הצדדים. תיקון כאמור ייכנס לתוקף לפי אותם הנהלים המפורטים בס״ק 1 לסעיף 10 להסכם זה.

סעיף 9 – נספחים

הנספחים מהווים חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

סעיף 10 – תקופת ההסכם

1.

הסכם זה ייכנס לתוקף במועד ההודעה בכתב של ישראל לארצות הברית כי ישראל השלימה את הנהלים הפנימיים הדרושים לה לכניסתו לתוקף של הסכם זה.

2.

כל צד רשאי להביא הסכם זה לידי סיום על ידי מתן הודעה בכתב על סיום לצד האחר. סיום כאמור ייכנס לתוקף ביום הראשון של החודש שאחרי תום תקופה של 12 חודשים אחרי תאריך ההודעה על סיום.

3.

הצדדים יתייעצו, לפני 31 בדצמבר 2016, בתום לב כדי לתקן הסכם זה כפי שנדרש כדי לשקף את ההתקדמות בהתחייבויות שנקבעו בסעיף 6 להסכם זה.

ולראיה, החתומים מטה, שהוסמכו לכך כדין על ידי ממשלתו, חתמו על הסכם זה.

נעשה ב_____, בשני עותקים, בשפה האנגלית, ביום __ ב_____, __20. יוכן נוסח בעברית אשר יחשב מהימן באותה מידה עם החלפת איגרות דיפלומטיות בין הצדדים שיאשרו את התאמתו לנוסח באנגלית.

בשם ממשלת מדינת ישראל

בשם ממשלת ארצות הברית של אמריקה

נספח I – התחייבויות לבדיקת נאותות לשם זיהוי ודיווח על חשבונות בני דיווח לארה״ב ועל תשלומים למוסדות פיננסיים מסוימים שאינם משתתפים

חלק I. כללי.

א.

ישראל תדרוש שמוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים יישמו את הליכי בדיקת הנאותות הכלולים בנספח I זה, לזיהוי חשבונות בני דיווח לארה״ב וחשבונות המוחזקים על ידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים.

ב.

למטרות ההסכם,

1.

כל סכומי הדולרים נקובים בדולרים של ארה״ב וייקראו ככוללים את שווה הערך במטבעות אחרים.

2.

למעט כאשר נקבע אחרת בהסכם זה, היתרה או הערך של חשבון ייקבעו נכון ליום האחרון של שנת הלוח או של תקופת דיווח מתאימה אחרת.

3.

מקום שיתרה או ערך סף ייקבעו ל־30 ביוני 2014 לפי נספח I זה, היתרה או הערך האמורים ייקבעו נכון לאותו יום או ליום האחרון של תקופת הדיווח המסתיימת מיד לפני ה־30 ביוני 2014, ומקום שיש לקבוע יתרה או ערך סף ליום האחרון של שנת לוח לפי נספח I זה, היתרה או הערך האמורים ייקבעו נכון ליום האחרון של שנת הלוח או של תקופת דיווח מתאימה אחרת.

4.

בכפוף לס״ק ה׳(1) לחלק II של נספח I זה, חשבון ייראה כחשבון בר דיווח לארה״ב נכון לתאריך שבו הוא מזוהה ככזה על פי הליכי בדיקת הנאותות שבנספח I זה.

5.

אם לא נקבע אחרת, מידע בקשר לחשבון בר דיווח לארה״ב ידווח מדי שנה, בשנת הלוח שאחרי השנה שהמידע מתייחס אליה.

ג.

כחלופה להליכים המתוארים בכל חלק של נספח I זה, ישראל רשאית להתיר למוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים להסתמך על ההליכים המתוארים בתקנות משרד האוצר האמריקני הנוגעות בדבר כדי לקבוע אם חשבון הוא חשבון בר דיווח לארה״ב או חשבון המוחזק על ידי מוסד פיננסי שאינו משתתף. ישראל רשאית להתיר למוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים לעשות בחירה כאמור בנפרד לכל חלק בנספח I זה, גם ביחס לכל החשבונות הפיננסיים הנוגעים בדבר או, בנפרד, ביחס לכל קבוצה שזוהתה בבירור של חשבונות כאמור (כגון על ידי סיווג העסק או המקום שבו החשבון מוחזק).

חלק II. חשבונות קיימים של יחידים.

הכללים וההליכים הבאים חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח לארה״ב מבין החשבונות הקיימים המוחזקים על ידי יחידים (”חשבונות קיימים של יחידים“).

א.

חשבונות שאינם חייבים בבדיקה, בזיהוי או בדיווח. כל עוד לא בחר המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בדרך אחרת, ביחס לכל החשבונות הקיימים של יחידים, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, מקום שכללי היישום בישראל מאפשרים בחירה כאמור, החשבונות הקיימים הבאים של יחידים אינם חייבים בבדיקה, בזיהוי או בדיווח כחשבונות בני דיווח לארה״ב:

1.

בכפוף לס״ק ה׳(2) לחלק זה, חשבון קיים של יחיד עם יתרה או ערך שאינם עולים על 50,000$ נכון ל־30 ביוני 2014.

2.

בכפוף לס״ק ה׳(2) לחלק זה, חשבון קיים של יחיד שהוא חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה עם יתרה או ערך של 250,000$ או פחות נכון ל־30 ביוני 2014.

3.

חשבון קיים של יחיד שהוא חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה, ובלבד שהחוק או התקנות של ישראל או ארצות הברית מונעים בפועל מכירה של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה כאמור לתושבי ארה״ב (לדוגמא, אם למוסד הפיננסי הנוגע בדבר אין רישום כנדרש על פי החוק האמריקני, והדין בישראל מחייב דיווח או ניכוי במקור ביחס למוצרי ביטוח המוחזקים בידי תושבי ישראל).

4.

חשבון פיקדון עם יתרה של 50,000$ או פחות.

ב.

הליכי בדיקה לחשבונות קיימים של יחידים עם יתרה או ערך, נכון ל־31 ביוני 2014, העולים על 50,000$ (250,000$ לחוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה), אך אינם עולים על 1,000,000$ (”חשבונות בעלי ערך נמוך“).

1.

חיפוש תיעוד אלקטרוני. המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לבדוק באופן אלקטרוני את הנתונים בני החיפוש המוחזקים על ידי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי לכל אחד מהסממנים של ארה״ב הבאים:

א)

זיהוי של בעל החשבון כאזרח או תושב ארה״ב;

ב)

סממן חד משמעי של מקום לידה בארה״ב;

ג)

מען עדכני לדואר או למגורים בארה״ב (כולל תיבת דואר בארה״ב);

ד)

מספר טלפון עדכני בארה״ב;

ה)

הוראות קבע להעברת כספים לחשבון המוחזק בארצות הברית;

ו)

ייפוי כוח עדכני בתוקף או זכות חתימה שניתנה לאדם שיש לו מען בארה״ב; או

ז)

מען של ”אצל“ או ”שמירת דואר“ שהוא המען היחיד של בעל החשבון הקיים בתיקי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי. במקרה של חשבון קיים של יחיד שהוא חשבון בעל ערך נמוך, מען של ”אצל“ מחוץ לארצות הברית או ”שמירת דואר“ לא ייראו כסממן של ארה״ב.

2.

אם אף אחד מהסממנים של ארה״ב המופיעים בס״ק ב׳(1) לחלק זה לא התגלתה בחיפוש האלקטרוני, כי אז לא נדרשת כל פעולה נוספת עד שיהיה שינוי בנסיבות שתוצאתו היא סממן אחד או יותר של ארה״ב המשויך לחשבון, או שהחשבון הופך לחשבון בעל ערך גבוה כמתואר בסעיף ד׳ לחלק זה.

3.

אם סממן כלשהו של ארה״ב המפורט בס״ק ב׳(1) לחלק זה התגלה בחיפוש האלקטרוני, או אם חל שינוי בנסיבות שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן אחד או יותר של ארה״ב, אזי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן הוא בוחר להחיל את ס״ק ב׳(4) לחלק זה ואחד החריגים בס״ק האמור חל ביחס לאותו חשבון.

4.

על אף מציאת סממן של ארה״ב לפי ס״ק ב׳(1) לסעיף זה, מוסד פיננסי מדווח ישראלי אינו נדרש לראות את החשבון כחשבון בר דיווח בארה״ב אם:

א)

מקום שהמידע על בעל החשבון מצביע באופן חד משמעי על מקום לידה בארה״ב, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקבל, או בדק בעבר ומחזיק תיעוד של:

(1)

תיעוד עצמי שבעל החשבון אינו אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב לצרכי מס (אשר עשוי להיות בטופס W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה אחר);

(2)

דרכון שאינו אמריקני או תעודה מזהה ממשלתית אחרת המעידה על האזרחות או הלאום של בעל החשבון במדינה שאיננה ארצות הברית; וכן

(3)

עותק של אישור של אובדן אזרחות ארצות הברית של בעל החשבון או הסבר סביר:

(א)

לסיבה לכך שלבעל החשבון אין אישור כאמור על אף שוויתר על אזרחות אמריקנית; או

(ב)

לסיבה לכך שבעל החשבון לא קיבל אזרחות אמריקנית בעת הלידה.

ב)

מקום שהמידע על בעל החשבון כולל מען עדכני לדואר או למגורים בארה״ב, או מספר טלפון אמריקני, אחד או יותר, שהם מספרי הטלפון היחידים המשויכים לחשבון, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקבל, או בדק בעבר ומחזיק תיעוד של:

(1)

תיעוד עצמי שבעל החשבון איננו אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב לצרכי מס (אשר עשוי להיות בטופס W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה אחר); וכן

(2)

ראיות תיעודיות, כהגדרתן בסעיף ד׳ לחלק VI לנספח I זה, המבססות את מעמדו של בעל החשבון כלא אמריקני.

ג)

מקום שהמידע על בעל החשבון מכיל הוראות קבע להעברת כספים לחשבון המוחזק בארצות הברית, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקבל, או בדק בעבר ומחזיק תיעוד של:

(1)

תיעוד עצמי שבעל החשבון איננו אזרח ארה״ב ואיננו תושב ארה״ב לצרכי מס (אשר עשוי להיות בטופס מס הכנסה W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה אחר); וכן

(2)

ראיות תיעודיות, כהגדרתן בסעיף ד׳ לחלק VI לנספח I זה, המבססות את מעמדו של בעל החשבון כלא אמריקני.

ד)

מקום שהמידע על בעל החשבון מכיל ייפוי כוח עדכני בתוקף או זכות חתימה שהוענקה לאדם עם מען בארה״ב, מען של ”אצל“ או ”שמירת דואר“ שהוא המען היחיד המזוהה לגבי בעל החשבון, או מספר טלפון אמריקני, אחד או יותר (אם מספר טלפון שאינו אמריקני משויך אף הוא לחשבון), המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקבל, או בדק בעבר ומחזיק, תיעוד של:

(1)

תיעוד עצמי שבעל החשבון אינו אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב לצרכי מס (אשר עשוי להיות בטופס W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה אחר); או

(2)

ראיות תיעודיות, כהגדרתן בסעיף ד׳ לחלק VI לנספח I זה, המבססות את מעמדו של בעל החשבון כלא אמריקני.

ג.

הליכים נוספים החלים על חשבונות קיימים של יחידים שהינם חשבונות בעלי ערך נמוך.

1.

בדיקת חשבונות קיימים של יחידים שהינם חשבונות בעלי ערך נמוך לצורך סממנים שלארה״ב יש להשלים עד 30 ביוני 2016.

2.

אם חל שינוי בנסיבות ביחס לחשבון קיים של יחיד שהוא חשבון בעל ערך נמוך, שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן של ארה״ב, אחת או יותר, המתוארת בס״ק ב׳(1) לחלק זה, כי אז המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן חל ס״ק ב׳(4) לחלק זה.

3.

פרט לחשבונות פיקדון המתוארים בס״ק א׳(4) לחלק זה, כל חשבון קיים של יחיד שזוהה כחשבון בר דיווח בארה״ב לפי חלק זה, ייראה כחשבון בר דיווח לארה״ב בכל השנים שלאחר מכן, אלא אם כן בעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים.

ד.

הליכי בדיקה מוגברים לחשבונות קיימים של יחידים עם יתרה או ערך העולים על 1,000,000$ ב־31 ביוני 2014, או ב־31 בדצמבר של 2015 או של כל שנה שלאחר מכן (”חשבונות בעלי ערך גבוה“).

