תקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין)

תקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי־דין), תשל״ג–1972

תקנות בדבר הליכי הסדר וסדרי־דין


ק״ת תשל״ג, 220; תשל״ח, 1950; תשמ״ב, 846, 1012


תוכן עניינים

פרק א׳: הליכי הסדר

הודעה מוקדמת על הסדר
הודעה מוקדמת לפי סעיף 5 לפקודה תהא ערוכה לפי טופס א׳ לתוספת הראשונה (להלן בפרק זה – התוספת).
תזכיר תביעה
תזכיר תביעה לפי סעיף 17 לפקודה יהא ערוך לפי טופס ב׳ לתוספת.
שבועה או הצהרה
לפי דרישת פקיד ההסדר, חייב התובע להישבע או להצהיר בהן צדק כי הפרטים שמסר בתזכיר תביעתו, לרבות הידיעות שמסר בענין חוקיות תביעתו, הם אמיתיים ונכונים.
הודעת הסדר
הודעת הסדר לפי סעיף 9 לפקודה תהא ערוכה לפי טופס ג׳ לתוספת.
לוח תביעות
לוח תביעות לפי סעיף 34 לפקודה יהא ערוך לפי טופס ד׳ לתוספת לענין תביעות מקרקעין בבעלות מחולקת, ולפי טופס ה׳ לתוספת לענין תביעות מקרקעין בבעלות בלתי מחולקת.
לוח זכויות
לוח זכויות לפי סעיף 55 לפקודה יהא ערוך לפי טופס ו׳ לתוספת לענין מקרקעין בבעלות מחולקת, ולפי טופס ז׳ לתוספת לענין מקרקעין בבעלות בלתי מחולקת.
לוח חלוקה
לוח חלוקה לפי סעיף 71 לפקודה יהא ערוך לפי טפסים ו׳ או ז׳ לתוספת, לפי הענין, בתוספת המלים ”לוח חלוקה“.
שיטת החלוקה לפי סעיף 70 לפקודה
(א)
חלוקת מקרקעין הבלתי מחולקים של ישוב תבוצע על יסוד –
(1)
השטח של כל מקרקעי הישוב;
(2)
שטח אותם המקרקעין שסודרו לקבוצות לצורך חלוקתם לחטיבות מקרקעין השוות באיכותן פחות או יותר;
(3)
שווי מקרקעי הישוב.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) אפשר לחלק מקצת המקרקעין על יסוד שטח ומקצתם על יסוד שווי.
(ג)
מכלל החלוקה הכללית לפי תקנה זו אפשר להוציא שטחים מסויימים ולחלק אותם בין כל בעלי החלקים הבלתי מחולקים או בין כל חלק או קבוצה של בעלים כאלה, ובלבד שכל חלק או קבוצה יקבלו את חלקם היחסי בכלל המקרקעין הבלתי מחולקים בישוב.
(ד)
הקצאת חלקות לבעלי החלקים תיעשה בהפלת גורל בין בעלי חלקים יחידים או בין קבוצות של בעלי חלקים; ובלבד שאם לא באו חברים של קבוצת בעלי חלקים לידי הסכם בנוגע למקום החלקים שיקצו להם בתוך השטח שהוקצה לקבוצה, יופל גורל שנית כדי לקבוע את מקומו של כל חלק וחלק.
(ה)
הפלת הגורל תיעשה בפומבי ובמקום ובזמן שפקיד ההסדר הודיע עליהם בהודעה שפורסמה בישוב לא פחות משבעה ימים מראש.
(ו)
מודד מטעם מחלקת המדידות יסמן במפה את תחומי החלקות שחולקו ויציין אותם על האדמה במעמד ועדת ההסדר של הישוב ובעלי החלקות.
הודעה על קריאת לוח זכויות או לוח חלוקה
(א)
בהודעה לפי סעיפים 56 או 72(א) לפקודה, על קריאת לוח זכויות או לוח חלוקה, יצויינו היום והשעה, ומקום המשרד או המחנה של פקיד ההסדר, שבהם ייקרא הלוח; ההודעה תפורסם לפחות ארבעה עשר יום מראש.
(ב)
הודעה לפי תקנה זו תפורסם במשרדי מינהל הנפה, בישוב שבו מבוצע ההסדר ובמשרדו או במחנהו של פקיד ההסדר.
טופס הפנקס החדש
צורת העמוד בפנקס החדש שלפי סעיף 76 לפקודה תהא כדוגמת טפסים 1 ו־3 לתוספת לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תש״ל–1969; כל חלקה הכלולה בלוח זכויות או בלוח חלוקה תירשם בפנקס החדש בעמוד נפרד.
טופס העתק מאושר של רישום
העתק מאושר של רישום, כאמור בסעיף 78(א) לפקודה, יהא ערוך לפי טופס ח׳ לתוספת.

