תקנות החשמל (מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך)
תקנות החשמל (מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך) מתוך 
תקנות החשמל (מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002
ק״ת תשס״ג, 206.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל, התשי״ד–1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳ – פרשנות
הגדרות
בתקנות אלה –
”אבזר“ – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (Transmission) או לחלוקה (Distribution) של אנרגיה חשמלית;
”אספקה“ – אספקת חשמל ממקור של אנרגיה חשמלית;
”אתר בניה“ – אתר שבו מתקיימות עבודות בניה, תיקון, שיפוץ או הרחבה והריסה של מבנה או שמבצעים בו עבודות עפר;
”בית תקע משוקע“, ”בית תקע חד־מופעי“, ”בית תקע תלת־מופעי“ – כמשמעותם בת״י 1109;
”דרגת הגנה IP XXX“ – דרגת הגנה כמשמעותה בת״י 981;
”המנהל“ – מנהל עניני חשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
”זינה“ – אספקת חשמל למיתקן חשמל ארעי לרבות האמצעים הפיזיים לכך;
”זרם“ – השיעור האפקטיבי של עצמת הזרם;
”חלק חי“ – מצב של מוליך כשהוא מחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל;
”חשמלאי“ – בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
”כלי עבודה“ – חפץ אשר באמצעותו ניתן לבצע עבודות חשמל שלא ניתנות לביצוע ביד חופשית בלבד;
”לוח“ – מסד וציוד חשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמלי ארעי, לפיקוד ולבקרה למעט בתי תקע ומפסקים לאורך מעגל סופי;
”לוח משנה“ – לוח הניזון מלוח אחר;
”לוח ראשי“ – לוח הניזון במישרין ממקור האספקה והמיועד להזין מיתקן חשמלי בשלמותו;
”מבטח“ – אבזר המשמש להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או בקו;
”מבנה קבוע“ – מבנה שאינו מיועד לפירוק לאחר גמר העבודה;
”מוליך“ – גוף המיועד להעברת זרם חשמלי;
”מיתקן חשמלי“ – כהגדרתו בחוק;
”מיתקן חשמלי ארעי“ – מיתקן חשמלי המוקם לתקופה קצובה ולמטרה מוגדרת, המורכב בעיקרו מציוד מיטלטל והמפורק עם סיום העבודה באתר בניה;
”מכשיר“ – ציוד המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
”מעגל“ – מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;
”מעגל סופי“ – מעגל המחובר ישירות למכשיר או לבית תקע;
”מעטה“ – מעטה רצוף, יחיד או מורכב מכמה שכבות, המיוצר עם ייצורו של הכבל;
”מפסק מגן“ – מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן חשמלי המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה;
”מפסק ראשי“ – מפסק המיועד למיתוג מיתקן חשמלי ארעי בשלמותו;
”מקום סכנה מוגברת“ – מקום שבו התנאים או תהליכי העבודה מגדילים באופן ניכר את הסכנה להלם חשמלי, לשריפה, להתפוצצות ולפגיעה מכנית או כימית במיתקן חשמלי;
”מתח“ – בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10 אחוזים;
”מתח נמוך“ – מתח העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר בין כל שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
”מתח נמוך מאוד“ – מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר בין כל שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
”סוג אספקה“ – אספקה המאופיינת על ידי מניה נפרדת, מקור אספקה נפרד, דרגות חיוניות שונות וכיוצא באלה;
”סוג II“ – סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;
”פתיל“ – גיד כפיף או כמה גידים כפיפים מבודדים, שזורים יחד או לא שזורים, המאוגדים במעטה חיצוני משותף או המחוברים ביניהם;
”ציוד“ – כלל הפריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו;
”ציוד מיטלטל“ – ציוד המיועד, בשימוש הרגיל בו, להעברה ממקום למקום;
”ציוד נייח“ – ציוד שאינו ניתן להעברה בנקל ממקום למקום;
”ציוד קבוע“ – ציוד המיועד לשימוש כשהוא מוחזק במקומו ואינו ניתן להעברה ממקום למקום בלא שימוש בכלים;
”קו“ – מעגל מזין לוח;
”שיטת אספקה“ – אספקת חשמל המאופיינת על ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים, המתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה וצורת חיבור נקודת הכוכב או התווך להארקה;
”תקן“ – תקן ישראלי (ת״י) כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953, תקן רשמי כהגדרתו בסעיף 8(א) לחוק האמור או תקן מן המפורטים בתוספת הראשונה, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח׳ חיים לבנון 42, תל אביב, ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע״מ, אתר תחנת הכוח, חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל;
”תקן IEC“ – תקן שפרסמה הנציבות הבין־לאומית לאלקטרוניקה (International Electrotechnical Commission);
”תקן DIN“ – תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut Für Normung).
פרק ב׳ – כללי
התקנת מיתקן חשמל ארעי
(א)
לא יתכנן אדם, לא יתקין, לא יבדוק, לא יתקן ולא יפקח על התקנתו של מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה ולא יבצע בו שינוי אלא אם כן הוא חשמלאי.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם שאינו חשמלאי לבצע שינוי במיתקן כאמור אם השינוי אינו מצריך שימוש בכלי עבודה, וכן לבדוק מפסק מגן באמצעות לחיצה על לחיץ הבדיקה כאמור בטור ד׳ בתוספת השניה.