1.

חיפוש תיעוד אלקטרוני. המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לבדוק נתונים הניתנים לחיפוש אלקטרוני המוחזקים בידי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי ביחס לכל אחד מהסממנים של ארה״ב המתוארים בס״ק ב׳(1) לחלק זה.

2.

חיפוש תיעוד נייר. אם מאגרי המידע הניתנים לחיפוש אלקטרוני של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי כוללים שדות, ומכילים, את כל המידע המתואר בס״ק ד׳(3) לחלק זה, כי אז אין צורך בחיפוש תיעוד נייר נוסף. אם מאגרי המידע האלקטרוניים אינם מכילים את כל המידע הזה, כי אז ביחס לחשבון בעל ערך גבוה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לבדוק גם את קובץ האב העדכני של הלקוחות, ובמידה שהמידע אינו כלול בקובץ האב העדכני של הלקוחות, לבדוק את המסמכים הבאים המקושרים לחשבון אשר התקבלו על ידי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בחמש השנים האחרונות ביחס לכל אחת מהסממנים של ארה״ב המתוארים בס״ק ב׳(1) לחלק זה:

א)

הראיות התיעודיות האחרונות שנאספו ביחס לחשבון;

ב)

חוזה הפתיחה או התיעוד העדכני ביותר של החשבון;

ג)

התיעוד העדכני ביותר שקיבל המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בהתאם לנהלי AML/KYC או למטרות רגולטוריות אחרות;

ד)

כל טופס ייפוי כוח או סמכות חתימה שבתוקף; וכן

ה)

כל הוראת קבע להעברת כספים שבתוקף.

3.

חריג כאשר מאגרי מידע מכילים מידע מספיק. מוסד פיננסי מדווח ישראלי אינו נדרש לבצע את חיפוש תיעוד הנייר המתואר בס״ק ד׳(2) לחלק זה אם המידע הניתן לחיפוש אלקטרוני של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי כולל את האמור להלן:

א)

הלאום או מעמד התושבות של בעל החשבון;

ב)

מען עדכני לדואר או למגורים של בעל החשבון, הרשום אצל המוסד הפיננסי המדווח הישראלי;

ג)

מספר(י) טלפון עדכני(ים) של בעל החשבון, אם יש כאלה, הרשומים אצל המוסד הפיננסי המדווח הישראלי;

ד)

אם קיימות הוראות קבע להעברת כספים בחשבון לחשבון אחר (כולל לחשבון בסניף אחר של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי או למוסד פיננסי אחר);

ה)

אם קיים מען עדכני של ”אצל“ או ”שמירת דואר“ של בעל החשבון; וכן

ו)

אם יש ייפוי כוח או זכות חתימה כלשהם בחשבון.

4.

תשאול של מנהל קשרי לקוחות לידיעה בפועל. נוסף על החיפוש ברשומות אלקטרוניות ובתיעוד נייר שתוארו לעיל, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי צריך לראות כחשבון בר דיווח לארה״ב כל חשבון בעל ערך גבוה המשויך למנהל קשרים (כולל כל החשבונות הפיננסיים המצורפים לחשבון בעל ערך גבוה כאמור) אם למנהל הקשרים יש ידיעה בפועל, כי בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים.

5.

השפעת מציאת סממן של ארה״ב.

א)

אם אף אחד מהסממנים של ארה״ב המופיעים בס״ק ב׳(1) לחלק זה לא התגלה בביקורת המוגברת של חשבונות בעלי ערך גבוה המתוארים לעיל, והחשבון אינו מזוהה כמוחזק בידי אדם אמריקני מסוים בס״ק ד׳(4) לחלק זה, כי אז לא נדרשת כל פעולה נוספת עד שיהיה שינוי בנסיבות שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן אחד או יותר של ארה״ב.

ב)

אם סממן כלשהו של ארה״ב המופיע בס״ק ב׳(1) לחלק זה התגלה בביקורת המוגברת של חשבונות בעלי ערך גבוה המתוארים לעיל, או אם חל שינוי בנסיבות שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן אחד או יותר של ארה״ב, אזי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן הוא בוחר להחיל את ס״ק ב׳(4) לחלק זה ואחד החריגים בס״ק האמור חל ביחס לאותו חשבון.

ג)

פרט לחשבונות פיקדון המתוארים בס״ק א׳(4) לחלק זה, כל חשבון קיים של יחיד שזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב לפי חלק זה ייראה כחשבון בר דיווח לארה״ב בכל השנים שלאחר מכן, אלא אם כן בעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים.

ה.

הליכים נוספים החלים על חשבונות בעלי ערך גבוה.

1.

אם חשבון קיים של יחיד הוא חשבון בעל ערך גבוה ב־30 ביוני 2014, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב להשלים את הליכי הביקורת המוגברת המתוארים בסעיף ד׳ לחלק זה ביחס לחשבון כאמור לא יאוחר מה־30 ביוני 2015. אם בהתבסס על ביקורת זו החשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב ב־31 בדצמבר 2014 או לפני יום זה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לדווח על המידע הנדרש בנוגע לחשבון כאמור ביחס ל־2014 בדווח הראשון על החשבון ולאחר מכן על בסיס שנתי. במקרה של חשבון שזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב אחרי 31 בדצמבר 2014 אך לא אחרי 30 ביוני 2015, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי אינו נדרש לדווח על מידע בנוגע לחשבון כאמור ביחס ל־2014, אבל חייב לדווח על המידע ביחס לחשבון על בסיס שנתי לאחר מכן.

2.

אם חשבון קיים של יחיד אינו חשבון בעל ערך גבוה ב־30 ביוני 2014, אבל הופך לחשבון בעל ערך גבוה נכון להיום האחרון של 2015 או של כל שנת לוח שלאחר מכן, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב להשלים את הליכי הביקורת המוגברת המתוארים בסעיף ד׳ לחלק זה ביחס לחשבון כאמור בתוך שישה חודשים מהיום האחרון של שנת הלוח שבה החשבון הופך לחשבון בעל ערך גבוה. אם בהתבסס על בדיקה כאמור החשבון מזוהה כחשבון בר דיווח בארה״ב, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לדווח על המידע הנדרש בנוגע לחשבון כאמור ביחס לשנה שבה הוא זוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב ובשנים שלאחר מכן על בסיס שנתי, אלא אם כן בעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים.

3.

ברגע שמוסד פיננסי מדווח ישראלי מחיל את הליכי הביקורת המוגברת המתוארים בסעיף ד׳ לחלק זה על חשבון בעל ערך גבוה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי אינו נדרש להחיל מחדש הליכים כאמור, להוציא תשאול של מנהל קשרי לקוחות המתואר בס״ק ד׳(4) לסעיף זה, לגבי אותו חשבון בעל ערך גבוה בכל שנה שלאחר מכן.

4.

אם יש שינוי בנסיבות ביחס לחשבון בעל ערך גבוה שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן אחד או יותר של ארה״ב המתואר בס״ק ב׳(1) לחלק זה, כי אז לאחר מכן המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות בחשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן הוא בוחר להחיל את ס״ק ב׳(4) לחלק זה ואחד מהחריגים שבס״ק כאמור חל ביחס לאותו חשבון.

5.

מוסד פיננסי מדווח ישראלי חייב ליישם הליכים על מנת להבטיח שמנהל קשרים יזהה כל שינוי בנסיבות החשבון. לדוגמא, אם מנהל הקשרים מקבל הודעה שלמחזיק בחשבון יש מען דואר חדש בארצות הברית, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי נדרש לראות את המען החדש כשינוי בנסיבות, ואם הוא בוחר להחיל את ס״ק ב׳(4) לסעיף זה, הוא נדרש לקבל את התיעוד המתאים מבעל החשבון.

ו.

חשבונות קיימים של יחידים שתועדו למטרות מסוימות אחרות. מוסד פיננסי מדווח ישראלי שקיבל בעבר מבעל חשבון תיעוד לביסוס מעמדו של בעל החשבון כמי שאינו אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב על מנת לעמוד בהתחייבויותיו כמתווך מורשה, כשותפות זרה מנכה, או כהסכם של נאמנות זרה מנכה עם ה־IRS, או על מנת למלא את התחייבויותיו לפי פרק 61 לשער 26 בחוק של ארצות הברית (United States Code), אינו נדרש לבצע את ההליכים המתוארים בס״ק ב׳(1) לחלק זה ביחס לחשבונות בעלי ערך נמוך או את ההליכים שבס״ק ד׳(1) עד ד׳(3) לחלק זה ביחס לחשבונות בעלי ערך גבוה.

חלק III. חשבונות חדשים של יחידים.

הכללים וההליכים הבאים חלים לצורך זיהוי החשבונות ברי הדיווח לארה״ב מבין החשבונות הפיננסיים המוחזקים בידי יחידים אשר נפתחו ביום 1 ביולי 2014 או אחריו (”חשבונות חדשים של יחידים“).

א.

חשבונות שאינם חייבים בבדיקה, זיהוי או דיווח. לא בחר המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בדרך אחרת, ביחס לכל החשבונות החדשים של יחידים, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, מקום שכללי היישום בישראל מאפשרים בחירה כאמור, החשבונות החדשים הבאים של יחידים אינם חייבים בבדיקה, זיהוי או דיווח כחשבונות בני דיווח לארה״ב:

1.

חשבון פיקדון אלא אם כן יתרת החשבון עולה על 50,000$ בסוף כל שנת לוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת.

2.

חוזה ביטוח בעל ערך פדיון, אלא אם כן ערך הפדיון עולה על 50,000$ בסוף כל שנת לוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת.

ב.

חשבונות חדשים אחרים של יחידים. ביחס לחשבונות חדשים של יחידים שאינם מתוארים בסעיף א׳ של חלק זה, עם פתיחת חשבון (או בתוך 90 ימים לאחר תום שנת הלוח שבה החשבון חדל להיות מתואר בסעיף א׳ לחלק זה), המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לקבל תיעוד עצמי, אשר עשוי להיות חלק מתיעוד פתיחת החשבון, שיאפשר למוסד הפיננסי המדווח הישראלי לקבוע אם בעל החשבון הוא תושב ארצות הברית לצרכי מס (למטרה זו, אזרח ארה״ב נחשב לתושב ארצות הברית לצרכי מס, גם אם בעל החשבון הוא גם תושב לצרכי מס של סמכות שיפוט אחרת), ויאמת את סבירותו של תיעוד עצמי כזה בהתבסס על המידע שקיבל המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בקשר לפתיחת החשבון, כולל כל תיעוד שנאסף על פי נהלי AML/KYC.

1.

אם התיעוד העצמי קובע כי בעל החשבון הוא תושב ארצות הברית לצרכי מס, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב ולקבל תיעוד עצמי הכולל TIN אמריקני של בעל החשבון (אשר עשוי להיות טופס W-9 של ה־IRS או טופס דומה מוסכם אחר).

2.

אם יש שינוי נסיבות ביחס לחשבון חדש של יחיד שגורם למוסד הפיננסי המדווח הישראלי לדעת, או שיש לו סיבה לדעת, כי התיעוד העצמי המקורי הוא שגוי או לא אמין, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי אינו יכול להסתמך על התיעוד העצמי המקורי ועליו לקבל תיעוד עצמי תקף הקובע אם המחזיק בחשבון הוא אזרח ארה״ב או תושב למטרות מס בארה״ב. אם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי אינו מצליח להשיג תיעוד עצמי תקף, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את חשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב.

חלק IV. חשבונות קיימים של ישות.

הכללים וההליכים הבאים חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח לארה״ב וחשבונות המוחזקים בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים, מבין החשבונות הקיימים המוחזקים על ידי יישויות (”חשבונות קיימים של ישות“).

א.

חשבונות של ישות שאינם חייבים בבדיקה, זיהוי או דיווח. לא בחר המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בדרך אחרת, ביחס לכל החשבונות הקיימים של יישויות, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, מקום שכללי היישום בישראל מאפשרים בחירה כאמור, חשבון ישות קיים עם יתרת חשבון או ערך שאינם עולים על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, אינו חייב בביקורת, זיהוי או דיווח כחשבון בר דיווח לארה״ב עד שיתרת החשבון או הערך עולים על 1,000,000$.

ב.