פרק ב׳: סדרי־דין

הגשת הודעת תביעה לפקיד ההסדר
(א)
היו תביעות סותרות בין שני תובעים או יותר, יגיש כל תובע לפקיד ההסדר הודעת תביעה, בכתב או בעל־פה, שבה ינקוב בשמותיהם של העדים אשר בדעתו להזמינם, ויגיש לפקיד ההסדר את התעודות שבדעתו להגישן לביסוס תביעתו או העתקים מהן; לא הגיש התובע הודעת התביעה כאמור, יהא בית המשפט רשאי לראות את תזכיר התביעה שהוגש לפי סעיף 17(א) לפקודה כהודעה על התביעה.
(ב)
הודעת תביעה שהוגשה כאמור תהיה נתונה לעיונם של כל אחד מהתובעים ונציגיהם, במשרדו של פקיד ההסדר, כל עוד לא הועברה לבית־המשפט לפי תקנה 14 או כל עוד לא הועבר הסכסוך לבוררות.
הודעה שבעל פה
הוגשה הודעת התביעה בעל־פה, ירשום אותה פקיד ההסדר, יקרא אותה בפני התובעים, יחתים עליה את התובע ויאשר על גביה שהתובע חתם עליה בפניו.
העברת הודעות לבית המשפט
הועבר הסכסוך לבית־המשפט, יעביר פקיד ההסדר את הודעות התביעה או תזכירי התביעה, לפי הענין, לבית־המשפט.
הזמנת בעלי־דין ועדים
מטעם בית המשפט תימסר הזמנה לכל אדם שהגיש הודעה או תזכיר תביעה, כאמור בתקנה 12, ולכל עד שהתובע ביקש להזמינו, בין שנקב בשמו בהודעה על התביעה ובין אם לאו, ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הזמן שנקבע לבירור בבית־המשפט.
התובע והנתבע
מי שאינו המחזיק במקרקעין יהיה התובע, והמחזיק יהיה הנתבע; לא היה אדם מחזיק במקרקעין, או היה ספק מי הוא המחזיק בהם, יחליט בית־המשפט מי מבין בעלי התביעות יהיה תובע ומי הנתבע.
התובע תביעה חדשה
הוסיף פקיד ההסדר תביעה חדשה ללוח התביעות בהתאם להוראות סעיף 37(א) לפקודה, יעביר את התביעה החדשה לבית־המשפט, ובית־המשפט יחליט אם בעל התביעה יהיה תובע או נתבע.
מאימתי אין מוסיפים תביעה חדשה
לא תוסף תביעה חדשה לחלקה לאחר שהחליט פקיד ההסדר מה הן הזכויות באותה חלקה שייכללו בלוח הזכויות.
מחיקה בהודעה ובתזכיר התביעה
רשאי בית־המשפט בכל שלב משלבי ההליכים לפניו לצוות כי יימחק או יתוקן כל ענין בהודעת תביעה או בתזכיר תביעה, שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתביעה, לסבכו או להשהותו.
דחיה על הסף
ראה בית־המשפט כי משום מעשה בית־דין שהיה או משום חוסר סמכות לא תוכל תביעה שלפניו להתקבל – ידחה אותה על הסף, ורשאי בית־המשפט לדחות תביעה על הסף על יסוד כל נימוק אחר הנראה לו מספיק לדבר.
תיקון הודעה ותזכיר תביעה
רשאי בית־המשפט להרשות לתובע, בכל שלב משלבי ההליכים לפניו, לתקן הודעת תביעה או תזכיר תביעה, אם נראה לו כי מן הצדק לעשות כן.
הגשת הודעה ותזכיר תביעה מתוקנים
כל אימת שציווה בית־המשפט למחוק או לתקן ענין בהודעת תביעה או בתזכיר תביעה, או שהרשה תיקון כאמור, יוגשו לבית־המשפט הודעה מתוקנת או תזכיר תביעה מתוקן, הכל לפי הענין.
איחוד דיון בתביעות
בכל שלב משלבי ההליכים לפניו רשאי בית־המשפט, על־פי בקשת בעל־דין או על דעת עצמו, לאחד את הדיון במספר תביעות אם נראה לו שאפשר בדרך נוחה לדון בהן או לפסוק בהן ביחד.
התייצבות בעלים משותפים ויורשים שענינם אחד
התייצבותו של אחד הבעלים המשותפים בחלקה אחת – כמוה כהתייצבות כולם, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; והוא הדין בהתייצבותו של אחד מיורשי תובע או מיורשי בעלים, או של אחד מקבוצת יורשים שיש לה ענין נפרד משל קבוצת יורשים אחרת.
בחינת ראיות ושמיעת עדים
בית המשפט יבחן תחילה את ראיותיו של התובע וישמע את עדיו ואחר־כך יבחן את ראיותיו של הנתבע וישמע את עדיו; אולם רשאי בית המשפט לבחון ראיות ולשמוע עדים גם אחר הבחינה והשמיעה כאמור, אם נראה לו כי מן הצדק לעשות כן, ומטעמים שיירשמו.
הליכים שלא בפני תובע