התאמה לתקן ולדרגת ההגנה
(א)
ציוד המותקן לפי תקנות אלה יתאים לדרישות תקן ולתנאי מקום ההתקנה.
(ב)
ציוד, לרבות אבזרים ומכשירים, שעשוי להיות בשימוש תחת כיפת השמים יהיה בעל דרגת הגנה של IP 44X לפחות או יוגן על ידי מעטה שווה ערך.
סוגי אספקה
באתר בניה יכול שיהיו סוגי אספקה שונים.
פרק ג׳ – מיתקן חשמלי ארעי
לוח ראשי
מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה יצויד בלוח ראשי אחד בלבד.
התאמת לוח
(א)
לוח באתר בניה יתאים לדרישות תקן IEC 439-4, ואולם לוח ראשי המותקן במבנה קבוע יכול שיהיה כאמור בתקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט), התשנ״א–1991.
(ב)
הכניסה ללוח תיעשה באמצעות מפסק ראשי לכל סוג אספקה המזין אותו; מפסק כאמור יהיה ניתן לנעילה במצב ”מופסק“ בלבד.
יציאות מלוח
(א)
כל היציאות מלוח ראשי ומלוחות משנה יהיו באמצעות בתי תקע; מותר להתקין בית תקע משוקע בדופן לוח.
(ב)
פתיל יחובר לזינה מלוח באמצעות תקע.
תקע ובית תקע
(א)
תקע ובית תקע באתר בניה יתאימו לת״י 1109.
(ב)
בית תקע יותקן בתוך לוח או בתוך תיבה בקצה פתיל; היה בית תקע מותקן בתיבה, תהיה התיבה מסוג II ובעלת דרגת הגנה של IP 43X לפחות.
הגנה נוספת בפני חשמול
בית תקע יוגן באחד מאמצעי הגנה אלה:
(1)
מפסק מגן בעל זרם הפעלה נומינלי של לא יותר מאשר –
(א)
0.030 אמפר בעבור בית תקע חד־מופעי לזרם של 16 אמפר או 32 אמפר במתח 230 וולט;
(ב)
0.500 אמפר בעבור בית תקע חד־מופעי לזרם העולה על 32 אמפר או בית תקע תלת־מופעי;
יכול שמפסק מגן אחד יגן על כמה בתי תקע;
(2)
מתח נמוך מאוד;
(3)
פתיל ותכונותיו
(א)
קו ומעגל סופי באתר בניה יחוברו באמצעות פתיל בלבד; הפתיל יהיה מסוג H07RN-F לפי תקן DIN/VDE 0282 או זהה באיכותו ובעל תכונות אלה:
(1)
מוליכי הפתיל יהיו גמישים ושזורים;
(2)
הבידודים בין מוליכי הפתיל יהיו מגומי ויתאימו למתח עד 750 וולט לפחות;
(3)
מעטה הפתיל יהיה מגומי או מנאופרן.
(ב)
פתיל יותקן באופן שלא יוכל להיווצר מאמץ מכני על קצותיו.
(ג)
פתיל במקום סכנה מוגברת יהיה מוגן בצורה נאותה.
בדיקות
מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה ייבדק לפני הפעלתו הראשונה ויבוצעו בו הבדיקות המוזכרות בטור א׳ בתוספת השניה במועדים הקבועים בטור ב׳, באופן המפורט בטור ג׳ ובאמצעות בודק כאמור בטור ד׳; תוצאות הבדיקות יירשמו בידי בודק המיתקן ויישמרו בידו או בידי בעל המיתקן או מחזיקו, לפי הענין.
פרק ד׳ – שונות
אחריות
חובה המוטלת לפי תקנות אלה תוטל על מבצע בניה כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח–1988.
תחולה וסייג לתחולה
תקנות אלה –
(1)
יחולו על מיתקן חשמלי ארעי במתח נמוך ומתח נמוך מאוד באתרי בניה;
(2)
לא יחולו על –
(א)
ציוד קבוע או נייח;
(ב)
מיתקן חשמלי ארעי שבתוך מבני שירות באתרי בניה, כגון: משרדים, חדרי הלבשה, חדרי ישיבות, חדרי אוכל, חדרי מגורים וחדרי שירותים.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן, ואולם מותר לפעול לפיהן מיום פרסומן.
תוספת ראשונה
(תקנה 1)
1.
2.
תוספת שניה
(תקנות 2(ב) ו־11)
בדיקות תקופתיות
| טור א׳ | טור ב׳ | טור ג׳ | טור ד׳ |
|---|---|---|---|
| הציוד הנבדק | תדירות הבדיקה | תיאור הבדיקה | כישורי הבודק |
| מפסקי | מגן אחת לשבוע לפחות | בדיקה על ידי לחיצה על לחיץ הבדיקה | על אף האמור בתקנה 2(א) רשאי גם אדם שאינו חשמלאי |
| מפסקי מגן | אחת לשלושה חודשים לפחות | בדיקה באמצעות מכשיר בדיקה למפסקי מגן | חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מעשי לפחות |
| לוחות ראשיים ומשניים | אחת לשנה לפחות |
(1) בדיקת התנגדות הבידוד
(2) בדיקת רציפות ההארקה
(3) בדיקת התנגדות האלקטרודה הכללית של האדמה
| חשמלאי בודק |
לענין זה, ”חשמלאי מעשי“ ו”חשמלאי בודק“ – כמשמעותם בתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985.
ט״ז באב התשס״ב (25 ביולי 2002)
- אריאל שרון
שר התשתיות הלאומיות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.