חשבונות של ישות הכפופים לבדיקה. חשבון קיים של ישות עם יתרת חשבון או ערך העולים על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, וחשבון קיים של ישות שאינו עולה על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, אך יתרת החשבון או הערך עולים על 1,000,000$ נכון ליום האחרון של 2015 או של כל שנת לוח שלאחר מכן, חייב להיבדק בהתאם להליכים המפורטים בסעיף ד׳ לחלק זה.

ג.

חשבונות של ישות שביחס אליהם נדרש דיווח. ביחס לחשבונות קיימים של ישות המתוארים בסעיף ב׳ לחלק זה, רק חשבונות המוחזקים בידי ישות אחת או יותר שהן אדם אמריקני מסוים, או בידי NFFEs פסיביים עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אזרחי ארה״ב או תושביה, ייראו כחשבונות בני דיווח לארה״ב. בנוסף על כך, חשבונות המוחזקים בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים ייחשבו כחשבונות שבגינם מדווחים תשלומים מצטברים כמתואר בתת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם, לרשות המוסמכת הישראלית.

ד.

הליכי בדיקה לזיהוי חשבונות של ישות שביחס אליהם נדרש דיווח. לגבי חשבונות קיימים של ישות שתוארו בסעיף ב׳ לחלק זה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב להחיל את נהלי הבדיקה הבאים כדי לקבוע אם החשבון מוחזק בידי אדם אמריקני מסוים אחד או יותר, בידי NFFEs פסיביים עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אזרחי ארה״ב או תושביה, או בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים:

1.

לקבוע אם הישות היא אדם אמריקני מסוים.

א)

לבדוק מידע הנשמר למטרות רגולציה או קשרי לקוחות (כולל מידע שנאסף על פי נהלי AML/KYC), כדי לקבוע אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא אדם אמריקני. למטרה זו, מידע המצביע על כך שבעל החשבון הוא אדם אמריקני כולל מקום התאגדות או התארגנות בארה״ב, או מען בארה״ב.

ב)

אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא אדם אמריקני, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב אלא אם כן הוא מקבל תיעוד עצמי מבעל החשבון (שיכול להיות על גבי טופס W-8 או W-9 של ה־IRS, או טופס מוסכם דומה), או קובע באופן סביר בהתבסס על מידע הנמצא ברשותו או על מידע זמין לציבור, כי בעל החשבון אינו אדם אמריקני מסוים.

2.

לקבוע אם ישות מחוץ לארה״ב היא מוסד פיננסי.

א)

לבדוק מידע הנשמר למטרות רגולציה או קשרי לקוחות (כולל מידע שנאסף על פי נהלי AML/KYC) כדי לקבוע אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא מוסד פיננסי.

ב)

אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא מוסד פיננסי, או המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מאמת את המספר המזהה של בעל החשבון כמתווך גלובלי ברשימת ה־FFI שפורסמה על ידי ה־IRS, כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב.

3.

לקבוע אם מוסד פיננסי הוא מוסד שאינו משתתף שתשלומים אליו חייבים בדיווח מצטבר לפי תת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם.

א)

בכפוף לתת־ס״ק ד׳(3)(ב) לחלק זה, מוסד פיננסי מדווח ישראלי רשאי לקבוע כי בעל החשבון הוא מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה אחרת אם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי קובע באופן סביר שלבעל החשבון יש מעמד כזה על בסיס המספר המזהה כמתווך גלובלי של בעל החשבון ברשימת ה־FFI שפורסמה על ידי ה־IRS, או על בסיס מידע אחר הזמין פומבית או נמצא ברשותו של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי, לפי העניין. במקרה כזה, אין צורך בבדיקה, זיהוי, או דיווח נוספים ביחס לחשבון.

ב)

אם בעל החשבון הוא מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה אחרת שה־IRS רואה בו מוסד פיננסי שאינו משתתף, כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב, אבל על תשלומים לבעל החשבון יש לדווח כמתואר בתת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם.

ג)

אם בעל החשבון איננו מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה אחרת, כי אז המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את בעל החשבון כמוסד פיננסי שאינו משתתף שתשלומים אליו חייבים בדיווח לפי תת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם, אלא אם כן המוסד הפיננסי המדווח הישראלי:

(1)

מקבל תיעוד עצמי (שעשוי להיות על גבי טופס W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה), מבעל החשבון שהוא FFI מורשה הנחשב כמציית, או בעל זכות שביושר פטור, כפי שמונחים אלה מוגדרים בתקנות משרד האוצר של ארה״ב הנוגעות בדבר; או

(2)

במקרה של FFI משתתף או FFI רשום הנחשב כמציית, מאמת את המספר המזהה של בעל החשבון כמתווך גלובלי ברשימת ה־FFI שפורסמה על ידי ה־IRS.

4.

לקבוע אם חשבון המוחזק בידי NFFE הוא חשבון בר דיווח לארה״ב. ביחס לבעל חשבון שלחשבון קיים של ישות שאינו מזוהה כאדם מארה״ב או כמוסד פיננסי, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לזהות (i) אם לבעל החשבון יש בעלי שליטה, (ii) אם בעל החשבון הוא NFFE פסיבי, וכן (iii) אם מי מבעלי השליטה של בעל החשבון הוא אזרח או תושב ארה״ב. בערכו קביעות אלה, על המוסד הפיננסי המדווח הישראלי לנהוג לפי ההנחיות שבתת־ס״ק ד׳(4)(א) עד ד׳(4)(ד) לחלק זה, בסדר המתאים ביותר לאור הנסיבות.

א)

לצורך קביעת בעלי השליטה של בעל חשבון, מוסד פיננסי מדווח ישראלי עשוי להסתמך על מידע שנאסף ונשמר בהתאם לנהלי AML/KYC.

ב)

לצורך קביעה אם בעל החשבון הוא NFFE פסיבי, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לקבל תיעוד עצמי (שיכול להיות על טופס W-8 או W-9 של ה־IRS, או טופס מוסכם דומה) מבעל החשבון לקביעת מעמדו, אלא אם כן קיים מידע הנמצא ברשותו או שהינו זמין לציבור, שבהתבסס עליו הוא יכול לקבוע באופן סביר כי בעל החשבון הוא NFFE אקטיבי.

ג)

לצורך הקביעה אם בעל שליטה ב־NFFE פסיבי הוא אזרח או תושב ארה״ב לצרכי מס, מוסד פיננסי מדווח ישראלי עשוי להסתמך על:

(1)

מידע שנאסף ונשמר בהתאם לנהלי AML/KYC במקרה של חשבון קיים של ישות המוחזק בידי NFFE אחד או יותר עם יתרת חשבון או ערך שאינו עולה על 1,000,000$; או

(2)

תיעוד עצמי (שיכול להיות על גבי טופס W-8 או W-9 של ה־IRS, או טופס מוסכם דומה), מבעל החשבון או מבעל שליטה של בעל החשבון כאמור, במקרה של חשבון קיים של ישות המוחזק על ידי NFFE אחד או יותר, עם יתרת חשבון או ערך העולה על 1,000,000$.

ד)

אם מי מבעלי השליטה ב־NFFE פסיבי הוא אזרח או תושב ארה״ב, החשבון ייחשב כחשבון בר דיווח לארה״ב.

ה.

עיתוי של בדיקות והליכים נוספים החלים על חשבונות קיימים של ישות.

1.

בדיקה של חשבונות קיימים של ישות עם יתרת חשבון או ערך העולים על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, יש להשלים עד 30 יוני 2016.

2.

בדיקה של חשבונות קיימים של ישות עם יתרת חשבון או ערך שאינם עולים על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, אבל עולים על 1,000,000$ נכון ליום האחרון של 2015 או של כל שנת לוח שלאחר מכן, יש להשלים בתוך שישה חודשים אחרי היום האחרון של שנת הלוח שבה יתרת החשבון או הערך עולים על 1,000,000$.

3.

אם יש שינוי נסיבות ביחס לחשבון קיים של ישות שגורם למוסד הפיננסי המדווח הישראלי לדעת, כי התיעוד העצמי או תיעוד אחר הקשור לחשבון הוא שגוי או לא אמין, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לקבוע מחדש את מעמד החשבון בהתאם להליכים שנקבעו בסעיף ד׳ לחלק זה.

חלק V. חשבונות חדשים של ישות.

הכללים וההליכים הבאים חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח לארה״ב וחשבונות המוחזקים בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים, מבין החשבונות הפיננסיים המוחזקים בידי יישויות אשר נפתחו ביום 1 ביולי 2014 או אחריו (”חשבונות חדשים של ישות“).

א.

חשבונות שאינם חייבים בבדיקה, זיהוי או דיווח. מלבד אם בחר המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בדרך אחרת, ביחס לכל חשבונות הישות החדשים, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, כאשר כללי היישום בישראל מאפשרים בחירה כאמור, חשבון כרטיס אשראי או מסגרת אשראי מקיפה הנחשבים כחשבון חדש של ישות אינם חייבים בביקורת, זיהוי או דיווח, ובלבד שהמוסד הפיננסי המדווח בו מוחזק חשבון כאמור מיישם קווי מדיניות והליכים כדי למנוע יתרת חשבון המגיעה לבעל החשבון העולה על 50,000$.

ב.

חשבונות חדשים אחרים של ישות.' ביחס לחשבונות ישות חדשים שלא תוארו בסעיף א לחלק זה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לקבוע אם בעל החשבון הוא: (i) אדם אמריקני מסוים; (ii) מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי אחר מסמכות שיפוט שותפה; (iii) ‏FFI משתתף, FFI הנחשב כמציית או בעל זכות שביושר פטור, לפי העניין, כפי שמונחים אלה מוגדרים בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני, או (iv): ‏NFFE אקטיבי או NFFE פסיבי.

1.

בכפוף לס״ק ב׳(2) לחלק זה, מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי לקבוע כי בעל החשבון הוא NFFE אקטיבי, מוסד פיננסי ישראלי, או מוסד פיננסי מסמכות שיפוט שותפה אחרת אם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי קובע באופן סביר כי לבעל החשבון יש מעמד כאמור בהתבסס על המספר המזהה של בעל החשבון כמתווך גלובלי או בהתבסס על מידע אחר הזמין פומבית או נמצא ברשותו של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי, לפי העניין.

2.

אם בעל החשבון הוא מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי מסמכות שיפוט שותפה אחרת הנחשבים על ידי ה־IRS כמוסד פיננסי שאינו משתתף, כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב, אבל על תשלומים לבעל החשבון יש לדווח כמתואר בתת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם.

3.

בכל המקרים האחרים, מוסד פיננסי מדווח ישראלי חייב לקבל תיעוד עצמי מבעל החשבון לביסוס מעמדו של בעל החשבון. בהתבסס על התיעוד העצמי, חלים הכללים הבאים:

א)

אם בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב.

ב)

אם בעל החשבון הוא NFFE פסיבי, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לזהות את בעלי השליטה, כפי שנקבעו לפי נהלי AML/KYC, וחייב לקבוע אם בעל שליטה כלשהו הוא אזרח או תושב ארה״ב על בסיס תיעוד עצמי מבעל החשבון או מבעל השליטה כאמור. אם בעל שליטה כלשהו כאמור הוא אזרח או תושב ארה״ב, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב.

ג)

אם בעל החשבון הוא: (i) אדם מארה״ב שאינו אדם אמריקני מסוים; (ii) בכפוף לתת ס״ק ב׳ (3)(ד) לחלק זה, מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי מסמכות שיפוט שותפה אחרת; (iii) ‏FFI משתתף, FFI הנחשב כמציית, או בעל זכות שביושר פטור, כפי שמונחים אלה מוגדרים בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני; (iv) ‏NFFE אקטיבי; או (v) ‏NFFE פסיבי שאיש מבעלי השליטה שלו אינו אזרח או תושב ארה״ב, כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב, ולא נדרש כל דיווח ביחס לחשבון.

ד)

אם בעל החשבון הוא מוסד פיננסי שאינו משתתף (כולל מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי שהוא מסמכות שיפוט שותפה אחרת הנחשבים ע״י ה־IRS כמוסדות פיננסיים שאינם משתתפים), כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב, אבל על תשלומים לבעל החשבון יש לדווח כמתואר בתת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם.

חלק VI. כללים מיוחדים והגדרות.

הכללים וההגדרות הנוספים הבאים חלים ביישום הליכי בדיקת הנאותות המתוארים לעיל:

א.