לא התייצב תובע בשלב משלבי ההליכים לישיבת בית המשפט לאחר שהוזמן כדין, ימשיך בית־המשפט בבירור המשפט, יזמין כל עד מבין אלה שהתובע נקב בשמם שעדותו נראית לבית המשפט חשובה להסדר הזכויות, יגבה את עדותו אף בהעדר אותו תובע, ובמתן החלטתו בענין התביעות יביא בחשבון את הראיות שהגיש אותו תובע ואת הטענות שנטענו מטעמו.
ראיה שלא הוגשה על־ידי תובע
נתברר לבית המשפט תוך כדי ההליכים כי יש או יכולה להיות חשיבות, לגבי הסדר הזכויות, לעדותו של אדם שהתובע לא נקב בשמו או שלא ביקש להזמינו, או לתעודה שלא הוגשה לפקיד ההסדר, רשאי בית־המשפט לצוות מיזמתו על הזמנת אדם להתייצב כדי להעיד או כדי להציג תעודה שברשותו.
הודאה בתעודה
הוגשה תעודה כראיה, והיא אינה תעודה ציבורית כמשמעותה בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, ואינה מאומתת על־ידי נוטריון ציבורי או רשות כיוצא בזה, ידרוש בית־המשפט מבעל הדין שנגדו הוגשה התעודה להודיע אם הוא מודה בתעודה או כופר בה, ודין שתיקת בעל הדין כדין הודאה אם נחזית התעודה להיות חתומה בידו או כתובה בידו.
חתימה וכתב יד הטעונים הוכחה
היו חתימה על תעודה, או כתב היד שבו נכתבה התעודה, או החותם שבו נחתמה, טעונים הוכחה, יבדוק וישווה בית־המשפט בעצמו את החתימה, החותם או כתב היד, או ימנה מומחה או מומחים לכך, כפי שימצא לנכון; היה כתב ידו של אדם טעון הוכחה, חייב הוא, לפי דרישת בית־המשפט, להראות דוגמה מכתב ידו, ובכפוף לצו בית המשפט בדבר הוצאות המשפט לשלם את שכר המומחה או המומחים.
בקשה לביטול החלטה שניתנה על־פי צד אחד
החליט בית־המשפט בנוגע לזכות במקרקעין על־פי צד אחד, רשאי בעל־דין, תוך שלושים יום מהיום שבו נמסרה לו הודעה בכתב על ההחלטה, להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב ונתמכת בתצהיר לבטל את ההחלטה.
ביטול החלטה שניתנה על־פי צד אחד
הוגשה בקשה כאמור בתקנה 30, רשאי בית־המשפט לבטל את ההחלטה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או כל ענין אחר; לא היתה ההחלטה ניתנת לביטול לגבי המבקש בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר התובעים, כולם או מקצתם.
אדם העלול להיפגע על־ידי ביטול החלטה
ראה בית־המשפט שזכותו של אדם עלולה להיפגע על־ידי ביטול החלטה כאמור בתקנה 31, יצווה למסור לו העתק מהבקשה שהוגשה כאמור בתקנה 30 בצירוף הודעה שהוא רשאי, תוך חמישה־עשר יום, להגיש כתב התנגדות מנומק לביטול ההחלטה, ולא יחליט בית־המשפט לבטל את ההחלטה אלא לאחר שנתן דעתו על כתב ההתנגדות או אם עבר המועד להגשתו.
העברת תעודות בבירור ערעור
הוגש ערעור על החלטה של פקיד ההסדר, יעביר פקיד ההסדר לבית־המשפט את תזכירי התביעה והתעודות שהוגשו לו ואת זכרון־הדברים של ההליכים שבפניו.
מסירת הודעה לפי סעיף 77 לפקודה
הודעת בית המשפט לרשם המקרקעין לפי סעיף 77 לפקודה תימסר לו, במידת האפשר, באמצעות פקיד ההסדר שלוח הזכויות בגוש שהזכות נוגעת לו היה בטיפולו; אולם אם נתן בית המשפט החלטה כאמור בתקנה 30 תישלח הודעת בית המשפט לרשם המקרקעין בתום התקופה שנקבעה בתקנה 30 להגשת בקשת ביטול.
רישום הערות בלוח הזכויות ובפנקס החדש
פנה תובע בבקשת תיקון כאמור בסעיף 59 לפקודה, או הוגש ערעור על החלטה של פקיד ההסדר או הוגשה בקשה לבטל החלטה של בית המשפט בנוגע לזכות במקרקעין או הוגש ערעור על החלטת בית־המשפט, תירשם הערה על כך, לפי בקשת התובע או בעל־דין, בלוח הזכויות או בפנקס החדש, הכל לפי הענין.
תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963, יחולו בדיון בבית המשפט בענינים לפי הפקודה, במידה שאינן מנוגדות להוראות תקנות אלו ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