הסתמכות על תיעוד עצמי וראייה מתועדת. מוסד פיננסי מדווח ישראלי אינו יכול להסתמך על תיעוד עצמי או ראיה מתועדת אם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי יודע או שיש לו סיבה לדעת כי התיעוד העצמי או הראיה המתועדת הם שגויים או לא אמינים.

ב.

הגדרות. ההגדרות הבאות יחולו למטרות נספח I זה.

1.

נהלי AML/KYC. ”נהלי AML/KYC“ פירושו נהלי בדיקת נאותות של לקוח של מוסד פיננסי מדווח ישראלי בהתאם לדרישות איסור הלבנת ההון או דרישות דומות של ישראל שהמוסד הפיננסי המדווח הישראלי כאמור, כפוף להן.

2.

NFFE‏. ”NFFE“ פירושו כל ישות שאיננה מארה״ב שאיננה FFI כהגדרתו בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני או שהיא ישות המתוארת בתת ס״ק ב׳(4)(י) לחלק זה, וכולל גם כל ישות שאיננה מארה״ב שהוקמה בישראל או בסמכות שיפוט שותפה אחרת ואיננה מוסד פיננסי.

3.

NFFE פסיבי. ”NFFE פסיבי“ פירושו כל NFFE שאיננו (i) ‏NFFE אקטיבי, או (ii) שותפות זרה מנכה או נאמנות זרה מנכה לפי תקנות משרד האוצר האמריקני הנוגעות בדבר.

4.

NFFE אקטיבי. ”NFFE אקטיבי“ פירושו כל NFFE העומד באחד מהקריטריונים הבאים:

א)

פחות מ־50 אחוזים מהכנסתו ברוטו של ה־NFFE לשנת הלוח הקודמת או לתקופת דיווח מתאימה אחרת הם הכנסה פסיבית ופחות מ־50 אחוזים מהנכסים שבידי ה־NFFE במהלך שנת הלוח הקודמת או במהלך תקופת דיווח מתאימה אחרת הם נכסים המייצרים או המוחזקים לשם ייצור הכנסה פסיבית;

ב)

מניות ה־NFFE נסחרת באופן קבוע בשוק ניירות ערך ממוסד או שה־NFFE הוא ישות קשורה של ישות שמניותיה נסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך ממוסד;

ג)

ה־NFFE מאורגן בטריטוריה של ארה״ב וכל הבעלים של המוטב הם תושבים בתום לב של אותה טריטוריה של ארה״ב;

ד)

ה־NFFE הוא ממשלה (שאיננה ממשלת ארה״ב), יחידת משנה מדינית של ממשלה כאמור (אשר, למען הסר ספק, כוללת מדינה, פרובינציה, מחוז, או רשות מקומית), גוף ציבורי הממלא תפקיד של ממשלה כאמור או של יחידת משנה מדינית כאמור, ממשלה של טריטוריה של ארה״ב, ארגון בינלאומי, בנק מרכזי מנפיק מחוץ לארה״ב, או ישות בבעלות מלאה של אחד או יותר מהנ״ל;

ה)

באופן מהותי כל פעילויות ה־NFFE מורכבות מהחזקה (מלאה או חלקית) של הון המניות הנפרע בחברת בת אחת או יותר, העוסקת במסחר או בעסקים שאינם עסקי מוסד פיננסי, או ממתן מימון ושירותים לחברה כאמור, אלא ש־NFFE לא יהיה זכאי למעמד זה אם ה־NFFE פועל (או מציג את עצמו) כקרן השקעות, כגון קרן הון פרטית, קרן הון סיכון, קרן רכישה ממונפת, או כל כלי השקעות שמטרתו לרכוש או לממן חברות ואז להחזיק בזכויות בחברות אלה כנכסי הון למטרות השקעה;

ו)

ה־NFFE עדיין אינו מפעיל עסק ואין לו עבר פעילות קודם, אך הוא משקיע הון בנכסים בכוונה להפעיל עסק שאינו עסק של מוסד פיננסי, ובלבד שה־NFFE לא יהיה זכאי לחריג זה אחרי התאריך שהוא 24 חודשים אחרי תאריך הארגון הראשוני של ה־NFFE;

ז)

ה־NFFE לא היה מוסד פיננסי בחמש השנים האחרונות, ונמצא בתהליך של מימוש נכסיו או של ארגון מחדש במטרה להמשיך או לחדש את פעילותו בעסק שאינו עסק של מוסד פיננסי;

ח)

ה־NFFE עוסק בעיקר בעסקאות מימון וגידור עם, או למען, יישויות קשורות שאינן מוסדות פיננסי ים, ואינו מספק שירותי מימון או גידור לכל ישות שאיננה ישות קשורה, ובלבד שהקבוצה של היישויות הקשורות כאמור מנהלת בעיקר עסק שאינו עסק של מוסד פיננסי;

ט)

ה־NFFE הוא ”NFFE מוחרג“ כמתואר בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני; או

י)

ה־NFFE עומד בכל הדרישות הבאות:

i.

הוא מוקם ופועל בסמכות שיפוט המושב שלו אך ורק למטרות דת, צדקה, מדע, אמנות, תרבות, ספורט או חינוך; או שהוא מוקם ופועל בסמכות שיפוט המושב שלו והוא ארגון מקצועי, ליגה עסקית, לשכת מסחר, ארגון עובדים, ארגון לחקלאות או לגינון, ליגה אזרחית או ארגון הפועל אך ורק לקידום הרווחה חברתית;

ii.

הוא פטור ממס הכנסה בסמכות שיפוט המושב שלו;

iii.

אין לו בעלי מניות או חברים שיש להם זכויות קנייניות או זכויות הנאה בהכנסותיו או בנכסיו;

iv.

החוקים התקפים של סמכות שיפוט המושב של ה־NFFE או מסמכי ההקמה של ה־NFFE אינם מאפשרים חלוקה, או שימוש, בכל הכנסה או נכסים של ה־NFFE לטובת אדם פרטי או לטובת ישות שאיננה למטרות צדקה אלא על פי ניהול פעילויות הצדקה של ה־NFFE, או כתשלום של פיצוי סביר עבור שירותים שניתנו, או כתשלום המייצג את ערך השוק ההוגן של נכס שה־NFFE רכש; וכן

v.

החוקים התקפים של סמכות שיפוט המושב של ה־NFFE או מסמכי ההקמה של ה־NFFE דורשים כי, בעת חיסולו או פירוקו של ה־NFFE, כל נכסיו יחולקו לישות ממשלתית או לארגון אחר ללא כוונת רווח, או יופקעו לטובת הממשלה של סמכות שיפוט המושב של ה־NFFE או לטובת כל יחידת משנה מדינית שלה.

5.

חשבון קיים. ”חשבון קיים“ פירושו חשבון פיננסי המוחזק בידי מוסד פיננסי מדווח נכון ל־30 ביוני 2014.

ג.

צירוף יתרות חשבון וכללי תרגום מטבע.

1.

צירוף של חשבונות של יחידים. לצורך קביעת יתרה מצרפית או ערך של חשבונות פיננסיים שבבעלותו של יחיד, מוסד פיננסי מדווח ישראלי נדרש לצרף את כל החשבונות הפיננסיים שמוחזקים במוסד הפיננסי המדווח הישראלי, או בישות קשורה, אבל רק במידה שהמערכות הממוחשבות של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקשרות את החשבונות הפיננסיים בהתייחס לנתונים כגון מספר לקוח או מספר מזהה של משלם מסים, ומאפשרות צירוף של יתרות חשבון או של ערכים. לכל בעל חשבון פיננסי בבעלות משותפת ייוחסו היתרה או הערך הכוללים של החשבון הפיננסי בבעלות משותפת לצורך החלת דרישות הצירוף המתוארות בס״ק 1 זה.

2.

צירוף של חשבונות ישות. לצורך קביעת יתרה מצטברת או ערך של חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי ישות, מוסד פיננסי מדווח ישראלי נדרש להביא בחשבון את כל החשבונות הפיננסיים שמוחזקים במוסד הפיננסי המדווח הישראלי, או בישות קשורה, אבל רק במידה שהמערכות הממוחשבות של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקשרות את החשבונות הפיננסיים בהתייחס לנתונים כגון מספר לקוח או מספר מזהה של משלם מסים, ומאפשרות צירוף של יתרות חשבון או של ערכים.

3.

כלל צירוף מיוחד החל על מנהלי קשרי לקוחות. לצורך קביעת יתרה מצרפית או ערך של חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי אדם כדי לקבוע אם חשבון פיננסי הוא חשבון בעל ערך גבוה, מוסד פיננסי מדווח ישראלי נדרש גם, במקרה של חשבונות פיננסיים שמנהל קשרי לקוחות יודע, כי הם נמצאים במישרין או בעקיפין, בבעלות, או בשליטה של אותו אדם, או הוקמו (למעט מתוקף נאמנות) על ידי אותו אדם, לצרף את כל החשבונות כאמור.

4.

כלל תרגום מטבע. לצורך קביעת יתרה או ערך של חשבונות פיננסיים הנקובים במטבע שאינו הדולר האמריקני, מוסד פיננסי ישראלי מדווח צריך להמיר את סכומי הסף בדולרים, המתוארים בנספח I זה, למטבע כאמור תוך שימוש בשער הספוט שפורסם כפי שנקבע נכון ליום האחרון של שנת הלוח שקדמה לשנה שבה המוסד הפיננסי המדווח הישראלי קובע את היתרה או הערך, או תוך שימוש בשער החליפין היציג שפורסם על ידי בנק ישראל שנקבע נכון ליום האחרון של שנת הלוח שקדמה לשנה שבה המוסד הפיננסי המדווח הישראלי קובע את היתרה או הערך.

ד.

ראיות תיעודיות. למטרות נספח I זה, ראיות תיעודיות קבילות כוללת אחד מהאמורים להלן:

1.

תעודת תושב שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך (לדוגמא, ממשלה או סוכנות שלה, או רשות מקומית) של סמכות השיפוט שהמוטב טוען שהוא תושבה.

2.

ביחס ליחיד, כל זיהוי תקף שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך (לדוגמא, ממשלה או סוכנות שלה, או רשות מקומית), הכולל את שמו של היחיד ומשמש כרגיל למטרות זיהוי.

3.

ביחס לישות, כל תיעוד רשמי שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך (לדוגמא, ממשלה או סוכנות שלה, או רשות מקומית) הכולל את שם הישות, ואת מען המשרד הראשי שלה בסמכות השיפוט (או בטריטוריה של ארה״ב) שהישות טוענת שהיא תושבת בה או בסמכות השיפוט (או בטריטוריה של ארה״ב) שבה הישות התאגדה או התארגנה.

4.

ביחס לחשבון פיננסי המוחזק בסמכות שיפוט שבה חוקים נגד הלבנת הון שאושרו על ידי ה־IRS בקשר להסכם QI (כמתואר בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני), כל אחד מהמסמכים, להוציא טופס W-8 או W-9, הנזכרים בנספח לזיהוי יחידים או יישויות שבהסכם ה־QI של סמכות השיפוט.

5.

כל דוח כספי, דוח אשראי של צד שלישי, בקשה לפשיטת רגל, או דוח לרשות לניירות ערך של ארה״ב.

ה.

הליכים חלופיים לחשבונות פיננסיים שמחזיקים מוטבים יחידים של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון. מוסד פיננסי מדווח ישראלי רשאי להניח שמוטב יחיד (מלבד הבעלים) של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון המקבל מענק פטירה אינו אדם אמריקני מסוים ורשאי לנהוג בחשבון פיננסי כאמור לא כבחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן למוסד הפיננסי המדווח הישראלי יש ידיעה בפועל, או סיבה לדעת, כי המוטב הוא אדם אמריקני מסוים. למוסד פיננסי מדווח ישראלי יש סיבה לדעת כי המוטב של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון הוא אדם אמריקני מסוים, אם המידע שנאסף על ידי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי וקשור למוטב כולל סממן של ארה״ב כמתואר בס״ק ב׳(1) לחלק II לנספח I זה. אם למוסד פיננסי מדווח ישראלי יש ידיעה בפועל, או סיבה לדעת, כי המוטב הוא אדם אמריקני מסוים, על המוסד הפיננסי המדווח הישראלי לפעול לפי ההליכים שבס״ק ב׳(3) לחלק II לנספח I זה.

ו.

הסתמכות על צדדים שלישיים. ללא התחשבות בעובדה אם נעשתה בחירה לפי סעיף ג׳ לחלק I לנספח I זה, ישראל רשאית להתיר למוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים להסתמך על הליכי בדיקת נאותות שביצעו צדדים שלישיים, במידה האפשרית לפי תקנות משרד האוצר האמריקני הנוגעות בדבר.

ז.

הליכים חלופיים לחשבונות חדשים שנפתחו לפני כניסתו לתוקף של הסכם זה.

1.

תחולה. אם ישראל מסרה הודעה בכתב לארצות הברית לפני כניסתו לתוקף של הסכם זה, כי, נכון ל־1 ביולי 2014, לישראל לא הייתה סמכות חוקית לחייב מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים: (i) לדרוש מבעלי חשבון של חשבונות חדשים של יחידים למסור את התיעוד העצמי המפורט בחלק III לנספח I זה, או (ii) לבצע את כל הליכי בדיקת הנאותות הקשורים לחשבונות חדשים של ישות המפורטים בחלק V לנספח I זה, כי אז מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים רשאים להחיל את ההליכים החלופיים המפורטים בס״ק ז׳(2) לחלק זה, לפי העניין, על חשבונות חדשים כאמור, במקום ההליכים הנדרשים אחרת לפי נספח I זה. ההליכים החלופיים המתוארים בס״ק ז׳(2) לחלק זה יתאפשרו רק עבור החשבונות החדשים של יחידים או החשבונות החדשים של ישות, לפי העניין, שנפתחו לפני המועד המוקדם מבין: (i) התאריך שבו יש לישראל יכולת לחייב מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים לציית להליכי בדיקת הנאותות המתוארים בחלק III או בחלק V של נספח I זה, לפי העניין, תאריך שישראל תודיע עליו לארצות הברית בכתב עד לתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, או (ii) תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה. אם ההליכים החלופיים לחשבונות חדשים של ישות שנפתחו ב־1 יולי 2014 או אחרי יום זה, ולפני 1 בינואר 2015, המתוארים בסעיף ח׳ לחלק זה יחולו ביחס לכל החשבונות החדשים של ישות או קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, לא ניתן להחיל את ההליכים החלופיים המתוארים בסעיף ז׳ זה ביחס לחשבונות חדשים של ישות כאמור. לכל החשבונות החדשים האחרים, מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים חייבים להחיל את הליכי בדיקת הנאותות שתוארו בחלק III או בחלק V לנספח I זה, לפי העניין, על מנת לקבוע אם החשבון הוא חשבון בר דיווח לארה״ב או חשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף.

2.

הליכים חלופיים.

א)

תוך שנה אחרי מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים חייבים: (i) ביחס לחשבונות חדשים של יחידים המתוארים בס״ק ז׳(1) לחלק זה, לבקש את התיעוד העצמי המפורט בחלק III לנספח I זה ולאמת את סבירותו של תיעוד עצמי כאמור כתואם את ההליכים המתוארים בחלק III לנספח I זה, ו־(ii) ביחס לחשבון חדש של ישות המתואר בס״ק ז׳(1) לחלק זה, לבצע את הליכי בדיקת הנאותות המפורטים בחלק V לנספח I זה ולבקש מידע כנדרש כדי לתעד את החשבון, כולל כל תיעוד עצמי, כנדרש לפי חלק V לנספח I זה.

ב)

ישראל חייבת לדווח על כל חשבון חדש המזוהה בהתאם לתת־ס״ק ז׳(2)(א) לחלק זה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, עד לתאריך המאוחר מבין: (i) ‏30 בספטמבר שאחרי התאריך שבו החשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, או (ii) ‏90 ימים אחרי שהחשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין. המידע החייב בדיווח ביחס לחשבון חדש כאמור הוא כל מידע שהיה חייב בדיווח על פי הסכם זה, אם החשבון החדש היה מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, במועד פתיחת החשבון.

ג)

עד לתאריך שהוא שנה לאחר מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, מוסד פיננסי ישראלי מדווח חייב לסגור כל חשבון חדש שתואר בס״ק ז׳(1) לחלק זה שעבורו הוא לא היה מסוגל לאסוף את התיעוד העצמי הנדרש או תיעוד אחר בהתאם להליכים המתוארים בתת־ס״ק ז׳(2)(א) לחלק זה. בנוסף, עד למועד שהוא שנה לאחר מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים חייבים: (i) ביחס לחשבונות סגורים כאמור שלפני סגירה כאמור היו חשבונות חדשים של יחידים (מבלי להתייחס לשאלה אם חשבונות כאמור היו חשבונות בעלי ערך גבוה), לבצע את הליכי בדיקת הנאותות המפורטים בסעיף ד לחלק II לנספח I זה, או (ii) ביחס לחשבונות סגורים כאמור שלפני הסגירה כאמור היו חשבונות חדשים של ישות, יערכו את הליכי בדיקת הנאותות המפורטים בחלק IV לנספח I זה.

ד)

ישראל חייבת לדווח על כל חשבון סגור המזוהה בהתאם לתת־ס״ק ז׳(2)(ג) לחלק זה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, עד לתאריך המאוחר מבין: (i) ‏30 בספטמבר שאחרי התאריך שבו החשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, או (ii) ‏90 ימים אחרי שהחשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין. המידע החייב בדיווח ביחס לחשבון סגור כאמור הוא כל מידע שהיה חייב בדיווח על פי הסכם זה אם החשבון היה מזוהה במועד פתיחת החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין.

ח.

הליכים חלופיים לחשבונות חדשים של ישות שנפתחו ב־1 ביולי 2014 או אחרי יום זה, ולפני 1 בינואר 2015. לחשבונות חדשים של ישות שנפתחו ב־1 ביולי 2014 או אחרי יום זה, ולפני 1 בינואר 2015, ביחס לכל החשבונות החדשים של ישות, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, ישראל רשאית להתיר למוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים לטפל בחשבונות כאמור כבחשבונות ישות קיימים ולהחיל את הליכי בדיקת הנאותות הקשורים לחשבונות ישות קיימים המפורטים בחלק IV לנספח I זה במקום את הליכי הבדיקות הנאותות המפורטים בחלק V לנספח I זה. במקרה זה, יש להחיל את הליכי בדיקת הנאותות של חלק IV לנספח I זה ללא קשר ליתרת החשבון או לסף הערך המפורטים בסעיף א לחלק IV לנספח I זה.

נספח II

היישויות הבאות יטופלו כבעלי זכות שביושר פטורים או כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים, לפי העניין, והחשבונות הבאים מוחרגים מההגדרה של חשבונות פיננסיים.

I.

בעלי זכות שביושר פטורים שאינם קרנות. היישויות הבאות יטופלו כמוסדות פיננסיים ישראליים שאינם מדווחים וכבעלי זכות שביושר הפטורים לעניין סעיפים 1471 ו־1472 של קוד מס ההכנסה של ארה״ב, למעט ביחס לתשלום הנובע מהתחייבות הקיימת בזיקה לפעילות מסחרית פיננסית מסוג שעוסקים בו חברת ביטוח מסוימת, מוסד למשמורת, או מוסד לפיקדונות.

א.

ישות ממשלתית. ממשלת ישראל, כל יחידת משנה מדינית של ישראל (אשר, למען הסר ספק, כוללת מדינה, מחוז, ארץ או רשות מקומית), או כל סוכנות או גוף בבעלות מלאה של ישראל או כל אחד או יותר מהאמורים לעיל (כל אחד מהם, ”ישות ממשלתית ישראלית“). קטגוריה זו כוללת את החלקים הבלתי נפרדים, היישויות הנשלטות, ויחידות המשנה המדיניות של ישראל.

1.

חלק בלתי נפרד מישראל פירושו כל אדם, ארגון, סוכנות, לשכה, קרן, גוף סטוטורי או גוף אחר, ולא משנה מה ייעודו, שהנו בעל סמכות שלטונית של ישראל. את הרווח הנקי של הסמכות השלטונית כאמור יש לזקוף לזכות החשבון שלה או לחשבונות אחרים של ישראל, בלי שחלק ישמש לטובת אדם פרטי כלשהו. חלק בלתי נפרד אינו כולל כל יחיד שהוא ריבון, פקיד, או מנהלן הפועל מתוקף מעמד פרטי או אישי.

2.

ישות נשלטת פירושו ישות שהיא נפרדת במבנה שלה מישראל או מהווה בדרך אחרת ישות משפטית נפרדת, ובלבד:

א)

שה ישות היא בבעלות ובשליטה מלאה של ישות ממשלתית ישראלית, אחת או יותר, באופן ישיר או באמצעות ישות נשלטת אחת או יותר;

ב)

שהרווח הנקי של הישות נזקף לזכות החשבון שלה או לזכות חשבונות של ישות ממשלתית ישראלית אחת או יותר, מבלי שחלק ישמש לטובת אדם פרטי כלשהו; וכן

ג)

שנכסי הישות יועברו לישות ממשלתית ישראלית אחת או יותר במקרה של פירוק.

3.

הכנסות לא ישמשו לטובת אדם פרטי, אם אדם כאמור הוא המוטב המיועד של תכנית ממשלתית, ופעילויות התכנית מבוצעות למען הציבור הרחב ביחס לרווחה המשותפת או מתייחסות לניהול שלב כלשהו של הממשל. אולם, על אף האמור לעיל, הכנסה נחשבת כמשמשת לטובתו של אדם פרטי, אם ההכנסה נובעת מהשימוש בישות ממשלתית לניהול עסק מסחרי, כגון עסק בנקאות מסחרית, המספק שירותים פיננסיים לאדם פרטי.

ב.

ארגון בינלאומי. כל ארגון בינלאומי או סוכנות או גוף שהנם בבעלות מלאה שלו. בקטגוריה זו נכללים כל ארגון בין־ממשלתי (כולל ארגון על־לאומי) (1) המורכב בעיקר מממשלות שאינן של ארה״ב; (2) שיש לו הסכם מטה בתוקף עם ישראל; ו־(3) שהכנסתו איננה משמשת לטובת אדם פרטי.

ג.

בנק מרכזי. מוסד שעל פי חוק או החלטת ממשלה הוא הסמכות העיקרית, מלבד ממשלת ישראל עצמה, להנפיק מכשירים שנועדו להפצה כמטבע. מוסד כאמור עשוי לכלול גוף שהוא נפרד מממשלת ישראל, בין בבעלות מלאה או חלקית של ישראל ובין אם לאו.

II.

קרנות המוכרות כבעלי זכות שביושר פטורים. הישויות הבאות יטופלו כמוסדות פיננסיים ישראליים שאינם מדווחים וכבעלי זכות שביושר הפטורים לעניין סעיפים 1471 ו־1472 של קוד מס ההכנסה של ארה״ב.

א.

קרן לפרישה מוכרת לצרכי אמנה. קרן שהוקמה בישראל, ובלבד שהקרן זכאית להטבות לפי אמנת מס הכנסה בין ישראל וארצות הברית על הכנסה המופקת ממקורות שבתוך ארצות הברית (או שהייתה זכאית להטבות כאמור לו הייתה מפיקה הכנסה כלשהי כאמור) כתושבת ישראל העומדת בכל דרישה תקפה של הגבלה על הטבות, והיא פועלת בעיקר כדי לנהל או לספק הטבות פנסיה או פרישה.

ב.

קרן רבת משתתפים לפרישה. קרן שהוקמה בישראל כדי לספק הטבות פרישה, נכות, או מוות, או כל שילוב שלהן, למוטבים שהנם עובדים בהווה או בעבר (או לאדם המיועד ע״י עובדים כאמור) של מעסיק אחד או יותר בתמורה לשירותים שניתנו, ובלבד שהקרן:

1.

אין לה מוטב יחיד בעל זכות ליותר מחמישה אחוזים מנכסי הקרן;

2.

כפופה לאסדרה ממשלתית ומוסרת דיווח של מידע שנתי על המוטבים שלה לרשויות המס הנוגעות בדבר בישראל; וכן

3.