פרק ג׳: אגרות

גביית אגרות
בכפוף להוראות תקנה 38 ולכל חיקוק אחר בר־תוקף, יגבו בית המשפט, רשם בית המשפט או פקיד ההסדר את האגרות המפורטות בתוספת השניה לגבי הענינים המפורטים בה.
סמכות למחול אגרות
בית המשפט, רשם בית המשפט או פקיד ההסדר רשאים למחול לפי ראות עיניהם, בכל מקרה של עוני או דוחק, תשלום אגרה שנקבעה בסימן א׳ לתוספת השניה, כולה או מקצתה.
[תיקון: תשל״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח]
(בוטלה).

פרק ד׳: הוראות שונות

תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.
ביטולים
בטלים –
(1)
תקנות סידור זכות הקנין;
(2)
תקנות סידור זכות הקנין בקרקעות (סדרי דין), תשכ״א–1961;
(3)
צו הקרקעות (סידור זכות הקנין) (אגרות), 1945;
(4)
צו הסדר זכויות במקרקעין (אגרות מדידה), תש״ל–1970.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי דין), תשל״ג–1972“.

תוספת ראשונה

טופס א׳: הודעה מוקדמת בדבר התחלת הסדר זכויות במקרקעין (תקנה 1)
טופס ב׳: תזכיר תביעה (תקנה 31)
טופס ג׳: הודעת הסדר (תקנה 5)
טופס ד׳: לוח התביעות – מקרקעין בבעלות מחולקת
טופס ה׳: לוח התביעות – מקרקעין בבעלות בלתי מחולקת
טופס ו׳: לוח הזכויות – מקרקעין בבעלות מחולקת
טופס ז׳: לוח הזכויות – מקרקעין בבעלות בלתי מחולקת
טופס ח׳: נסח רישום מפנקס הזכויות
[תיקון: תשמ״ב]

תוספת שניה

(תקנה 37)

סימן א׳: אגרות על משפטים

לאחר בירור כל משפט ישלמו בעלי התביעות, בהתאם להחלטת בית־המשפט או רשם בית המשפט, אגרה בשיעור שנקבע להבאת תובענה, בחלק א׳ או בחלק ב׳ לתוספת הראשונה שבתקנות בית משפט (אגרות), התשל״ו–1976, לפי הענין.

סימן ב׳: אגרות על העתקים של פסק דין, מסמכים אחרים או תעודות רשמיות אחרות

בעד העתק או העתק פוטוסטטי מפסק דין או מהחלטה אחרת, מפרוטוקול או מכל מסמך אחר או בעד נסח מהם, שנעשה על־ידי בית המשפט, תשולם, לפי הענין, האגרה שנקבעה לכך בחלק ח׳ לתוספת הראשונה שבתקנות בית המשפט (אגרות), התשל״ו–1976.
[תיקון: תשמ״ב־2]
בעד כל תעודת אישור, שנעשתה בידי פקיד ההסדר, המעידה על רשומת הסדר מקרקעין, תשולם האגרה שנקבעה בתקנות המקרקעין (אגרות), התשל״ה–1974 לקבלת העתק מאושר של מסמך.
[תיקון: תשל״ח]

תוספת שלישית (בוטלה)


ל׳ בתשרי תשל״ג (8 באוקטובר 1972)
  • יעקב ש׳ שפירא
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.