עומדת לפחות באחת מהדרישות הבאות:

א)

הקרן בדרך כלל פטורה ממס בישראל על הכנסות מהשקעות לפי דיני ישראל בשל מעמדה כתכנית כפרישה או פנסיה;

ב)

הקרן מקבלת לפחות 50 אחוזים מההפרשות הכוללות שלה (למעט העברות נכסים מתכניות אחרות המתוארות בסעיפים א׳ עד ד׳ בחלק זה או מחשבונות פרישה ופנסיה המתוארים בס״ק א׳(1) בחלק V לנספח II זה) מהמעסיקים המממנים;

ג)

חלוקות או משיכות מהקרן מותרות רק עם התרחשות אירועים מפורטים הקשורים לפרישה, נכות או מוות (להוציא חלוקות שהן העברה לתכניות פרישה אחרות המתוארות בסעיפים א׳ עד ד׳ בחלק זה או חשבונות פרישה ופנסיה המתוארים בס״ק א׳(1) בחלק V לנספח II זה), או קנסות חלים על חלוקות או משיכות שנעשו לפני האירועים המפורטים כאמור; או

ד)

הפרשות (מלבד הפרשות השלמה מותרות מסוימות) של עובדים לקרן מוגבלות ביחס להכנסת העבודה של העובד או לא יעלו על 50,000 דולרים בשנה, בהחלת הכללים המפורטים בנספח I לגבי צירוף חשבונות ותרגום מטבע.

ג.

קרן מעוטת משתתפים לפרישה. קרן שהוקמה בישראל כדי לספק הטבות פרישה, נכות, או מוות, למוטבים שהנם עובדים בהווה או בעבר (או אדם המיועד ע״י עובדים כאמור) של מעסיק אחד או יותר בתמורה לשירותים שניתנו, ובלבד:

1.

שבקרן יש פחות מ־50 משתתפים;

2.

שהקרן מקבלת מימון ממעסיק אחד או יותר שאינם ישויות השקעה או NFFEs פסיביים;

3.

הפרשות העובד והמעסיק לקרן (שאינן העברות נכסים מקרנות פנסיה מאושרות לצרכי אמנה המתוארות בסעיף א׳ לחלק זה או חשבונות פרישה ופנסיה המתוארים בס״ק א׳(1) בחלק V לנספח II זה), מוגבלות על ידי התייחסות להכנסות העבודה ולפיצויים של העובד, בהתאמה;

4.

משתתפים שאינם תושבי ישראל אינם זכאים ליותר מ־20 אחוזים מנכסי הקרן; וכן

5.

הקרן כפופה לאסדרה ממשלתית ומוסרת דיווח של מידע שנתי על המוטבים שלה לרשויות המס הנוגעות בדבר בישראל.

ד.

קרן פנסיה של בעל זכות שביושר פטור. קרן שהוקמה בישראל על ידי בעל זכות שביושר פטור כדי לספק הטבות פרישה, נכות, או מוות, למוטבים או משתתפים שהנם עובדים בהווה או בעבר (או אדם המיועד ע״י עובדים כאמור), של בעל הזכות שביושר הפטור, או שאינם עובדים בהווה או בעבר, אם ההטבות הניתנות למוטבים או למשתתפים כאמור הן בתמורה לשירותים אישיים שבוצעו עבור בעל הזכות שביושר הפטור.

ה.

ישות השקעות בבעלות מלאה של בעלי זכות שביושר פטורים. ישות שהיא מוסד פיננסי ישראלי אך ורק משום שהנו גוף השקעה, ובלבד שכל בעל ישיר של זכות בהון בישות הוא בעל זכות שביושר פטור, וכל בעל עניין ישיר של זכות בחוב בישות כזו הוא מוסד לפיקדונות (ביחס להלוואה שניתנה לישות כזו) או בעל זכות שביושר פטור.

III.

מוסדות פיננסיים קטנים או מוגבלים בהיקפם הזכאים לסיווג כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים. המוסדות הפיננסיים הבאים הם מוסדות פיננסיים ישראליים שאינם מדווחים שיטופלו כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים לעניין סעיף 1471 של קוד מס ההכנסה של ארה״ב.

א.

מוסד פיננסי עם בסיס לקוחות מקומי. מוסד פיננסי העומד בדרישות הבאות:

1.

המוסד הפיננסי חייב להיות מורשה ומוסדר כמוסד פיננסי לפי דיני ישראל;

2.

אסור שיהיה למוסד הפיננסי מקום עסקים קבוע מחוץ לישראל. למטרה זו, מקום עסקים קבוע אינו כולל מיקום שאינו מפורסם בציבור ושממנו המוסד הפיננסי מבצע אך ורק תפקידי תמיכה מינהלית;

3.

אסור למוסד הפיננסי לשדל לקוחות או בעלי חשבונות מחוץ לישראל. למטרה זו, גוף פיננסי לא ייחשב כאילו שידל לקוחות או בעלי חשבונות מחוץ לישראל אך ורק מפני שהמוסד הפיננסי (א) מפעיל אתר אינטרנט, ובלבד שבאתר לא מצוין במפורש כי המוסד הפיננסי מספק חשבונות או שירותים פיננסיים למי שאינם תושבים, ואין הוא מתמקד או משדל בדרך אחרת לקוחות או בעלי חשבונות אמריקניים, או (ב) מפרסם במדיה מודפסת או בתחנת רדיו או טלוויזיה המופצים או משודרים בעיקר בישראל, אבל מופצים או משודרים באופן מזדמן גם במדינות אחרות, ובלבד שבפרסומת לא מצוין במפורש כי המוסד הפיננסי מספק חשבונות או שירותים פיננסיים למי שאינם תושבים, ואין היא מתמקדת או משדלת בדרך אחרת לקוחות או בעלי חשבונות אמריקניים;

4.

על המוסד הפיננסי להיות מחויב לפי דיני ישראל לזהות בעלי חשבון תושבים לצורך דיווח מידע או ניכוי מס ביחס לחשבונות פיננסיים שבידי תושבים או למטרות עמידה בדרישות בדיקת הנאותות לצרכי AML של ישראל;

5.

לפחות 98 אחוזים מהחשבונות הפיננסיים לפי ערך המוחזקים על ידי המוסד הפיננסי צריכים להיות מוחזקים על ידי תושבים (כולל תושבים שהם ישויות) של ישראל;

6.

החל מ־1 ביולי 2014 או לפני יום זה, למוסד הפיננסי חייבים להיות מדיניות ונהלים העולים בקנה אחד עם אלה שנקבעו בנספח I, כדי למנוע מהמוסד הפיננסי לספק חשבון פיננסי לכל מוסד פיננסי שאינו משתתף ולפקח אם המוסד הפיננסי פותח או מחזיק חשבון פיננסי לכל אדם אמריקני מסוים שאינו תושב ישראל (כולל אדם אמריקני שהיה תושב ישראל בעת פתיחת החשבון אך לאחר מכן חדל להיות תושב ישראל) או כל NFFE פסיבי שבעלי השליטה בו הם תושבי ארה״ב או אזרחי ארה״ב שאינם תושבי ישראל;

7.

מדיניות ונהלים כאמור חייבים לקבוע כי אם מזוהה חשבון כספי שבידי אדם אמריקני מסוים שאינו תושב ישראל או שבידי NFFE פסיבי עם בעלי שליטה שהנם תושבי ארה״ב או אזרחי ארה״ב שאינם תושבי ישראל, על המוסד הפיננסי לדווח על חשבון פיננסי כאמור כפי שהיה נדרש אם המוסד הפיננסי היה מוסד פיננסי ישראלי מדווח (כולל על ידי ביצוע דרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS), או לסגור חשבון פיננסי כאמור;

8.

ביחס לחשבון קיים המוחזק בידי יחיד שאינו תושב ישראל או בידי ישות, על המוסד הפיננסי לבדוק את החשבונות הקיימים הללו בהתאם לנהלים שנקבעו בנספח I החלים על חשבונות קיימים כדי לזהות כל חשבון בר דיווח לארה״ב או חשבון פיננסי המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, וחייב לדווח על חשבון פיננסי כאמור כפי שהיה נדרש אם המוסד הפיננסי היה מוסד פיננסי ישראלי מדווח (כולל על ידי ביצוע דרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS), או לסגור חשבון פיננסי כאמור;

9.

כל ישות קשורה של המוסד הפיננסי שהיא מוסד פיננסי חייבת להיות מאוגדת או מאורגנת בישראל וכן, להוציא כל ישות קשורה שהיא קרן לפרישה המתוארת בסעיפים א׳ עד ד׳ לחלק II לנספח II זה, לעמוד בדרישות המפורטות בסעיף א׳ זה: וכן

10.

אסור שיהיו למוסד הפיננסי מדיניות או נהגים המפלים נגד פתיחה או החזקה של חשבונות פיננסיים ליחידים שהם אדם אמריקני מסוים ותושבי ישראל.

ב.

בנק מקומי. מוסד פיננסי העומד בדרישות הבאות:

1.

המוסד הפיננסי פועל אך ורק בתור (ומורשה ומוסדר לפי חוקי ישראל בתור) (א) בנק או (ב) איגוד אשראי או ארגון אשראי שיתופי דומה הפועל ללא רווח;

2.

עסקי המוסד הפיננסי מורכבים בעיקר מקבלת פיקדונות וממתן הלוואות, ביחס לבנק, ללקוחות קמעונאיים שאינם קשורים, וביחס לאיגוד אשראי או לארגון אשראי שיתופי דומה, לחברים, ובלבד שאין חבר אחד שלו חלק גדול יותר מחמישה אחוזים בזכויות באיגוד האשראי או בארגון האשראי השיתופי כאמור;

3.

המוסד הפיננסי עומד בדרישות שנקבעו בס״ק א׳(2) ו־א׳(3) לחלק זה, ובלבד, בנוסף למגבלות באתר המתוארות בס״ק א׳(3) לחלק זה, שהאתר אינו מאפשר פתיחה של חשבון פיננסי;

4.

למוסד הפיננסי אין נכסים בשווי של יותר מ־175 מיליון דולרים במאזן שלו, ולמוסד הפיננסי ולכל ישות קשורה, בחישוב משותף, אין נכסים בשווי כולל של יותר מ־500 מיליון דולרים במאזנים המאוחדים או המשולבים שלהם; וכן

5.

כל ישות קשורה חייבת להיות מאוגדת או מאורגנת בישראל, וכל ישות קשורה שהיא מוסד פיננסי, להוציא כל ישות קשורה שהיא קרן לפרישה המתוארת בסעיפים א׳ עד ד׳ לחלק II בנספח II זה, או מוסד פיננסי שיש לו רק חשבונות בעלי ערך נמוך המתואר בסעיף ג׳ לחלק זה, חייב לעמוד בדרישות שנקבעו בסעיף ב׳ זה.

ג.

מוסד פיננסי שיש לו רק חשבונות בעלי ערך נמוך. מוסד פיננסי ישראלי העומד בדרישות הבאות:

1.

המוסד הפיננסי איננו ישות השקעות;

2.

לא מוחזק חשבון פיננסי בידי המוסד הפיננסי או בידי כל ישות קשורה שיתרתו או ערכו עולים על 50,000 דולר, תוך החלת הכללים שנקבעו בנספח I ביחס לצירוף חשבונות ולתרגום מטבע; וכן

3.

למוסד הפיננסי אין נכסים בשווי של יותר מ־50 מיליון דולרים במאזן שלו, ולמוסד הפיננסי ולכל ישות קשורה, בחישוב משותף, אין נכסים בשווי כולל של יותר מ־50 מיליון דולרים במאזנים המאוחדים או המשולבים שלהם.

ד.

מנפיק מוסמך של כרטיסי אשראי. מוסד פיננסי ישראלי העומד בדרישות הבאות:

1.

המוסד הפיננסי הוא מוסד פיננסי אך ורק מפני שהוא מנפיק כרטיסי אשראי, המקבל פיקדונות רק כאשר לקוח מבצע תשלום העולה על היתרה המגיעה ביחס לכרטיס ותשלום היתר אינו מוחזר באופן מיידי ללקוח; וכן

2.

החל מ־1 ביולי 2014 או לפני יום זה, המוסד הפיננסי מיישם מדיניות ונהלים בכדי למנוע הפקדה של לקוח בסכום של מעל 50,000 דולרים, או בכדי להבטיח כי כל הפקדה של לקוח בסכום של מעל 50,000 דולרים, בכל מקרה תוך החלה של הכללים המפורטים בנספח I ביחס לצירוף חשבון ולתרגום מטבע, תוחזר ללקוח תוך 60 ימים. למטרה זו, הפקדה של לקוח איננה מתייחסת ליתרות אשראי בהקשר של חיובים שנויים במחלוקת, אך כן כוללת יתרות אשראי כתוצאה מהחזרי סחורה.

IV.

גופי השקעה העומדים בדרישות לסיווג כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים וכללים מיוחדים אחרים. המוסדות הפיננסיים המתוארים בסעיף א׳ עד ה׳ לחלק זה הם מוסדות פיננסיים ישראליים שאינם מדווחים אשר יטופלו כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים לעניין סעיף 1471 של קוד מס ההכנסה של ארה״ב. בנוסף, סעיף ו׳ לחלק זה קובע כללים מיוחדים החלים על ישות השקעות.

א.

נאמנות מתועדת ע״י נאמן. נאמנות שהוקמה לפי חוקי ישראל, במידה שהנאמן בנאמנות הוא מוסד פיננסי מדווח אמריקני, FFI מדווח לפי מודל 1, או FFI משתתף, ומדווח על כל המידע שדיווחו נדרש בהתאם להסכם ביחס לכל החשבונות של הנאמנות שהנם בני דיווח בארה״ב.

ב.

ישות השקעות תחת חסות ותאגיד זר נשלט. מוסד פיננסי המתואר בס״ק ב׳(1) או ב׳(2) לחלק זה שיש לו ישות נותנת חסות העומדת בדרישות ס״ק ב׳(3) לחלק זה.

1.

מוסד פיננסי הוא ישות השקעה תחת חסות אם (א) הוא ישות השקעות שהוקמה בישראל שאיננה מתווך מורשה, שותפות זרה מנכה, או נאמנות זרה מנכה בהתאם לתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר של ארה״ב; ו־(ב) ישות הסכימה עם המוסד הפיננסי לפעול כישות נותנת חסות למוסד הפיננסי.

2.

מוסד פיננסי הוא תאגיד נשלט זר תחת חסות אם (א) המוסד הפיננסי הוא תאגיד נשלט זר¹ המאורגן לפי חוקי ישראל שאיננו מתווך מורשה, שותפות זרה מנכה, או נאמנות זרה מנכה בהתאם לתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר של ארה״ב; (ב) המוסד הפיננסי נמצא בבעלות מלאה, במישרין או בעקיפין, של מוסד פיננסי אמריקני מדווח שהסכים לפעול, או דורש מגוף מסונף של המוסד הפיננסי לפעול, כישות נותנת חסות למוסד הפיננסי; ו־(ג) המוסד הפיננסי חולק מערכת חשבונות אלקטרונית משותפת עם הישות נותנת החסות המאפשרת לישות נותנת החסות לזהות את כל בעלי החשבונות והמוטבים של המוסד הפיננסי ולגשת לכל מידע שמחזיק המוסד הפיננסי לגבי חשבון ולגבי לקוח כולל, אך בלי להגביל, פרטי זיהוי הלקוח, תיעוד הלקוח, יתרת החשבון, וכל התשלומים ששולמו לבעל החשבון או למוטב.

¹ ”תאגיד נשלט זר“ פירושו כל תאגיד זר אם יותר מ־50 אחוזים מהסך הכולל של כוח ההצבעה של כל סוגי המניות בעלות זכות הצבעה של תאגיד זר כזה, או מהסך הכולל של שווי המניות של תאגיד כזה, הינו בבעלות, או נחשב כאילו שהוא בבעלות של ”בעלי מניות אמריקניים“ בכל יום שהוא במהלך שנת המס של תאגיד נשלט זר כאמור. המונח ”בעלי מניות אמריקניים“ פירושו, ביחס לכל תאגיד זר, אדם אמריקני שהוא הבעלים, או נחשב כבעלים, של 10 אחוזים או יותר מהסך הכולל של כל כוח ההצבעה של כלל סוגי המניות בעלות זכות הצבעה של תאגיד זר כזה.

3.

הישות נותנת החסות עומדת בדרישות הבאות:

א)

הישות נותנת החסות מוסמכת לפעול בשמו של המוסד הפיננסי (כגון מנהל קרן, נאמן, מנהל תאגיד, או שותף מנהל) כדי למלא את דרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS.

ב)

הישות נותנת החסות נרשמה כישות נותנת חסות עם ה־IRS באתר רישום FATCA של ה־IRS;

ג)

אם הישות נותנת החסות מזהה חשבונות החייבים בדיווח לארה״ב ביחס למוסד הפיננסי, הישות נותנת החסות רושמת את המוסד הפיננסי בהתאם לדרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS במאוחר מבין 31 בדצמבר 2015 ותאריך שהוא 90 ימים אחרי שחשבון החייב בדיווח לארה״ב כאמור זוהה לראשונה, או לפני יום זה;

ד)

הישות נותנת החסות מסכימה לבצע, בשם המוסד הפיננסי, כל בדיקת נאותות, ניכוי, דיווח, ודרישות אחרות שהמוסד הפיננסי היה נדרש לבצע לו היה מוסד פיננסי מדווח ישראלי;

ה)

הישות נותנת החסות מזהה את המוסד הפיננסי וכוללת את מספר הזיהוי של המוסד הפיננסי (שהושג באמצעות מילוי דרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS) בכל דיווח שהושלם בשם המוסד הפיננסי; וכן

ו)

מעמדה של הישות נותנת החסות כנותנת חסות לא נשלל.

ג.

כלי להשקעות תחת חסות, בהחזקת מעטים. מוסד פיננסי ישראלי העומד בדרישות הבאות:

1.

המוסד הפיננסי הוא מוסד פיננסי אך ורק משום שהוא ישות השקעות ואינו מתווך מורשה, שותפות זרה מנכה, או נאמנות זרה מנכה בהתאם לתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני;

2.

הישות נותנת החסות היא מוסד פיננסי מדווח של ארה״ב, FFI מדווח לפי מודל 1, או FFI משתתף, המוסמך לפעול בשם המוסד הפיננסי (כגון מנהל מקצועי, נאמן, או שותף מנהל), ומסכים לבצע, מטעם המוסד הפיננסי, כל בדיקת נאותות, ניכוי, דיווח ודרישות אחרות שהמוסד הפיננסי היה נדרש לבצע אם הוא היה מוסד פיננסי מדווח ישראלי;

3.

המוסד הפיננסי אינו מציג את עצמו ככלי להשקעות לצדדים שאינם קשורים;

4.

עשרים יחידים או פחות הם בעלי כל הזכויות בחוב והזכויות בהון העצמי במוסד הפיננסי (בהתעלם מזכויות בחוב שבבעלות מוסדות פיננסים זרים משתתפים ומוסדות פיננסים זרים הנחשבים כמצייתים ומזכויות בהון העצמי בבעלות ישות אם ישות זו היא בעליה של 100 אחוזים מהזכויות בהון העצמי במוסד הפיננסי והיא עצמה מוסד פיננסי תחת חסות המתואר בסעיף ג׳ זה); וכן

5.

הישות נותנת החסות מצייתת לדרישות הבאות:

א)

הישות נותנת החסות נרשמה אצל ה־IRS כישות נותנת חסות באתר רישום FATCA של ה־IRS;

ב)

הישות נותנת החסות מסכימה לבצע, מטעם המוסד הפיננסי, את כל בדיקות הנאותות, ניכוי, דיווח ודרישות אחרות שהמוסד הפיננסי היה נדרש לבצע לו היה מוסד פיננסי מדווח ישראלי, ומחזיקה בתיעוד שנאסף ביחס למוסד הפיננסי לתקופה של שש שנים;

ג)

הישות נותנת החסות מזהה את המוסד הפיננסי בכל דיווח שהושלם מטעם המוסד הפיננסי; וכן ד) מעמדה של הישות נותנת החסות כנותנת חסות לא נשלל.

ד.

יועצי השקעות ומנהלי השקעות. ישות השקעות שהוקמה בישראל שהיא מוסד פיננסי אך ורק משום שהיא (1) מעניקה ייעוץ השקעות ל, ופועלת בשם, או (2) מנהלת תיקים למען, ופועלת בשם, לקוח למטרות השקעה, או ניהול כספים שהופקדו בשם הלקוח אצל מוסד פיננסי שאיננו מוסד פיננסי שאינו משתתף.

ה.

כלי השקעות קולקטיבי. ישות השקעות שהוקמה בישראל ומוסדרת ככלי השקעות קולקטיבי, ובלבד שכל הזכויות בכלי ההשקעות הקולקטיבי (כולל זכויות בחוב העולות על 50,000 דולרים) מוחזקות בידי או באמצעות אחד או יותר בעלי זכות שביושר פטורים, NFFEs אקטיביים המתוארים בס״ק ב׳(4) לחלק VI לנספח I, אדם אמריקני שאינו אדם אמריקני מסוים, או מוסדות פיננסיים שאינם מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים.

ו.

כללים מיוחדים. הכללים הבאים חלים על ישות השקעות:

1.

בהתייחס לזכויות בישות השקעות שהיא כלי השקעות קולקטיבי המתואר בסעיף ה׳ לחלק זה, חובות הדיווח של כל ישות השקעות (חוץ ממוסד פיננסי שבאמצעותו מוחזקות זכויות בכלי השקעות קולקטיבי) ייראו כאילו מולאו.

2.

בהתייחס לזכויות:

א)

בישות השקעות שהוקמה בסמכות שיפוט שותפה המוסדרת ככלי השקעות קולקטיבי, שכל הזכויות בה (כולל זכויות בחוב העולות על 50,000 דולרים) מוחזקות בידי או באמצעות אחד או יותר מאלה: בעלי זכות שביושר פטורים, NFFEs אקטיביים המתוארים בס״ק ב׳(4) לחלק VI לנספח I, אדם אמריקני שאינו אדם אמריקני מסוים, או מוסדות פיננסיים שאינם מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים; או

ב)

בישות השקעות שהיא כלי השקעות קולקטיבי מורשה לפי התקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני;

חובות הדיווח של כל ישות השקעות שהיא מוסד פיננסי ישראלי (שאינו מוסד פיננסי שבאמצעותו מוחזקות זכויות בכלי ההשקעות הקולקטיבי) ייראו כאילו מולאו.

3.

בהתייחס לזכויות בישות השקעות שהוקמה בישראל שאיננה מתוארת בסעיף ה׳ או בס״ק ו׳ (2) לחלק זה, בהתאם לס״ק 3 לסעיף 5 להסכם, חובות הדיווח של כל גופי ההשקעה האחרים ביחס לזכויות כאמור ייראו כאילו מולאו אם המידע שדיווחו על ידי ישות ההשקעות הנזכרת ראשונה נדרש בהתאם להסכם ביחס לזכויות כאמור, דווח על ידי ישות השקעות כאמור או על ידי אדם אחר.

4.

ישות השקעות שהוקמה בישראל המוסדרת ככלי השקעות קולקטיבי לא תיחשב כמי שאיננה עומדת בדרישות סעיף ה׳ או ס״ק ו׳ (2) לחלק זה, אך ורק משום שכלי ההשקעות הקולקטיבי הנפיק מניות פיזיות בצורת ניירות למוכ״ז, ותוכל להיות מוכרת כמוסד פיננסי זר הנחשב כמציית, ובלבד:

א)

שכלי ההשקעות הקולקטיבי לא הנפיק, ולא ינפיק, כל מניות פיזיות בצורת ניירות למוכ״ז אחרי 31 בדצמבר 2012;

ב)

שכלי ההשקעות הקולקטיבי מוציא מכלל שימוש כל מניה כאמור עם המסירה;

ג)

שכלי ההשקעות הקולקטיבי (או מוסד פיננסי מדווח ישראלי) מבצע את נהלי בדיקת הנאותות שנקבעו בנספח I ומדווח על כל מידע שדיווחו נדרש ביחס לכל מניה כאמור, כאשר מניות אלה מוצגות לפדיון או לתשלום אחר; וכן ד) לכלי ההשקעות הקולקטיבי מדיניות ונהלים קיימים על מנת להבטיח כי מניות אלה נפדות או מוקפאות בהקדם האפשרי, ובכל מקרה לפני 1 בינואר 2017.

V.

חשבונות המוחרגים מהחשבונות הפיננסיים. החשבונות הבאים אינם נכללים בהגדרה של חשבונות פיננסיים, ולכן לא ייראו כחשבונות בני דיווח לארה״ב.

א.

חשבונות חיסכון מסוימים

1.

חשבונות פרישה ופנסיה. חשבון פרישה או פנסיה המוחזק בישראל ועומד בדרישות הבאות לפי דיני ישראל.

א)

החשבון כפוף לאסדרה כחשבון פרישה אישי או שהוא חלק מתכנית פרישה או פנסיה רשומה או מוסדרת למתן הטבות פרישה או פנסיה (כולל קצבת נכות או מוות);

ב)

החשבון הוא מועדף מס (כלומר, הפרשות לחשבון שבנסיבות אחרות היו כפופות למס לפי דיני ישראל מותרות בניכוי או מוחרגות מהכנסתו ברוטו של בעל החשבון או מחויבות במס בשיעור מופחת, או שהמיסוי של הכנסה מהשקעות מהחשבון נדחה או שההכנסה מחויבת בשיעור מס מופחת);

ג)

נדרש דיווח מידע שנתי לרשויות המס בישראל ביחס לחשבון;

ד)

משיכות מותנות בהגעה לגיל פרישה מוגדר, נכות או מוות, או שקנסות מוטלים על משיכות שנעשו לפני אירועים שנקבעו כאמור; וכן

ה)

(i) הפרשות שנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, או (ii) יש מגבלה להפרשה מירבית לחשבון לכל החיים של 1,000,000 דולרים או פחות, כשבכל מקרה חלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע.

2.

חשבונות חיסכון שאינם לפרישה. חשבון המוחזק בישראל (שאינו חוזה ביטוח או אנונה) העומד בדרישות הבאות על פי דיני ישראל.

א)

החשבון כפוף לאסדרה ככלי חיסכון למטרות שאינן פרישה;

ב)

החשבון הוא מועדף מס (כלומר, הפרשות לחשבון שבנסיבות אחרות היו כפופות למס לפי דיני ישראל מותרות בניכוי או מוחרגות מהכנסתו ברוטו של בעל חשבון או מחויבות במס בשיעור מופחת, או המיסוי של הכנסה מהשקעות מהחשבון נדחה או שההכנסה מחויבת בשיעור מס מופחת);

ג)

משיכות מותנות בעמידה באמות מידה מוגדרות הקשורות למטרתו של חשבון החיסכון (לדוגמא, מתן הטבות חינוכיות או רפואיות), או שמוטלים קנסות על משיכות שנעשו לפני שהקריטריונים כאמור מולאו; וכן

ד)

הפרשות שנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, וחלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע.

ב.

חוזי ביטוח חיים לתקופות מוגדרות. חוזה ביטוח חיים המוחזק בישראל עם תקופת כיסוי שתסתיים לפני הגעתו של המבוטח לגיל 90, ובלבד שהחוזה עומד בדרישות הבאות:

1.

פרמיות תקופתיות, שאינן פוחתות לאורך זמן, משתלמות לפחות פעם בשנה בתקופת קיומו של החוזה או עד שהמבוטח מגיע לגיל 90, לפי התקופה הקצרה יותר;

2.

לחוזה אין כל ערך חוזה שלאדם כלשהו יש גישה אליו (על ידי משיכה, הלוואה, או בדרך אחרת) ללא סיום החוזה;

3.

הסכום (שאינו הטבה בשל פטירה) שישולם בעת ביטול או סיום החוזה אינו יכול לעלות על הפרמיות המצטברות ששולמו בשל החוזה, בניכוי סכום התמותה, התחלואה, וחיובי הוצאות (בין אם הוטלו בפועל ובין אם לאו) לתקופה או לתקופות קיומו של החוזה וכל סכום ששולם לפני ביטול החוזה או סיומו; וכן

4.

החוזה אינו מוחזק על ידי מי שקיבל אותו בתמורה.

ג.

חשבון המוחזק בידי עזבון. חשבון המוחזק בישראל המוחזק אך ורק בידי עיזבון אם התיעוד של חשבון כאמור כולל עותק של הצוואה או תעודת הפטירה של הנפטר.

ד.

חשבונות לטובת צד שלישי. חשבון המוחזק בישראל אשר נוצר בקשר עם אחד מאלה:

1.

צו בית משפט או פסק דין.

2.

מכירה, החלפה, או חכירה של מקרקעין או של רכוש אישי, ובלבד שהחשבון עונה על הדרישות הבאות:

א)

החשבון ממומן אך ורק במקדמה, כסף בתום לב, הפקדה בסכום מתאים להבטחת התחייבות הקשורה ישירות לעסקה, או תשלום דומה, או ממומן בנכס פיננסי המופקד בחשבון בקשר למכירה, החלפה, או החכרה של הנכס;

ב)

החשבון נוצר ומשמש אך ורק כדי להבטיח את המחויבות של הרוכש לשלם את מחיר הרכישה עבור הנכס, של המוכר לשלם כל התחייבות תלויה, או של המחכיר או החוכר לשלם על כל נזק המתייחס לנכס המוחכר כמוסכם בחוזה החכירה;

ג)

הנכסים של החשבון, כולל ההכנסות שנצמחו מהם, ישולמו או לחילופין יחולקו לטובת הרוכש, המוכר, המחכיר או החוכר (כולל כדי לעמוד בהתחייבותו של אדם כאמור), כאשר הנכס נמכר, מוחלף, או נמסר, או כאשר החכירה מסתיימת;

ד)

החשבון אינו חשבון שוליים (margin) או חשבון דומה שנוצר בקשר למכירה או להחלפה של נכס פיננסי; וכן

ה)

החשבון אינו משויך לחשבון כרטיס אשראי.

3.

התחייבות של מוסד פיננסי המשרתת הלוואה המובטחת ע״י מקרקעין להפריש חלק מהתשלום אך ורק כדי לאפשר את תשלום המסים או הביטוח הקשורים למקרקעין במועד מאוחר יותר.

4.

התחייבות של מוסד פיננסי אך ורק כדי לאפשר את תשלום המסים במועד מאוחר יותר.

5.

חשבון משותף עבור צדדים שלישיים שהוקם בהתאם לסעיף 5(א)(7) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח, וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001, שהותקן מכוח חוק איסור הלבנת הון, תש״ס–2000.

ה.

חשבונות של סמכות שיפוט שותפה. חשבון המוחזק בישראל ומוחרג מהגדרת חשבון פיננסי במסגרת הסכם בין ארצות הברית לבין סמכות שיפוט שותפה אחרת כדי להקל על יישום FATCA, ובלבד שחשבון כאמור כפוף לאותן דרישות ולאותו פיקוח במסגרת החוקים של סמכות השיפוט השותפה כאמור כאילו חשבון כאמור נוצר אצל או תה סמכות שיפוט שותפה ומוחזק ע״י מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה באותה סמכות שיפוט שותפה.

ו.

חשבון של ועד בית. חשבון המוחזק בישראל ונוצר על ידי ועד בית בהתאם להוראות חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969 ותקנות השיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981.

ז.

חשבון של ועד עובדים. חשבון המוחזק בישראל והוקם על ידי ועד עובדים (כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי״ז־1957) לפי תקנה 4(ג) לתקנות השיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981, וסעיף 3(א)(6) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001, שהותקן מכוח חוק איסור הלבנת הון, תש״ס–2000.

ח.

חשבונות מסוימים של קרנות השתלמות ליחידים במימון מעסיק. חשבון המוחזק בישראל שהוקם ללימודים מתקדמים לפי סעיף 13(א) לחוק קופות גמל, אשר כספיו הופרשו על ידי מעסיקים ועובדים, אם (i) החשבון עומד בדרישות תת־ס״ק א׳(2)(א) ו־(ב) לחלק זה; וכן (ii) ההפרשות השנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, כשחלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע, או שההפרשות השנתיות מוגבלות לשיעור מהמשכורת.

ט.

חשבונות מסוימים אחרים של קרנות השתלמות ליחידים. חשבון המוחזק בישראל שהוקם ללימודים מתקדמים לפי סעיף 13(א) לחוק קופות גמל, אשר כספיו הופרשו על ידי עצמאים, אם (i) החשבון עומד בדרישות תת־ס״ק א׳(2)(א) ו־(ב) לחלק זה; וכן (ii) ההפרשות השנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, כשחלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע, וכן (iii) החשבון עומד בדרישות תת־ס״ק א׳(2)(ג) לחלק זה, או שהיתרה בחשבון איננה עולה על 50,000 דולרים, כשחלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע.

י.

חשבונות מסוימים של קופות גמל. חשבון המוחזק בישראל, אשר כספיו הופרשו על ידי מעסיקים להבטחת דמי מחלה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי תאונה, פיצויי פיטורים ותשלום זכויות סוציאליות אחרות לעובדים לפי סעיף 13(א) לחוק קופות הגמל, אם (i) החשבון עומד בדרישות תת־ס״ק א׳(2)(א), (ב) ו־(ג) לחלק זה; וכן (ii) המוטב או המשתתף מחויבים במס על חלוקות מהחשבון של סכומים שאינם מזעריים.

יא.

חשבון שבו הנכסים הפיננסיים היחידים הם מניות או אופציות המוחזקות על ידי נאמן למען עובדים בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ״א–1961.

VI.

הגדרות. ההגדרות נוספות הבאות יחולו על התיאורים לעיל:

א.

FFI מדווח לפי מודל 1. המונח FFI מדווח לפי מודל פירושו מוסד פיננסי שביחס אליו ממשלה שאינה ממשלת ארה״ב או סוכנות שלה מסכימות לקבל ולהחליף מידע על פי מודל IGA 1, שאינו מוסד פיננסי שנחשב כמוסד פיננסי שאינו משתתף לפי מודל IGA 1. לעניין הגדרה זו, המונח מודל IGA פירושו הסדר בין ארצות הברית או משרד האוצר האמריקני וממשלה שאינה ממשלת ארה״ב או סוכנות אחת או יותר שלה ליישום FATCA באמצעות דיווח של מוסדות פיננסיים לממשלה שאינה ממשלת ארה״ב כאמור או לסוכנות אחת או יותר שלה, ובעקבותיו חילופין אוטומטיים של מידע שדווח כאמור עם ה־IRS.

ב.

FFI משתתף. המונח FFI משתתף פירושו מוסד פיננסי שהסכים לציית לדרישות של הסכם FFI, כולל מוסד פיננסי המתואר ב־IGA מודל 2 שהסכים לציית לדרישות הסכם FFI. המונח FFI משתתף כולל גם סניף של מתווך מורשה של מוסד פיננסי מדווח אמריקני, אלא אם כן סניף כאמור הוא FFI מדווח לפי מודל 1. למטרות הגדרה זו, הסכם FFI פירושו הסכם הקובע את הדרישות למוסד פיננסי בכדי שייראה כמציית לדרישות סעיף 1471(ב) לקוד מס ההכנסה של ארה״ב. בנוסף, לעניין הגדרה זו, המונח IGA מודל 2 פירושו הסדר בין ארצות הברית או משרד האוצר וממשלה שאינה ממשלת ארה״ב או סוכנות אחת או יותר שלה ליישום FATCA באמצעות דיווח של מוסדות פיננסיים ישירות ל־IRS בהתאם לדרישות של הסכם FFI, המלווה בחילופי המידע בין ממשלה שאינה ממשלת ארה״ב כאמור או סוכנות אחת או יותר שלה וה־IRS.

תוספת שניה

(תקנה 2(ב))

רישום מוסד פיננסי ישראלי

1.

מוסד פיננסי ישראלי יירשם באתר רשות המסים בישראל לצורך דיווח FATCA על גבי טופס 940 או טופס לרישום מוסד פיננסי שאינו מדווח.

2.

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יציין את מספר התיק שלו במס הכנסה; לא קיים מספר כאמור, יפתח תיק מס הכנסה על גבי טופס 4436, וכן יציין את מספר GIIN שהונפק לו.

תוספת שלישית

(תקנה 6(ז))

אופן דיווח על חשבונות בני־דיווח או על היעדרם

1.

דו״ח לפי תקנה 6(א) ו־(ו) לתקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע״ו–2016 (להלן – הדו״ח) יוגש בידי מוסד פיננסי ישראלי מדווח ובמקרים שבחר בכך, בידי נותן החסות לפי סעיף IV, סעיף קטן ב או ג לנספח 2 להסכם.

2.

הדו״ח יוגש בטופס מקוון באמצעות מערכת ממוחשבת כפי שפורסם באתר רשות המסים בישראל שכתובתו www.taxes.gov.il.

---

כ״ח בתמוז התשע״ו (3 באוגוסט 2016)

• משה כחלון
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.